דברי שאול עה"ת ומגילות ריב
Divre Shaul torah Chamesh Megillot 212 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text
Open in the reader →שהשיב משה רבינו בקר ויודע ד' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו והיינו שיבאר להם אם הקב"ה באמת אין רצונו במעשים האלו ומלבם הוא בודאם. ובזה נרא' לפענ"ד מה שאמר המעט מכם כי הבדיל אלקי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבוד את עבודת משכן ד' ולעמוד לפני העד' לשרתם ויקרב אותך וגו' ובקשתם גם כהונ' לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ד' ואהרן מה הוא כי תלינו עליו. ולכאור' הוא חסר גזרה דמה ראיה היא זו שהם נועדים על ד' בשביל שבקשו כהונ' וכבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי דלפמ"ש הדבר מבואר דכל טענת קרח שאין חפץ להקב"ה בשום מעש' מצוה והתור' רק שכלם יכירו וידעו כי הוא רב ושליט ובאמת שאין חפץ להקב"ה במצות המעשיים רק בשבילינו כי בזה נוכל להתקרב להבורא ולכך שאל לפי דרכם א"כ מה בצע בכל העבודות שאתם נבחרתם לעבוד את ד' ועוד לא יספיק לכם עד שבקשתם גם כהונ' וא"כ ע"כ צריכין אתם להאמין כי מאת ד' הית' זאת שהאנשים יתקרבו לד' במצות המעשיות וא"כ אתה וכל עדתך הנועדים על ד' ואהרן מה הוא כי תלינו עליו היינו שאהרן מה עשה כי אם מה שמקריב לפני ד' כמצות ד' והרי אתם ע"כ צריכין להאמין בזה שהרי אתם תבקשו גם כהונ' ודו"ק
או יאמר באופן אחר כי הם חשבו אחר שכל המצות הם רק סבות ופעולות שעל ידם יתקרב לד' ואחר שכל העד' כלם קדושים ובתוכם ד' למה יהיה הבדל בין משה ואהרן לכל העם וע"ז נתן להם מופת מהקטרת שע"כ יש מדרגות רבות להקדוש' שהרי הכהן יכול להקטיר הקטרת ואיש זר לא יקרב וע"כ שמעלתם גדלה יתר מכולם וא"כ אין מקום לשאלתם וז"ש להם המעט מכם כי הבדיל אלקי ישראל אתכם אליו היינו לא כמו שאתם חושבים כי אתם קרבתם אל ד' ואתם בעצמכם פעלתם זאת לא כן כי אלקי ישראל הבדיל אתכם אליו והיינו שהוא בחר בכם וכבר אמרו במדרש שיש מי שבחר בו ד' ולא הקריב עצמו ויש שהקריב עצמו ולא נבחר וז"ש שהמעט מכם הגדול' הזאת שד' בחר בכם ואתם חשבתם שאתם הקרבתם עצמכם לד' ולכך בקשתם גם כהונ' ובאמת ד' בחר בכם וא"כ אתה וכל עדתך הנועדים על ד' שלזה בחר בכם ואהרן מה הוא כי תלינו עליו שבאהרן בחר ד' וז"ש בוקר ויודע ד' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו היינו שיודיע הקדוש שהקריב עצמו לד' וגם מי אשר יבחרהו ד' אף שלא הקריב לד' וע"כ אמר והיה את אשר יבחר ד' הוא הקדוש שאחרי שהקב"ה בחרו אף שהוא לא התקרב לד' ע"כ שהוא הקדוש והבן
המעט מכם כי הבדיל אלקי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו ולעבוד את עבודת משכן ד' ולעמוד לפני העד' לשרתם ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהונ' לכן אתת וכל עדתך הנועדים על ד'. הנה זה חסר גזרה דמה הוכח' יש לזה וכבר כתבתי דברים רבים בזה. וכעת נרא' לפענ"ד דהנ' כבר נודע מ"ש כלם שהחפשיות והחירות נכסף מאד אצל הטבע לא אל המין אנושי בלבד אלא אף לבע"ח הבלתי מדברים הלא נרא' כל צפור כל כנף אשר בהיותם מעופפים באויר הארץ מכנף הארץ זמירות ישמיעו ובהיותם כלואים תחת יד אדם קולם בלי נשמע עד לאחר ההרגל ואף כי טבע בני אדם שיבקשו החירות בלי להיות תחת עול ההשתעבדות וזה לדעתי המליצ' שאמר' היונ' יהיו מזונותי בידך מרורים כזית ולא יהי' תחת ידי בו"ד והיינו שבטבעם יבקשו להיות חפשי אף כי האדם ולזה מצא קרח עליל' אחר למשה רבינו מלך ואחיו כהונ' גדול' והם רק משרתים לכהנים ע"כ חשב ואמר כל העד' כלם קדושים ובתוכם ד' ומדוע תתנשאו על קהל ד' היינו שיהיו הלוים והישראלים משועבדים תחת ידם ובמדרש דרשו שערערו על שאהרן הניפם וגלחם והיינו כי הורו בזה שאינם רוצים להיות משועבדים להם כי אם לד' אבל באמת זה טעות בהתבוננות הראוי כי יותר ויותר יהי' נכסף אל ההכנע' והשתעבדות אל מי שראוי לכך ועינינו הרואות כמה שרים גדולים דורשים בכל עוז להיות עבדים תחת יד המלך ושריו וזה כל הגדול' והכבוד שלהם כי האומנם אף שהוא עובד עבוד' לפקח על העם אבל הוא אינו עבד לעם כי אם להמלך ומפקח עין על אשר צורך למלך להשגיח על טובת בני מדינתו ואך בזה יתימרו ועיין בבינ' לעיתים דרוש י"ד האריך בדרוש הלז ולזה שאל אותם משה רבינו ע"ה התחשב כי אתם עבדים לאהרן והרי אתם עובדים עבודת ד' ואדרב' יקר וגדול' לכם כי נבחרתם מכל ישראל לעבוד עבודת משכן ד' וזה אמרו המעט מכם כי הבדיל אלקי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו ולעבוד את עבודת משכן ד' ולעמוד לפני העד' לשרתם היינו שזה השירות שאתם עושים לעם לא שאתם נקלים מהעם כ"א אדרבא בשביל שאתם נבחרים יותר מהעם ע"כ בחר ד' בכם ולזה אמר לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ד' היינו שאם באמת ובתמים חפצתם לעבוד את ד' א"כ היה לכם יותרת הכבוד בזה וע"כ שגם זה אינו חשוב בעיניכם רק תבקשו החפשיות מבלתי להיות תחת יד ד' ולכך שפיר גזר אומר שאתם נועדים על ד' ודו"ק היטב: שוב ראיתי בספרי פ' קרח פסקא קט"ז שדרש ע"ז המקרא ואני לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל