דברי שאול עה"ת ומגילות רכב

כבר אמרו לנחש מה נא' יש לך שטועם טעם עפר והנ' במאב הוזהרו שלא לכבוש אותם אבל יכולין לצור אותם רשאים וז"ש ילחכו כל סביבותינו אבל לא הורשו לעשות כדמות הנחש שטועם טעם עפר והבן

עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השד' הכוו' לדעתי דהנ' השור האוכל את עשב השד' לא נקרא שלוחם עם עשב השד' שהרי ניתן לו לאכל' ואינן מתכנין כלל משום שנאת העשב אבל אם יאכל ויטרוף טרף מהבע"ח זה נקרא בשם טרף שטרף ורמס ואין מציל ולפ"ז כל עם ועם הנלחמים עם בעם מגודר בשם מלחמ' אבל כאן לא נגדר בשם מלחמ' רק בשם לחיכ' כי הם אינם לוחמים רק שניתן להם לאכל' ולכך שלחו לבלעם שגם הוא יקללם ולא יגודר בשם מלחמ' ויתכן להעמיק יותר כי דרך הלוחמים בשישים לבו לדעת מספר האנשים אשר אתו ואם רואה כי רב מהם אז הוא לוחם ואם הבין כי מעטים המה אז הוא אינו לוחם ואם ירצ' השני להלחם אתו והוא יודע כי לא יוכל להתגבר ולעמוד נגדו מה הוא עוש' אינו לוחם בפרהסיא כי אם מרחוק יעמוד ומתחבל בתחבולות אשר יוכל להזיק בלחש ובסתר הוא מזיק לו כן היו אנשי מואב ראו כי רב מאוד מחנ' ישראל וידעו כי לא יוכלו לעמוד נגדו כי הם כשני חשופי שת נגד ריבוי העם ואם יקימו עליהם לא יהיו בגדר מלחמ' כי אם כלחוך השור את ירק השד' אשר לא יגודר בשם טרף כי אם בתורת אכיל' ולחיכ' בשור זו היא אכילתו וע"כ ביקשו מבלעם שגם הוא יעש' כזאת שלא יהיו בתורת מלחמ' רק לקללו כאשר יחסרו אז יוכל להלחם בו לגרש אותם מארצו וז"ש לכה נא ארה לי את העם הזה אולי אוכל נכה בו והיינו למעטם כפרש"י ואגרשנו מן הארץ ודו"ק

ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרוא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך. ולפענ"ד הכוונ' דהנ' בלק הי' יותר מכשף מבלעם כמ"ש רש"י ורק שהוא הי' צריך לבלעם שיקלל בלבד שידע לכוין השע' וא"כ שאל לו בלק בשלמא אם הייתי צריך שאת' תעש' איז' מעש' שייך לומר שאחרי שאתה מסור ביד השם אין לך לעשות מעש' אבל אחרי כי א"צ לך רק לכוין השע' וא"כ לא שלחתי רק לקרוא לך שתשים עין הרע שלך עליהם וא"כ מדוע לא באת וז"ש הלא שלח שלחתי אליך לקרוא לך היינו רק שתהי' כאן ותשים עינך עליהם לרע וא"כ למה לא באת וע"כ שלא רצית מפני שלא אוכל כבדך וז"ש האמנם לא אוכל כבדך היינו שעיקר מניעתך הי' מפני כי לא אוכל לכבדך וע"ז השיב לו שאינו תלוי בנתינת עינו עליהם לרע' רק במה שיקללם וע"כ אמר הנ' באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומ' אשר ישים אלקים בפי אותו אשמור לדבר וא"כ לא יועיל נתינת עיני עליהם לרע' ואיני יכול לקללם ונוכל להמתיק הדברים דהנ' באמת אם הי' אף הקלל' לבד בבלעם לא הי' צריך לקרוא לו לכאן ומשם יוכל לקלל ורק שבלק שפט שעיקר היא נתינת עינו עליהם לרע' וא"כ לא שלח לו רק לקרוא לך וא"כ מה יכול להיות מניע' וע"ז השיב לו כי עיקר תלוי בקללתו. וזה שאמר הנ' באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומ' היינו אף שבאתי מכל מקום לא אוכל לדבר דאני צריך לשני הפעולות ראי' ודיבור ודו"ק ובתרגום אונקלוס ראיתי הבקושטא הויתא אמר לית אנא יכול ליקרותיך והיא תמוה דלא מצינו שדיבר זאת כלל וגם מה לשון בקושטא

ולפענ"ד הכוונ' דהנ' במלאכים א' סי' כ' כתיב והאנשים אלה יחלטו וינחשו וגו' והכוונ' לדעתי כי האנשים המכשפים עיקר הכישוף והקסמים שלהם כפי מה שישמעז מה שאומר עושים מזה ניחוש וסימן ולכך כששמעו שזה אמר אחיהם דרצו לנחש ולשום סימן שזה יצא מלבו באמת ולכך אמר הבקושטא הות אמר לית אנא יכול ליקרותך והיינו שאם אמרתי אך לפנים יוכל להיות שתנחש ותועיל ואם אמרתי באמת בודאי לא אוכל לכבדך שבודאי לא יועיל קללתו ועיין רש"י שכתב שהתנבא שסופו יהי' שלא יכבדו והוא מסכים למ"ש ודו"ק

הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנ'. הכוונ' לדעתי דהנ' אמרו כל דבר שיצא מפי הקב"ה לטוב' אינו חוזר לרע' חוזר והכוונ' לפענ"ד דהנ' מלך בשר ודם אם ישלח אחד משריו לכבוש מדינ' אחת הנה כשנודע לו שכבש' דרך הוא לשלח לו מנח' מזכרת אהב' והוא שולחו ביד אחד מהרצים לתת לו אבל כשאינו כובש' אז דרך לשלח ג"כ אחד לשפוט אם לא הי' ביכולת לכבוש אז נפטר והולך אבל אם במרד ובמעל הי' ענש יענש והנ' ההבדל הוא דמה ששולח לו על שכבר כבש אז אין ביד השליח לשנות דבר כפי אשר צוה המלך אבל לרע' אזי אין המלך יוכל לומר שיעש כך שלא ידע אם במרד ובמעל הי' או באונס והוא מוכרח לתת הכח להשליח שלפי מרא' עיניו ישפוט והנ' גם הקב"ה הבחיר' מסולק תמיד מהקב"ה כביכול והבחיר' חפשית ולכך לטוב' כבר נתן הקב"ה הברכ' וברכו אין ביד השליח לשנות אבל לרע' הקב"ה כביכול כלא יודע ומאתו לא תצא הרעות ועוש' ע"י השליח כפי הבנת השליח ולכך יוכל הדבר להשתנות וז"ש הנ' ברך לקחתי אמת שלקחת הברכות אבל וברך הקב"ה. כבר בירך ולכך ולא אשיבנ' שאין בידו לשנות אבל לרע' לא הביט און ביעקב וא"כ יוכל להשתנות ודו"ק היטב

וקסמים בדם עיין רש"י כיון שאמר להם לינו פה הליל' אמרו שאין תקוה הכוונ' למ"ש במדרש דלית חרשא מצלח בליל' והוא המקוסם וכיון