דברי שאול עה"ת ומגילות רלג

ביד אדם ואם לא חטא צלפחד הי' הוא בעצמו יורש ולא הי' כל המעש' של בנות צלפחד. אבל ביאור הענין היא דהנה כבר נודע מ"ש האלשיך בפסוק מי זה אמר ותהי ד' לא צוה שכ"ז שלא התפרסם ע"י דיבור כי אם במחשב' אין מזיק הידיע' להבחיר' והבחיר' עודנ' חפשית וז"ש מפי עליון לא תצא הרעות והטוב והיינו שלא יצאת' ע"י דיבור כי אם במחשב' ע"ש ואני הארכתי בזה במ"ש שתוק כך עלה במחשב' לפני והיינו שכך עלה במחשב' ולא יצא' ע"י דיבור ולכך הבחיר' חפשית ולפ"ז קודם מתן תורה כ"ז שלא כתב' משה עוד נשאר הבחיר' חפשית אף שגוף הדברים כבר נכתב במרום ולפ"ז אחר שנתחדש המעש' נמצא שנתחדש הדברים ע"י בנות צלפחד וראתה עינם לכוין לדעת עליון יותר ממה שרא' משה רבינו: אמנם גוף הדבר מה שראת' עינם יותר ממשה רבינו היא תימה דאיך אפשר שמשה רבינו נביא אלקי לא יבין מה שהבינו הבנות האלה אף שהיו חכמניות וצדקניות מכל מקום בלי ספק משה רבינו הבין יותר. אמנם נרא' עפמ"ש בב"ב פ"ק דחכם עדיף מנביא וביאור הענין נרא' לפענ"ד דבר חדש דהנ' כבר נודע מ"ש חוקרי הטבעים הטעם מה שעינינו רואות שהאדם בעת שצר לו כמו אם יצא' אש חליל' או שאר פגע רעה הוא נושא משאות מה שהי' כבד לשלש' אנשים שישאו אותם בעת הרווח' ואמרו כי באמת האדם עוצר כחו ואינו מראהו לגמרי והטבע בעצמו עוצר כח ואינו מניחו אשר יעף ויגע ויוציא מהכח לפועל כל אשר בידו לעצור כחו הוא עוצרו ושומרו לעת צר לו אז מראהו כל כחו אשר עצור בקרבו. ולפ"ז נרא' לפענ"ד דבאמת הנביא בודאי הוא חכם גדול ובפרט שאין השכינ' שורה על סכל וצריך להיות חכם וכמה מעלות טובות ורק שמי שאינו נביא אם צריך להבין איזה דבר והי' בהקשותו לדעת הוא משתמש בכל כחו לדעת הדברים אבל הנביא בידעו, כי יוכל לשאל פי ד' ויגיד לו ע"כ אינו מטריח שכלו כל כך ולכך החכם עדיף מנביא. וזה לדעתי מה שדרשו אמרתי אחכמה והיא רחוק' ממני זו פרה אדומ' והיינו משום שדרשו בקש קהלת להיות כמשה. ולכאור' צריך ביאור הא חכם עדיף מנביא והרי קהלת הי' חכם והכתוב העיד עליו ויחכם מכל אדם וא"כ עדיף יותר ממשה. אבל ביאור הדבר כי כל הטעם הוא שהחכם מטריח את שכלו יותר. אך זה בדבר שיכול לעמוד עליו בכח שכלו אבל פרה אדומ' שהית' חוקה ואמרו במדרש שאמר הקב"ה למשה שלכל ישראל הפרה חוקה ולך אני מגלה א"כ כיון שלא הי' ביכולת השכל לעמוד ע"ז א"כ שוב ביקש להיות כמשה לעמוד עליו מצד שפע הנבואיי וז"ש אמרתי אחכמ' והיא רחוק' ממני א"כ כיון שאי אפשר לעמוד עליו מכח השכל ע"כ ביקש להיות כמשה. וזה לדעתי מה דהביא בשם מדרש מה ראה קרח לחלוק על משה פרה אדומה ראה והיינו שבאמת אמרו במדרש שקרח פקח הי' ולפ"ז לא הי' לו להתקנא במעלת הנבוא' שחכם עדיף מנביא אבל כיון שראה פרה אדומ' שהוא ענין חקי אי אפשר לעמוד עליו מצר השכל ע"כ נתקנא במשה. ומעת' שפיר אמרו שראת' עינם מה שלא ראה עינו של משה והיינו שמשה רבינו לא הוצרך הטריח שכלו כל כך שהרי הי' יכול להקריב במשפטן לפני ד'

וזהו לדעתי מה שאמרו במדרש ויחכם מכל האדם אפי' משוטים והיינו לפי שאמרו בב"ב שם דמיום שחרב בהמ"ק נטלה הנבוא' ונתנ' לשוטים וא"כ הוא שהי' חכם עדיף מנביא א"כ הי' חכם מהשוטים שנמסר' להם הנבוא' ודו"ק ועיקר בריאת האדם הוא שיוציא מכח אל הפועל כמ"ש המ"א בביאור לעסוק בד"ת דהיינו לפלפל בד"ת והיינו שיוציא מכח אל הפועל מה שבכחו וכבר כתב הספר חסידים שמהראוי לאדם שיכתוב כל מה שמחדש שאל"כ הו"ל כגוזל את הרבים ע"ש

כן בנות צלפחד דוברות וגו' ואל בני ישראל תדבר הנה מה שהגיד לבנות צלפחד לבדנ' ואח"כ החזיר הדין לבני ישראל כבר כתבתי בזה. וכעת נראה לפי שגלוי וידוע לפני המקום ששבט המנש' יערערו שיגרע נחלתן והזהיר הקב"ה שלא ינשאו בנות צלפחד רק לבני שבטם וא"כ אין ראי' לשאר בני ישראל שירשו הבנות והרי תסוב הנחל' משבט לשבט וע"ז החזיר הדין לבני ישראל שנית

הוא דתן ואבירם קרואי העד' אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצותם על ד' ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח במות העדה באכול האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס ובני קרח לא מתו. הנראה בזה דהנה המעיין בפרשת קרח ימצא כי קרח וכל עדתו המאתים וחמשים איש היו נבדלים מדתן ואבירם שקרח וכל עדתו הם היו חטאים בנפש שהתפקרו על ד' וחשבו כי גם הם קדושים ואין חפץ לד' בכל מצוה המעשיות וחשבו כי כל הכבוד של הכהונ' והמלוכ' משה ואהרן בדו להם מלבם. אבל דתן ואבירם גם בגופם היו רעים וחטאים שהרי קנאו למשה במחנה ואמרו המעט כי העליתנו מארץ מצרים להמיתנו במדבר וגו' והנה מצד גופם ותכונתם כי ברעה היו ע"כ חשבו רעות על משה ואהרן והנ"מ היא לפמ"ש הר"ן בדרוש חמשים לכך ביקש אברהם להשיא ליצחק מאנשי מדינתו ולא מבנות הכנעני כי אנשי עירו ומשפחתו אף שעבדו ע"ז משום שע"ז הוא בנפשו ולא תשתלשל לבניהם אחריהם משא"כ כנענים היו רעים וחטאים בגופם וע"כ נמשך לזרעם אחריהם ולפ"ז לכך בני קרח לא מתו לפי שלא נשתלשל לבניו אבל דתן ואבירם שחטאו מצד הגוף ע"כ לא נשאר להם פליט וז"ש הוא דתן ואבירם אסר