דברי שאול עה"ת ומגילות רז

הי' להם לומר אפס כי עז העם רק שהי' להם לחרוד אולי הם אינם ראויים אבל הם שבאמת לא בטחו בד' א"כ ניסו את ד' ויש להמתיק הדבר עפמ"ש רמז בגדעון שנסה בגזה אף דכתיב לא תנסו אבל הוא לא ניסה את ד' רק אם הוא ראוי לנס כזה ע"ש וה"ה כאן גוף ענין המרגלים לא הי' כל כך רע רק במה שניסו את ד' והי' להם לחרוד אולי הם אינם ראויים ומה להם לצעוק על משה ואהרן ודו"ק

וזה לדעתי מה שאמר משה בפרשת דברים ותרגנו באהליכם בשנאת ד' הוציאנו ממצרים וגו' והיינו שזה מופת שניסו את ד' שאל"כ מה לכם כי תצעקו על ד' וז"ש ובדבר הזה אינכם מאמינים בד' ודו"ק

ארץ אוכלת יושביה. הכוונ' לדעתי כי נודע מ"ש חז"ל ארץ צבי כתיב בה וא"כ כל שהי' ביד גוים הית' קטנ' ולא הית' מכילה היושבים בה וישבו בדוחק ובצמצום מקום וע"כ מתו ממה שהארץ הית' בדוחק וקירוב הבתים והם היו גדולים ואנשי מדות ולא יכלו לסבול הדוחק

וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ במגפ' לפני ד' ויהושיע בן נון וכלב חיו מן האנשים ירצה כי המתפקרים אמרו לאשר היו בארץ שאוכלת יושביה ולא נשא אותם הארץ לשבת שם וירשו מחלת הארץ ולכך מתו ולזה הרא' הכתוב שהרי יהושיע וכלב חיו מן האנשים אף שג"כ היו שם וע"כ שיד ד' הית' בהם

ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו וגו' כל הפ' מוקשה וכבר כתבתי בזה וכעת נראה דהנה המתפלספים דיעות שונות להם יש אשר יאמינו בשניות לאשר לדעתם פועל הטובות לא יוכל לפעול הרעות והנה במצרים יסתור זאת כי ראו עין בעין כי ד' הציל את ישראל ומצרים נטבעו ויש אשר לא יאמינו בהשגח' לאשר אין כבודו להשגיח בעולם השפל ומסרם ליד המזל והנה כבר נודע מ"ש המהרש"א דלרבים ודאי לא יועיל להמזל ועיין בסוף שבת גבי אין מזל לישראל ע"ש במהרש"א והנה זה הי' כוונת משה רבינו ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו וא"כ הם ראו כי אתה אחד ואין שני וגם יאמינו בהשגח' כי ראו כי עננך עומד עליהם ומצודתך פרוס' עליהם והמתה את העם הזה כאיש אחד והיינו דברבים, אי אפשר לתלות במזל וא"כ מה יש להם עוד לומר רק מבלתי יכולת ד' דאין להם במה לתלות ועתה יגדל נא כח ד' ודו"ק

ושמעו מצרים וגו' לפענ"ד הכוונ' כי מלכותא דרקיע כעין מלכותא דלתתא כי אם המלך אינו במלחמה ואירע קלקל' יוכל לתלות שמפני שהמלך לא הי' שם אבל אם המלך בעצמו שם ואירע קלקלה ע"כ שא"י ללחום והנה כי כן המתפקרים אומרים עזב ד' את הארץ וא"כ יוכלו לתלות שאין כבודו להשגיח בשפלים אבל אם מצרים יאמרו שעל עמו הי' השגחה ועננך עומד עליהם ואפ"ה לא הצליחו ע"כ שמבלתי יכולת ודו"ק

ומה שאמר עין בעין נרא' עפמ"ש המור' שהשגח' תלוי בהשג' ולפי ערך השגתו כן השגחתו וז"ש עין בעין היינו לפי מה שאדם רואה בעינו כן משגיחין עליו מן השמים ודו"ק

ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו ואמר אל יושב הארץ וגו' הכוונה לדעתי דהנ' כבר אמרו המתפקרים כי עזב ד' את הארץ ואין כבודו להשגיח בעולם השפל ואם אמנם יסכר פי דוברי שקר בכ"ז שוב אין להם להתרעם על רוע הסדר אחר שלפי דעתם הנפסדה אין כבודו להשגיח בעולם השפל ואין רואה איך נפל דבר אבל אם יודו בהשגחה ובכ"ז ימצאו מקום להתלונן אז יכחישו כביכול באלקות ובכחו הגדול ולזה אמר ושמעו מצרים כי העלית בכחך ואמרו אל יושב הארץ שמעו כי אתה ד' בקרב העם היינו כי אתה משגיח והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו מבלתי יכולת כביכול שא"א להציל ודו"ק. או יאמר שיאמרו כי כביכול צריך לעזרת העם וז"ש שמעו כי אתה ד' בקרב העם היינו בתוך העם אתה ד' אבל אין בכחך להצילם וישחטם במדבר וע"כ יגדל נא כח ד' כאשר דברת

שמעו כי אתה ד' בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה ד' ועננך עומד עליהם. הכוונה לדעתי ע"ד מה שפרשתי הכתוב בזכרי' כי לחומת אש אהי' לה מסביב ולכבוד אהי' בתוכ' נאום ד' וראיתי בבינ' לעתים דרוש מ"ו שפירש דהנה כבר אמרו במדרש מי גדול השומר או הנשמר והנה אין כבוד להש"י שיהי' הוא השומר וע"כ אמר שרק השי"ת לבד יכול להגיד זאת כי יהי' לחומת אש סביב וזה שמסיים נאום ד' ע"ש

ואני אומר שהי' לו לדרוש כמין חומר שהכתוב הפליא עצה שבאמת בבו"ד שייך להבדיל בין שומר לנשמר אבל הקב"ה הוא שומר והוא עצמו נשמר כביכול וז"ש כי לחומת אש אהי' מסביב ולכבוד אהי' בתוכה ח"ש נאום ד' והיינו שרק ד' הוא שומר והנשמר ביחד וזה גם כאן הכוונ' ששמעו כי אתה ד' בקרב העם וכביכול הוא הנשמר וגם ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם והיינו שהוא שומר ונשמר בב"א. ויתכן יותר לפמ"ש לפרש שמה שאמר לחומת אש אהיה לה מסביב ולכבוד אהי' בתוכ' דהנה כבר הבאתי כ"פ מ"ש בכתבי האריז"ל דלכך אש של מעל' אינו מכלה כל הפוגש בו משא"כ אש שלמט' דאש שלמט' לפי שהוא גס ועב הוא פוגע בחומרי אבל אש שלמעל' לדקותו