דברי שאול עה"ת ומגילות רטז

היה האות. גם לכל שבט לוי שהם בערך כל ישראל הפרי והלב והבן כי ענין נכבד הוא ועמוק עמוק ודו"ק והמעיין בכוזרי במקומות רבות יתבאר לו הענין ועוד כפלים לתושיה: חסלת פרשת קרח פרשת חקת

במדרש אמרתי אחכמ' והיא רחוק' ממני. כבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי דהנ' הענין שנתן הקב"ה החקים שהם מצות בלי טעם ולכאור' זה תמוה דהא בלי ספק יש טעם בכל המצות וא"כ למה יעלים הקב"ה טעמם ואדרבא יותר היה נכון לגלות הטעם כדי שנבין עומק חכמת התור'. אך ביאור הענין דהנ' במצות שנתן הקב"ה לישראל כבר אמרו מפני מה לא נתגלו טעמו המצות לפי ששני דברים נתגלה טעמם ונכשל בהם גדול הדור והענין הוא כי שכל האנושי עלול לטעות ואם יבא לכנס בהמצות ע"פ טעם מה ניקל לקלקל המצות ולדחות מדחי אל דחי שנאמר שהוא רק בשביל זאת ובהסיר הסיב' יסור התכלית ולכך העלים הקב"ה טעמי תור' האמנם אם כי העלימם בפני ההמון אבל לב חכם ישכיל הטעמים כאשר חכמי ישראל נתנו טעמים בכל המצות והרב המור' לצדק' הרב' טעמים לכל המצות והנ' לאשר חשש' התור' כי אולי בכל זאת נחפש אחר טעמי המצות ופן חליל' נכשל בהם ע"כ נתנ' התור' חוקים שהם עלומי הטעם אף לחכם גדול והמשל פרה אדומ' אשר קשה להבין אף לשלמ' המלך וע"כ להורות נתן לבל יפרצו פרץ בהמצות וז"ש אמרתי אחכמ' היינו שאחכם בכל המצות והיא רחוקה ממני והיינו מהחקים ראיתי שכל המצות רחוק ממני להבין הטעם ודו"ק. שוב ראיתי שגם בעקידה הרגיש קצת בזה

עוד נרא' לי דהנ' כבר האריך הבדרשי בתשובתו להרשב"א הובא בסימן תי"ח שם שכתב שיש שני מיני נמנעות אחד' מה שהוא נמנע בחיקינו ואינו נמנע בחק השי"ת ואחד מה שהוא נמנע גם אצל השי"ת וכמ"ש הרמב"ם שמשל נמנע טבע קיים גם אצל השי"ת עד"מ בקיבוץ שני ההפכים שיהי' קור וחום בדבר אחד שזה נמנע במציאות כלל יעו"ש כי האריך בזה. והרשב"א מדשתק חודה לו וקבעה בתשובותיו לדורות ולפ"ז כאן שא"ל ענין פרה אדומה שמטהר טמאים ומטמא טהורים א"כ הי' מקום לומר שזה ממין הנמנעות שבחיק הבורא יתברך כביכול שאיך אפשר שדבר אחד יהי' בו שתי תכונות אבל באמת אינו דומה ששם השתי תכונות הם בהדבר עצמו וזה א"א שיהי' קר וחם אבל שתי פעולות שונות בשתי בני אדם זה אינו נמנע בחיקו יתברך כ"א אלקינו וכבר שמעתי בשם רבינו סעדי' באמונות ודיעות שאמר שמצינו בתאנים שמרפא מי שהוא מנוגע ומחליא מי שאינו מנוגע באכלו הרבה ע"ש והיינו משום שעוש' שתי פעולות שונות וכמו כן נרא' פעולות שונות בשמש כמו שפירש העקידה על פסוק שמש ומגן ד' יעו"ש

ומעתה זה שאמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני היינו שאינו מן הנמנע ותש בחיק הבורא יתברך כביכול כי אם מה שהיא רחוק' ממני ולכך דרשו על פרה אדומ' שבזה ה"א שהיא מן הנמנעות בחיק הבורא יתברך וע"ז חידש שלמה שבזה נתחכם שאינ' רחוק' רק ממנו אבל בשאר החקים פשיטא שאינו מהנמנע בחיק הבורא יתברך וז"ש זאת חקת התורה והיינו מה שהאוה"ע משיבים ומונים אותו כביכול מה טעם יש בה והיינו שמבינים שגם מהבורא יתברך היא נמנע לזה אמר זאת חקת התור' גזירה גזרתי וחקה חקתי אין לכם רשות להרהר והיינו שלא תהרהר שגם אצלי הוא מן הנמנע ולזה אמר זאת חקת התור' ולכך גלה הקב"ה למשה הדבר שידעו כי אינו נמנע רק בחיק האנושי אם לא הושפע עליו רוח אלקי ודו"ק

עוד יש לומר דהנה יש דברים עמוקים שמפני עומק המושג לא יוכל אדם לעמוד על סוף דבר ובזה יתהלל המתהלל החכם כי בא אל תכלית הדבר בשביל חכמתו אבל יש דברים שאינם עמוקים מצד השכל כי אם ממה שחסר כללים להדבר והנה בזה לא יועיל כל החכמות והשכליות אחרי כי אין צריך כלל לזה והדמיון למי שנועל ביתו וזה יבקש לומר מצד השכל מה שיש בבית אשר כל השכליות לא יועילו ואך לשוא הוא כי עם כל ההקישים והדמיונות יוכל להיות בו דבר אשר לא יוכל לשער כלל וזהו ענין פרה אדומ' שקש' מאוד מה שמטהר טמאים ומטמא טהורים וזה ענין סגולה אשר ד' העלים הכלל בזה ומה יועילו כל החכמות בזה ולזה אמר שלמה אמרתי אחכוה והיינו שהוא מצד עומק המושג אבל והיא רחיק' ממני מצד עצמות הדבר עמוק עמוק מי ימצאנ' ודו"ק

עוד נרא' לי על מדרש אמרתי אחכמה והיא רחוק' ממני זו פרה אדומ' וכ"כ בזה כמה ענינים. וכעת נרא' לי שהיא רמז ומליצ' נפלא' דהנה מה שהי' צריך שתהי' אדומ' ושתי שערות שחורות פסול נראה לי שזה רמז למה שהי' עשיו אדום כולו כאדרת שער וזה ענין תטומא' שבפר' אדומ' שלהיות כל הגלות של מלכות אדום הוא להתיך זוהמת החטאים וזוהמת הנחש המתע' וע"י הגלות יתך מהם כל חלאה וכל סוג והיסורים הם ממרקין עונותו של אדם וא"כ ע"י היסורים מטהר טמאים אמנם להיות כי ע"י עול הגלות ישראל משוקעים