דברי שאול עה"ת ומגילות רכו

מי מנה עפר יעקב והיינו שגם העפר טוב מאד ומזוקק וע"ז ביקש תמות נפשי מות ישרים שיהי' הפרד' שלימ' וזה מית' טוב'

לכה נא קבה לי את העם הזה אולי אוכל נכה בו והיינו למעטם כפירש"י ואגרשנו מן הארץ ודו"ק

אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב. האבן עזרא כתב מלא ביתו ביתו מלא וכן מלא כל הארץ כבודו כי רבים טעו שחשבו כי כבוד ד' מלא העולם כטעם לד' הארץ ומלוא'. נשאלתי בזה לבאר דבריו. ולפענ"ד כוונתו דלכאור' כוונת הכתוב שיתן לו בלק כסף וזהב כשיעור מלא ביתו ומלא בשו"א הוא שם דבר מלא בית והי' מדה ידוע' וזה אינו וע"כ אמר שהכוונ' ביתו מלא והיינו אם יתן לי בלק ביתו מלא כסף וזהב וכוון לזה שכתוב מלא כל הארץ כבודו שאם הכוונ' לכבוד ד' הוא כשיעור מלא כל הארץ א"כ כביכול יש לו גבול וקצב' בערך מלא כל הארץ והוא מתקומם במקום וחליל' לומר כן ורק הכוונ' להיפך שבארץ מלא כבודו אבל אינו מוגבל בארץ רק שכל הארץ מלא כבוד ד' כאומרו שזרח השמש בעיר שאין הכוונ' שדוקא בעיר זו ולשלול זריחת השמש בעיר אחרת וז"ש שרבים טעו כי חשבו כי כבוד השם מלא עולם והיינו שטעו וחשבו שיש גבול וקץ לכבוד ד' מלא העולם וז"ש כטעם לד' הארץ ומלוא' והיינו שכביכול לד' שייך הארץ ומלוא' אבל הוא אינו מתקומם במקום ואין לו גבול וקץ כנ"ל כוונתו ואם שגיתי ד' יכפר בעד ועיין מרגליות טוב'

וירא ישראל שוכן לשבטיו ראה שאין פתחיהן מכוונים. הכוונ' ע"ד מה שפירשתי מ"ש אותו היום סלקו לשומר הפתח שראשית חכמ' יראת ד' ובאותו יום שאמרו שא"צ להיות תוכו כברו וסלקו לשומר הפתח וכאן ג"כ הכוונ' שרא' שאין פתחיהן מכוונים ודו"ק כי קצרתי

במדרש על פסוק ההסכן הסכנתי לעשות לך כה כיון שדבר' מתה וכו' להודיעך שחס הקב"ה על כבודן של בריות וסתם את פיה שאילו הית' מדברת לא היו יכולין לשעבד בה ולעמוד בה שזו טפשת שבבהמות וזה החכם שבחכמים לא היה יכול לעמוד בדיבור'. צריך ביאור מפני מה לא היו יכולין לשעבד' ולפענ"ד דבאמת חקרו כלם מפני מה נתנו הבהמות לאוכל בפי אדם ולשעבד בהם וכתבו דהוא משום שהאדם המלך שיש לו דעת ומדבר וגם יש לו יגיע' ועמל להנהיג הבהמ' ובע"ח לכל צרכיו שהם אין להם דעת ע"ש ולפ"ז אם הית' האתון חיה ומדברת וא"כ לא היה מקום להשתעבד בה שהרי יש לה דעת יותר מאדם ודו"ק

ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. הכוונ' לדעתי ע"ד מה שאמרו סוף מעש' במחשב' תחל' והענין הוא דמה שנעש' לבסוף בפועל הוא העול' במחשב' תחל' כמו במלאכת האומן שעוש' שלחן ומכין עצים ומסמרים וכדומ' וכל מה שעל' במחשב' תחל' זה הנעש' בסיף שתכלית המלאכ' היה צורת השולחן. והנ' גם עמלק הוא היה כל סיבת הגליות והטלטולים ואין הכסא והשם שלם עד שממח' זכר עמלק וא"כ סוף מעש' במחשב' תחל' ולכך תיכף כשיצאו ישראל ממצרים ואוה"ע רצו לעמוד נגדם היה עמלק הראשון ומני אז חשב השי"ת סיבות שימח' זכרו ונשבע בימינו כי לא יכונן כסאו עד כלה אותו עדי כי לא ישאר שורש מאתו וז"ש ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד שמהתכלית ניכר שעל' במחשב' תחל' ודו"ק היטב

כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו כבר כתבתי הרב'. וכעת נרא' לי עפ"י דברי הכוזרי שאמר לו כי מצות שבת ויו"ט וכדומ' כל מה שהבדילם מהגוים זו היא לתועלת להם דאל"כ היו הגוים לוקחים את בני ישראל לעוצם דקות שכלם להיות להם ליועצים ועי"ז היו נהפכים לדתם ורק לאשר נבדלו מהם ע"כ עמדו בדתם ונבדלו להיות לעם בפני עצמו וזה אמרו הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב דהיינו אשר לא יתחשבו בגוים דהיינו אם מלשון חשיבות או מלשון חשבון שאינם נמנים ביניהם רק לעם בפני עצמו הוא רק מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל וכפירש"י דהיינו המצות שעושים בעפר רגליהם והם נמשכים אחר שרשם אברהם יצחק ויעקב שנבדלו מכל ההמון הגוים ע"פ דת אל ומזה נמשך לבני ישראל אשר יהיה עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. וזה לדעתי כל הטעם שקיימו אבותינו המצות קודם שנתנה התורה למען יבדלו הם וזרעיהם מהגוים והיו לעם אחד. ולכך הקפידו שבטי יה על אשר לקחו את דינה אחותם וז"ש כי לא יעשה כן בישראל. וז"ש במכות שזה בא והעמידם על שבע ובא חבקוק והעמידו על אחת והכוונ' שכל תכלית המצות היה למען יבדלו מהגוים וא"כ באמת לפי חלישת הדור בדעות הנפסדות היה צורך יותר לחזקם במצות רבות למען שיהי' להם עי"ז לחומ' בלי יתערבו בעמים אבל בצדיקים שכבר זכו להיות מובדלים ומקודשים א"כ לו אין צורך להמצות להיות עי"ז מובדל וז"ש בא חבקוק והעמידו על אחת צדיק באמונתו יחיה שזה כל התכלית של המצות. ויתכן יותר כי הרמב"ם עשה י"ג עקרים להיות שרשים בראותו שיסודי הדת רופפים והעיקר תלוי באמונת אלו הי"ג עקרים וע"כ עשה אותם עקרים ומהם יוציאו פרח וציצו ציץ כל המצות הנתלים ושתולים בתורת ד' ולכך גם נביאי הדור שראו שיסודי הדת רופפים בחרו הם שבע ענינים