דברי שאול עה"ת ומגילות רה

יוכלו להנהיג הדור ודו"ק היטב כי הדברים נחמדים מאד

במסורה ד' נחנו ונחנו מה נחנו נעבור חלוצים. נחנו בני איש אחד אנחנו. נחנו פשענו ומרינו. הכוונ' לפענ"ד דהנ' האדם מורכב מגוף ונפש שהיא הנשמ' והנ' הנפש הוא חלק אלקי ממעל שהקב"ה נופח בו נשמ' וזה נברא יש מאין והגוף הוא חומר נברא מארבע' יסודות אשר בגוף אשר נברא ממנו והנה מצד החלק אלקי הוא יוכל לעלות במעלות השלימות הגבה למעל' אבל מצד חלק הגוף שהוא מורכב מארבע יסודות ויסוד העפר רב מאד ע"כ עלול לכל פחיתות ולכך אדה"ר טרם שחטא היה כולו קודש לד' יען כי לא נברא מאיש והיה יציר כפיו של הקב"ה. וז"ש ונחנו מה היינו מצד חלק אלקי שאנחנו לא נתייחס לשום דבר ישית כי אם יש מאין ומזה נעבור חלוצים להגבר העוף אבל מצד שנחנו בני איש אחד נחנו ונבראינו גוף מגוף וחומר מחומר ע"כ נתגשמ' מאוד בריאתינו עד שנחכו פשענו ומרינו. וזה לדעתי מה שאמרו גדול מה שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם דאילו אברהם כתיב ביה ואנכי עפר ואפר ואילו במשה ואהרן כתיב ונחנו מה והדבר יפלא דמה מעל' יש בעפר ואפר יותר מנחנו מה ולדעתי אדרבא רצו לרמוז דגדול מה שנאמר באברהם יותר ממשה ואהרן והיינו כלפי מה שדרשו בילקוט והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמ' ולא מהאבות וא"כ לזה רמזו חז"ל שאדרבא באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר ואולי במשה ואהרן כתיב ונחנו מה והיינו שהם נזדככו חומרם כל כך עד שנעשו חומר גופם רוחני וע"ז כתיב ונחנו מה

אם יהיה נביאכם ד' במרא' אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה וגו'. כבר כתבתי בזה דברים רבים וכעת נרא' לי דהנ' כבר הבאתי במהד"ק בחלום אדבר בו הוא שנרא' לנביא בליל' כמ"ש הרמב"ן ר"פ בהעלותך ולפענ"ד נרא' הענין דלשאר נביאים נדבר בליל' או במרא' דהנ' יש לאדם שתי כחות הנפש השכלית והגוף וגם הנביאים בעת שהשתמשו בהגוף לא יכלו להשתמש בכחות הנפש והיה חסר גופם מסך מבדיל ולכך כשבא עליהם נביאתם היו כל כחות הגוף נכנעים כמ"ש הרמב"ם בספר המדע ולא עצרם הגשם או שבחלום דיבר בם בעת שכחות הגוף נשקעו וחלה עליו רוח ד' בכח נפש השכלית. ולדעתי זה היה הבדל של משה רבינו דלכך נפרש מן האש' יותר משאר נביאים דשאר נביאים היו חלוקים בעיסתם כחות הגוף לבד וכחות הנפש לבד ובעת שהיה בגוף היה משתמש בצרכי הגוף כשאר בני אדם אוכל ושותה וגם משמש מטתו אבל כשבא אליו הנבוא' היו כחות הגוף נשקעים בירכתי נופו ותרדימ' נפל' עליהם והיה כולו קודש אבל משה רבינו בא אליו הנבוא' והוא בכח גופו וא"כ גם גופו נתקדש ונזדכך ולכך לא יכול לעשות צרכי הגוף ופירש מן האש' וז"ש אם יהי' נביאכם ד' במרא' אליו אתודע בחלום אדבר בו והיינו בעת שאין בו כח הגוף אבל לא כן עבדי משה וגו' ומרא' ולא בחידות ותמונת ד' יבינו ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה שגם הגוף נזדכך והיה קודש ולכך פירש מן האש' ודו"ק

במדרש ובספרי על פסוק מדוע לא יראתם לדבר בעבדי בעשה בעבדי אעפ"י שאינו משה ובמשה אעפ"י שאינו עבדי. העולם מקשין דאם אינו עבדי מה בכך שהיה משה אבל ל"ק דהנה תרא' העם בכללות נקראו עבדים להמלך ואנשי הצבא בודאי יקראו עבדי המלך והשרים אשר עליהם נקראו עבדי המלך ואתה תמצא כי כל הקרב קרב למלך זה נקרא עבד המלך ביחוד וא"כ כל מה שגדול יותר זה נקרא יותר עבד המלך וזה כל הגדול' של השר שזכ' להקרא בשם עבד המלך והכ' גם בצדיקים ובכל המון בית ישראל הוא ג"כ שכלם נקראו עבדי המלך הקב"ה אך לא יזכה להקרא בשם עבד הקב"ה כי אם מי שהוא צדיק גדול וכל הגדול מחבירו יותר זה נקרא עבד וז"ש במשה אעפ"י שאינו עבדי והיינו עבדי המיוחד לי והיינו אף שלא היה כ"כ צדיק חליל' די לו להיותו נקרא בשם משה ויתכן יותר דהנה עבדי המלך יש שהם משמשים לו ולהכין לו כל הצורך ויש מי שממונה על איזה משרה ולכל אחד יש מעלה זה משמש המלך אף שאינו גדול כ"כ בחכמה אעפ"כ הוא זוכה להיות עם המלך במלאכתו וזה אף שאינו עמו במלאכתו בכ"ז הוא מתמנה על פקודת המלך וז"ש במשה אעפ"י שאינו עבדי ועבדי אעפ"י שאינו משה כי יש ת"ח גדול ומכל מקום אינו עובד כ"כ כפי הראוי ויש שהוא עבדי ואינו ת"ח כ"כ ובמשה היו שניהם שבערך השגתו כן היתה עבודתו ודו"ק: חסלת פרשת בהעלותך פרשת שלח

ואלה שמותם למט' ראובן וגו' עיין רמב"ן שתמה שזה בא לא לדגליהם ולא לצבאותם ולא לתולדותם. ולפענ"ד מכאן ראיה למ"ש הרשב"ם במה שאמר כל נשיא בהם דהכוונ' שהקב"ה לא פרט בשם מי ומי ההולכים רק שאיש אשר ינשא לבבו לאמר אני אלך בשביל שבטי זה ילך ויהי' כל נשיא מלשון אשר נשא לבן אותנת בחכמ' ודפח"ח ולפ"ז א"כ כך היה הענין שנשא לבן זאח"ז איש איש לשבטו כפי אשר נסדרו כאן ובזה מיושב מה שנסדר כאן למט' אפרים הושע בן נון