דברי שאול עה"ת ומגילות רי

לשיטתו דס"ל דבצנעא אף בע"ז לא נהרג כשכופין אותם וגם בזה יעבור ואל יהרג וא"כ מיירי בע"ז בכה"ג דוקא שכופין אותו לעבור דבפרהסיא יהרג ואל יעבור ואם עבד ע"ז אין מענישים הבנים דלגבי הבנים הו"ל צנעא ועיין בע"ז דף כ"ז ע"ב ובסנהדרין דף ע"ד וס"ל דבשאר עברות דאינו נהרג כלל באונס רק כשעובר במזיד ולכך פוקד אף על הבנים אבל בע"ז לפעמים אינו פוקד כל שהיה אונס של פרהסיא דבזה עובר בה והיינו מה שלא קידש השם ולא בבניו אחריו אבל זה דחוק בלשון נושא עון ופשע אבל נקה לא ינקה לגמרי רק משליך על שלשים ועל רבעים כנ"ל ודו"ק

כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד. עיין רש"י ולפענ"ד דהנה באמת יש הבדל בין כשלוקח עד"מ שמרים לעשרים מדות עיסה ובין כשלוקח למדה אחת א"כ זה אשר הזהיר' התור' שאף לשור א' יקחו מדה שלימ' כמו שלוקחין להרבה מדות לפי ערך זה יקחו לאחד והבן

מן היום אשר צוה ד' וגו'. דרשו חז"ל דקאי על ע"ז ולפענ"ד יצא להם דהנה כל המצות אינן נוהגות בכל זמן רק בעתו ובמועדו אבל מצות ע"ז היא נוהגת בכל עת ואף במחשב' אסור וא"כ מן אז שצוה ד' אל משה נוהג לדורות ועיין חינוך שחשב ששה מצות שנוהגות בכל עת ודו"ק היטב

ותשא כל העד' את קולם ויבכו העם בליל' ההיא ודרשו חז"ל אתם בכיתם בכיה של חנם ואני אקבע לכם בכיה לדורות. הכוונ' לפענ"ד דהענין הענין שליחות מרגלים מה שאמר השי"ת אני איני מצוה אותך אם תרצ' שלח דהנ' בספר אמונות ודעות לרבינו סעדיה גאון ז"ל כתב בהא דניסה גדעון בגיזה אף דכתב לא תנסון את ד' דזה דוקא כשמנס' כח ד' אבל אם מנס' אם הוא ראוי לזה זה לא נקרא מנס' ע"ש וברד"ק גבי גדעון שמביא דבריו והארכתי בזה בפרשת בשלח והנ' בהא דאמרו בחולין פרק אלו טריפות דאבא חלפתא היה עסקן וחקר על הנמל' והקש' בווי עמודים דאסור לנסות וכתב דכל שהתור' אמר' שינס' שרי וכמו בצדק' דדרשו עשר בשביל שתתעשר מותר לנסות ועיין בחידושי מהר"ם שיף שם ולפ"ז כאן לכאור' היה מקום להתנצלות במה ששלחו מרגלים לנסות אם דנסו אם הם ראויים או שהקב"ה צוה לנסות ולכך א"ל הקב"ה אני איני מצוה אותך אם תרצ' שלח והיינו שתנסו אם אתם ראויים לזה ולפ"ז כשבאו המרגלים ואמרו שהם לא יוכלו ללחום אתם אם לא היה הכוונ' רק שיכנסו אם הם ראויים א"כ למה בכו כששמעו זאת היה להם לבטוח בשם ד' וכי בשביל שהם אינם ראויים נתנו קולם על ד'. וזה שדרשו במדרש נתנ' עלי בקול' שנאתה והיינו אם לא היה הכוונ' רק לנסות כחכם למה צעקו אל ד' היה להם להתפלל אל ד' שיושיע וע"כ שנסו את ד': וזה שאמרו אתם בכיתם בכייה של חנם דלמה בכו על ד' מה עשה להם ובזה מצא משה רבינו התנצלות כי אחרי שהנסיון היה אם ד' יוכל להצילם א"כ יאמרו הגוים מבלתי יכולת כביכול ולזה אמר הקב"ה סלחתי כדבריך אולם חי אני וגו' כי כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי וינסו אותי היינו שהם ראו אותותיו ובכ"ז ניסו אותו לא עצמם אם יראו את הארץ ודו"ק כי הוא ענין נחמד

במדרש בפרש' ט"ז אמר הקב"ה לישראל בעוה"ז ע"י שהי' שלוחי בו"ד נגזר עליהם שלא יכנסו לארץ אבל לעוה"ב אני משלח להם מלאכי פתאום ויפנ' את הדרך שנאמר הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים להבין המאמר נרא' לפענ"ד ע"פ מה שביארתי דברי התורת כהנים סוף בחקותי אשר צוה ד' את משה כדיי השליח לשלחו את משה אל בני ישראל כדיי השליח למי שנשתלח אצלו ועיין בק"א מ"ש בזה ולפענ"ד נראה דהנ' השליח ימצא על שני אופנים אם מפאת המשלח לבד ומי שנשלח אליו לבד או מפאת שניהם וביאור הדבר לפעמים יש שהמשלח מצא להוציא הדבר לאור כי אם ע"י השליח הלז או שכנגדו אי אפשר להשיגו זולת עי"ז השליח או שהמשלח וכשכנגדו אי אפשר להשיג רק ע"י האיש הלז. והנ' התור' הקדוש' לרוב יקרת' וסודותיה ועמק' אי אפשר ללמד' זולת למשה רבינו אם מפאת הנותן כי לא קם עוד כמשה להבינו דברי תור' ועומק הדברים כי אם למשה רבינו ומכ"ש שישראל לא היה להם בית יד לקבל כי אם ע"י משה רבינו וז"ש כדי השליח לשלחני וכדיי מי שנשתלח אצלו לשליח: ובזה מדוקדק הדברים דמפאת המשלח אמר שכדיי השליח לשלחו ומפאת ישראל אמרו שישראל כדאיי לעשות שליח יקר כזה. ובזה נרא' לפענ"ד מה שאמר משה רבינו מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל והשיב לו השי"ת כי אהי' עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את אלקים על ההר הזה ולא נודע מה הכוונ' בהאות ועיין רש"י ומפרשים ומ"ש במקומו בזה. וכעת נראה לי דמשה רבינו סירב בשליחות מפאת המשלח ומפאת מי שנשתלח וזה אמר מי אנכי כי אלך היינו שאהיה שלוחו של הקב"ה וגם כי אוציא את בני ישראל וכפירש"י באיז' זכות ונמצא שאינם כדאים שאהי' אני שלוחם ולזה השיב השי"ת. כי אהי' עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך היינו שע"י שאהי' עמך א"כ כדאיי אתה שאשלחך וכי אוציא את בני ישראל תעבדון את אלקים א"כ כדאיי הם ישראל לשלחך וזה לדעתי מ"ש למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני ובמדרש וא"ת מה אכפת לך קובל אני על אשר שלחתני