דברי שאול עה"ת ומגילות רלד

הצו על משה ועל אהרן היינו שהם הצו על משה ואהרן בעדת קרח בהציתם על ד' היינו שעדת קרח נתכוונו להצית על ד' והם הצו על משה ואהרן וע"כ פתחה הארץ את פיה ותבלע אותם ובני קרח לא מתו ודו"ק. ונאספת אל עמיך כאשר נאסף אהרן אחיך וגו' כאשר מריתם פי במי מריב' הענין נרא' לי עפמ"ש לבאר ענין מי מריב' ונדפס על שמי באמרות טהורות שהעיקר שמשה הי' גדול מעל כל בני דורו והדור שרבו על ד' לא היו ראוין למנהיג גדול כזה ע"ש ז"ש ונאספת אל עמך היינו שאתה תהי' עם עמך עם הדור שאתה ראוי להיות ביניהם כאשר נאסף אהרן אחיך כאשר מריתם פי במי מריבה ודו"ק היטב

ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת ישראל פרש"י מהודך ולא כל הודך פני משה כפני חמה ופני יהושיע כפני לבנ'. פרשתי ע"ד מ"ש בב"ב דף ע"ה פני משה כפני חמה ופני יהושיע כפני לבנ' זקנים שבאותו הדור אמרו אוי לאות' בוש' אוי לאותה כלימה ובשם הגאון בעל הקצה"ח שמעתי שאמר ע"ד מה שאמרו בר"ה למה לא נתפרשו שמותן של הזקנים שאם יאמר לך אדם וכו' תאמר לו שמא מאותן זקנים שלא נתפרשו שמותם ולפ"ז כשראוהו זקנים שהדורות מתמעטין ויהושיע כבר נתקטן מעלתו ממשה ראו שהדורות יתמעטו ומי יודע למי ידמו אמרו הזקנים אוי לאותה בוש' ודפח"ח. וז"ש ונתת מהודך עליו ולא כל הודך למען ישמעו עדת ישראל וידעו כי כמה הם קטנים במעלי

או יאמר עפמ"ש הראנ"ח באמרי שפר לפרש מ"ש רחבעם קטני עבה ממתני אבי ואמר הוא דיש אדם שאינו כל כך בר מעל' אבל מעלתו מצד אביו שהי' גדול המעל' וז"ש רחבעם קטני עבה ממתני אבי היינו ע"י מתני אבי ויהי' המ"ם מ"ם השימוש. והנ' גם כאן אמרה התור' ונתת מהודך עליו והיינו ע"י שאתה רבו תתן לו מהודך אף שפני משה כפני חמה ויהושיע כפני לבנה מ"מ מהודך נתת עליו ויש להמתיק עוד שהרי משה תבע גדולת בניו והיינו אף שידע כי לא הגיעו במעל' כ"כ מ"מ ע"י שהם בניו זכו וע"כ אמר לו הקב"ה ונתת מהודך עליו שהוא תלמידך והוא ג"כ כבן ודו"ק

צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח נחוחי תשמרו להקריב לי במועדו לפענ"ד הכוונ' כי באמת אין חפץ לד' בקרבנות ועולות אך העיקר החפץ הוא שאמר ונעש' רצונו והיינו אם שומרים להקריב בזמנו ומועדו וז"ש ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו ודו"ק

והנה מה שצות' התור' בראשון ושביעי יו"ט והשאר חוה"מ. לפענ"ד דבר חדש דהנה אמרו בירושלמי דלא נתן חוה"מ רק ללמוד תור' וביאור הענין דהנה ענין יו"ט הוא לשמוח ולהתענג והנ' האיש ההמוני אשר זה דרכו להתעסק במסחר ובמלאכ' שיער' התור' בחכמת' כשנצוהו לשבות מכל המלאכות בזה יצטער הרב' ולא יהי' לו מנוח בהמנוח' ע"כ צות' התור' רק יום ראשון ושביעי יו"ט ובשאר הימים ישמח ויתענג ומותר במלאכ' רק שנמסר לחכמים איזה מלאכ' יעש' וא"כ יפה אמרו בירושלמי שלא ניתן חוה"מ רק לעסוק בתור' שלהעוסק בתור' שפיר נאסר גם שאר הימים במלאכ' כדי שילמוד תור' שזה ימצא מנוח בלמוד התור' ודו"ק

בפרשת הקרבנות שמבואר דמביאין נסכים בשבת ויו"ט הגידו לי קושיא בשם הגאון הפלא' בפ"י אמאי דחו הנסכים שבת הא נסכין יכול להקריבן אף לאח"ז ואפשר לקיים שניהם. ולא זכיתי להבין דנסכים הבאין עם הזבח אינם נקרבים אלא עם הזבח כדאי' בתמור' י"ד וכ"פ הרמב"ם פ"ד ממעה"ק ה"ד וגם אם יכול לקרבם בליל' לא מקרי אפשר לקיים שניהם דחביב' מצוה בשעת' כמ"ש הרשב"א בחידושיו לשבת כ"ד וגם לא ידעתי כ"כ חילול שבת בניסוך אי משום דקמכב' עיין בזבחים צ"א ע"ב דמזלפו ע"ג אישים לא מקרי מכבה כ"כ בפרט לר"ש וצ"ע

במדרש בפרשתינו אבל המועדות האלו אינן בעלים לעולם למה שהן הקב"ה וכו' וכן אמר למעל' חייכם איני מחזיר מועדות מכם אלא אני מוסיף עליהם מועדים אחרים ע"ש ע"פ ישפת ד' לגוי נכבדת ולכאור' הי' קשה לי ממה דאמרו במדרש משלי ע"פ טבחה טבח' שכל המועדים בטלים מלבד פורים ויוה"כ וכאן אמר שאין שום מועד בטל אמנם נזכרתי שהרשב"א בתשובתיו נשאל על המדרש במשלי הנ"ל שהרי בפסח כתיב חקת עולם והעל' שהפירוש ההיא שכל המועדות לא הובטחו ישראל שאם לא ישמרו התור' שלא יובטל באיזה זמן מן הזמנים משא"כ בפורים ויוה"כ שלא יתבטל אף שיחטאו ע"ש ולפ"ז לעתיד לבא פשיטא שלא יבטל המועדות שאז יכירו וידעו כח ד'. אמנם לפענ"ד הי' נרא' כוונ' אחרת ויתיישבו שני המדרשים שבאמת פסח מורה על נס של גאולת מצרים וכדומ' כל המועדות מורים על נס ולפ"ז לעתיד שאז לא יאמרו אשר תעל' מארץ מצרים ואז ניסי מצרים וכדומ' יהיו טפלים כמו שאמרו בברכות דף י"ג א"כ זה הענין שכל המועדות יהיו בטלים מלבד יוה"כ שצריך שיתכפר העוונות שזה צורך בכל זמן וע"י יזכו לכל הגדולות וגם הפורים שאז קבלו התור' מחדש כדדרשו בשבת דף פ"ח דהדר קבלוה בימי אחשורוש וא"כ זה לא יבטל לעולם ולפ"ז באמת המועדים יבטלו לעולם רק שלא יהיו עקריים רק טפלים וז"ש שיהי' מוסיף להם מועדות אחרים וכבר אמרו במדרש שתוספתו של הקב"ה מרוב' על העיקר וז"ב ונכון ת"ל: