דברי שאול עה"ת ומגילות ריז

בין האומות ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם לכך הי' ענין פרה מטהר טמאים ומטמא טהורים ולכך מבואר במדרש שלעתיד יתבטל כל עניני הטומא' ולא יצטרך לפרה והיינו שלאחר שיצרפו במצרף הגלות יהיו מנוקים מכל פשע ולא יצטרכו לטהר' עוד והנה כבר כתבו המקובלים שירמי' הי' הגלגול של שלמה ששלמה ראה בשלוותם ובבנין בהמ"ק ואח"כ ראה בפחזותם וכמה ענינים רמז על אחר החורבן לכך אמר אמרתי אחכמה והיא רחוק' ממני שידע שפרה אדומ' תיא רמז לאחר חורבן הבית אבל עוד רחוק הדברים כמו שנאמר אשורנו ולא עתה אראנו ולא קרוב והבן כי אם אמנם היא ע"ד מליצ' ואין דרכי בכך בכ"ז כן נפל בדעתי ואמרתי לחוק אותו על הספר ואם שגיתי ד' הטוב יכפר. ולדעתי מה ששנו חכמים בלשון המשנ' שנחלקו ר"מ וחכמים במנין הפרות שר"מ אומר ששבע' היו מימי משה וחכמים אומרים מעזרא ואילך שרמזו לשבעת אלפי שני של העולם ואין להאריך בזה

עוד אופן על מדרש אמרתי אחכמ' והיא רחוק' ממני זו פרה אדומה שמטהר טמאים ומטמא טהורים הענין נרא' לפענ"ד דהנ' כבר נודע שיש ענינים מגונים אשר הם מגונים אף לאיש הדיוט ופחות ויש ענינים אשר לההמון אין עול כלל רק לאיש הצדיק הישר והתמים במעשיו לזה אף הקלה שבקלות לגדול' יחשב כמו הכתם אם יפול על בגד פשתן אינו נרא' וניכר הקלקול משא"כ בבגד משי הכתם הקטן ניכר ונגלה בעליל והנה הפר' מכפרת על עון העגל והנה העגל כפי הראות הפשוטי הוא משחת גדול כאלו עבדו ע"ז אבל כבר נתנו מסוה הראב"ע והכוזרי והברבנאל שלא הי' ח"ו ע"ז רק שרצו בכבוד שוכן בתוך גויה וא"כ לא הי' חטא כל כך וא"כ הי' להיפך שאצל אהרן קדוש ד' הי' חטא גדול לרב מעלתו וקדושתו משא"כ אצל ישראל וא"כ הי' העגל בדמות מטהר טמאים ומטמא טהורים כי אצל ההמון אדרבא רצו שיהי' כבוד שוכן בתוך גויה משא"כ אצל אהרן לכך פרה אדומ' הי' בה סגול' זו שמטהר טמאים ומטמא טהורים כי טומא' קלה יש בה שהטמאים אדרבא נתטהרו על ידה והטהורים לרב מעלתם מטמאים על ידה ודו"ק

עוד אופן על מדרש אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני זו פרה אדומה להבין הדברים נרא' לפענ"ד דהנ' באמת צריך ביאור למה כתבה התור' הדבר חוקיי והלא בלי ספק כל אחד ואחד יש לו טעם ולמה העלימ' התור' הדברים. אמנם נרא' עפמ"ש המפרשים והובא במדרש שמואל לפרש מ"ש דוד מכל אורח רע כליתי רגלי למען אשמור דבריך אשר בית ישראל מחוייבים לקיים מצות התור' אף מה שהשכל גוזר ג"כ רק לקיים מצות הבורא בלבד וז"ש מכל אורח רע כליתי רגלי לא בשביל שהוא אורח רע מצד השכל כי אם למען אשמור דבריך ולפ"ז הנה כל מצות התור' הם מצד השכל ופן יבא האיש לומר שיקיימים מצד השכל ע"כ נתנ' התור' החקים שאי אפשר להבין עפ"י שכל ומזה נשפט שגם המצות השכליות ג"כ יש עוד דברים בגו עמוק עמוק לא אשר יראה האדם ומי העד הנאמן ע"ז שלמה המלך ע"ה כי ד' נתן לו חכמ' והעיד על פרה אדומ' שרחוק' ממנו והחלק יקיש על הכל ודו"ק

ויקחו אליך פרה אדומ' במדרש דרשו לך אני מגלה טעמי תור' והכוונ' לדעתי דהנה כבר אמרו בנדרים דהפלפול לא ניתן רק למשה בלבד ומשה רבינו נהג טובת עין ונתנ' לישראל ולפ"ז הנה לכך פרט לו הקב"ה שזה החק של פרה אדומ' אף שמגלה לו לא יגידנה לאחר וז"ש זאת חוקת התורת לאמר היינו שתאמר שחק הוא ויקחו אליך היינו שלאחר איני מגלה רק לך בלבד ודו"ק

זאת התור' אדם. כי ימות באהל בספרי דרשו זה הבא מקצתו וכל אשר באהל זה הבא כולו הא עד שלא יאמר יש לי בדין אם הבא מקצתו טמא הבא כולו לא יטמא א"כ ענשת מן הדין שמעתי קושיא שהקש' האור החיים דהיאך שייך במית' ביד"ש אין עונשין מן הדין ולא ידעתי למה לא מקש' על פסוק הנוגע במת לכל נפש אדם שאמרו ג"כ בספרי דאין עונשין מן הדין אבל קושיתו לק"מ דגם בעונש בידי שמים אין עונשין מן הדין וכמ"ש בספרי הכללים ועיין בספר באר יעקב בכללותיו כלל י"ח שהאריך בזה להשיג על הרא"ש

ודברתם אל הסלע ונתן מימיו וגו' שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים וגו'. הענין נרא' לי דהנה הי' בהסלע הלז שתי ניסים אחד שיהי' בסלע מים והנס היותר גדול אף אם ימצא שם מים ובפרט שהקב"ה הכין כן בטבע הבריא' שימצא בסלע הלז מים אבל במה יצא בדיבור בעלמא והנה הנס הראשון אמת כי הוא גדול מאד אבל יש מקום לפקפק להמתפקרים אולי הסלע הלז עמד על מעיינות מים ונמצא בתוכו מים אבל הנס השני שבדיבור יצא מים בסלע שנרא' בשטחו כי קשה הוא ואין בו לחלוחית ממנו זה קשה מאוד והנה הקב"ה הגדיל והפליא והזהיר שידבר אל הסלע ונתן מימיו שבזה יתקדש שמו ולא יהי' מקום לפקפק כלל אבל משה רבינו חשב להגדיל הנס באומרו המן הסלע הזה נוציא לכם מים ובזה לא נתקדש השם כי יש מקום להמתפקרים וכמ"ש יען לא האמנתם בי להקדישני והוא חשב להגיד גם הנס השני וכיון שבא לכלל כעס בא לכלל טעות ולא אמר הנס השני וע"כ שהרא' שהרים מטהו והכה הסלע וא"כ לא הי' קידוש השם.