דברי שאול עה"ת ומגילות רמז

פסוק וימאן יוסף שם הארכתי לבאר כי הדין עם החשק שלמה ועיין ביבמות דף ק"ו ע"ב דמודה רבא בלא אבה יבמי ועיין רש"י מ"ש בזה ולפמ"ש לפי שאמר לשון אבה ע"כ אין להפסיק בין מלת לא לאבה יבמי דאל"כ הוה חשבינן דלא קאי על למעל' ודו"ק. ובמ"ש לעיל בכלל דלא אבה. נרא' לפענ"ד ליישב מ"ש אולי לא תלך האש' אחרי שדרשו חז"ל אלי כתיב מלמד שבת היה לו לאליעזר ודקדקו כולם למה לא כתיב אלי חסר במ"ש אליעזר לאברהם וכבר כתבתי בזה במקומו. ולפמ"ש אתי שפיר דלעיל כתיב אולי לא תאב' ותאב' הוא דבר שאינו ממאן בהחלט רק שאינו מתאוה לעשות כ"כ אבל אליעזר שינה ואמר שאמר אלי לא תלך ומשמע שתמאן לגמרי ולא תרצ' ללכת ע"ז שפיר דרשו כן מלמד שבת היה לו ודו"ק

ויאמרו טובה הארץ אשר ד' אלקינו נותן לנו ופירש"י מי הם שאמרו טובתה יהושיע וכלב. וכתב הרמב"ן שתמה ע"ז דא"כ מה הטענה על ישראל שהאמינו לעשר' יותר משנים. אמנם באמת לפענ"ד הענין הוא דבאמת גוף ענין מרגלים תמוה מאד דהא אמרו האמת ומה חטאו בזה וכבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי ע"פ מה שאנו רואים דרך בני אדם שקונים שדה ובית או כרם מרעהו ופסקו ביניהם הדמים ע"מ לראות הבית או הכרם ושדה אם ייטב בעיניהם יתקיים המקח ואם לא יתבטל המקח הנה אם באו אל הבית והשד' ימצאו בו מום שאין בה דירות או פירות כפי המדובר או שצריך תיקון וכדומ' זה נקרא מום במקח ואין עליו חטא אם יחזור בו אבל אם ימצא הבית נכון ושלם אין בו מום רק שטוען שהאנשים אשר דרים בה המה אנשים רעים ואינו רוצה להתגרות בם הנה זה לא נקרא מום במקח שזה נודע לכל שהמוכר צריך לתת לו בית מנוק' מכל ואשר דרו בו כבר יוציא אותם החוצ' והקנין מבטל השכירות וא"כ מה לו למוכר אם המוכר יאמר שישלים לו כל הבית בשלימות הנה זה יוציא תואנה ועלילות דברים על גוף הקנייה. והנ' כן כל העם הזה וכל הגוי הזה אם היה איזה חסרון בארץ שאין פירותיה טובים וכדומה זה נקרא חסרון בארץ ולא היה עליהם אשם אבל אם מצאו ארץ טובה רק שחשו שהאנשים אשר בה אנשי מדות ולא יוכלו לגרש אותם הנה זה חסרון בטחון שד' המוריש אותם הגוים הוא יגרש מפניהם עמי הארץ ויכנסו לארץ מלא' ורחבה בצורות דלתים ובריח וכל אלו החסרונות באמת להארץ בעצמות' הוא מעלות רק שלא האמינו בד' כי יוכלו לעשות זאת זה נקרא חסרון בטחון ומעת' יהלו כנוגה הפסוקים האל' שבאמת בתחל' באו למשה ובקשו שישלחו אנשים ויחפרו את הארץ והיינו אם הארץ טובה ולכך כתיב וייטב בעיני הדבר ואח"כ כאשר שלחו מרגלים והשיבו כי הארץ טוב' היינו שהארץ מצד עצמות' טוב' זה אמרו כלם ורק שאמרו שלא יוכלו לכבוש מפני הגבורים הענקים א"כ זה אינו שייך לענין הארץ ע"ז אמר ואומר אליכם לא תערצון ולא תראון מהם ד' ההולך לפניכם הוא ילחם לכם והיינו כמ"ש במשל שזה אינו נקרא חסרון במקח כי אם תואנה ועלילות דברים על המוכר שהמוכר לא יוכל לתת לכם הארץ כי חזק הוא ממנו כביכול וע"ז צווח ואמר ובדבר הזה אינכם מאמינים בד' והיינו שזה אינו חסרון במקח כי אם חסרון בהמוכר שלא יוכל להעמיד מקחו וזה עול והבן: חסלת פרשת דברים פרשת ואתחנן

ואתחנן אל ד'. במדרש למה היה משה מבקש לכנס לארץ הלא כבר א"ל לכן לא תביאו אלא שרצ' לקיים מצות התלויות בארץ והיא תמוה דאכתי לא תירץ למה שהקש' דכבר א"ל לכן לא תביאו ובש"ס דילן הקשו על הטעם שרצ' לכנס ושפיר תירץ אבל על המדרש תמוה. והנרא' בזה דהנ' באמת לכאור' לא קשה דהא הש"י א"ל לכן לא תביאו את הקהל הזה ויתכן שיבא עם בניהם אחריהם. אך לפמ"ש באורך בביאור המאמר חטא של אדם הראשון גרם לך וכתבתי דפרנס לפי הדור ואם הדור קטן המעלה לא יוכל להיות הפרנס הגדול עמהם וא"כ אז היה דור דעה ואיך יוכל להיות משה רבינו עמהם וע"ז אמר דמכל מקום ביקש שיקיים מצות התלויות בארץ אף שלא יהי' נחשב כ"כ

אדני אלקים אתה החילות. עיין רש"י שפירש רחום בדין והרמב"ן תמה דכאן כתיב אדני אל הויה וא"כ הוא היפך וראיתי בשפתי חכמים וכ"כ באור החיים דכוונת רש"י דכאן ההויה נקוד בנקודת אלקים דהיינו חטף סגול וחולם וחירק ע"ש והוא תמוה דכיון דכתיב אדני מקודם א"כ שם הויה שכתוב אחריו אי אפשר לקרות רק בשם אלקים ולכך נקוד בניקוד אלקים ושאני שאר הויה דקריאתו אדני ולכך נקוד בניקוד אדני משא"כ כאן והמשכיל יבין. אך לפענ"ד הכוונ' ע"פ מה דאמרו בפסחים דף מ"ט לא כהעוה"ז העוה"ב העוה"ז נכתב הויה ונקרא אדני אבל לעתיד יהי' נכתב ונקרא בשם הויה ע"ש ולבאר הדברים נרא' לפענ"ד ע"פ מה שראיתי זה שנים רבות בספר מבשר צדק להגאון בעל בת עיני במ"ש פרקי אבות כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי דפירש דהשם הויה נקרא בשם אדני וא"כ שם הויה הוא בסתר ובגלוי הוא אדני ולכך מי שמחלל שם שמים בסתר דהיינו שם הויה