דברי שאול עה"ת ומגילות רב

הרגיש כלל כי הוא פנה לדרכו יעו"ש ומעתה נתנה ראש ונשוב' שזה אמר אהרן קדוש ד' אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו ולזה אמר אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו והיינו שלא תהי' בכלל הרשעים אשר המית' מתחיל מיום אשר יצאו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו היינו שהליחות השרשי נחסר תיכף מעת הליד' והבן בדברים כי הוא דרוש יקר ונכבד גם הפשט המקרא נחמד מאד

המקנא אתה לי מי יתן והי' כל עם ד' נביאים. הכוונ' לדעתי דהנה הר"ן בדרוש שמעו כתב כי מה שאמר הקב"ה שיצאו משה ואהרן ומרים שלשתן היא לפי שהי' קשה על אהרן ומרים לקבל שפע הנבוא' פתאום הוצרך שיצטרף משה עמהם כי בהיות' שופעת על משה שהי' ראוי ומוכן לכך נמשך השפע לאהרן ומרים אף שלא היו ראויים בעת ההיא וכתב כי גם בשבעים הזקנים שהי' קש' עליהם לקבל שפע הנבואה לעצמם אבל מצד שהי' שופע על משה מזה נמשך האצילות ושרידי השפעות הנבוא' עליהם ג"כ וז"ש וירדתי ודברתי עמך ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ולפ"ז אלדד ומידד שלא באו אל משה לאהל מועד ומתנבאים במחנ' א"כ הורו שהם מעצמם יכלו לקבל שפע הנבואיי כמשה רבינו ע"ה ע"כ אמר אדוני משה כלאם ולזה אמר המקנא אתה לי מי יתן והי' כל עם ד' נביאים כי יתן ד' את רוחו עליהם והיינו שיהיו מוכנים מצד עצמם: וזה לדעתי המליצ' במה שאמרו בסנהדרין דף נ"ב שאמרו נדב ואביהו מתי ימותו שני גדולי הדור ואני ואתה ננהיג את הדור א"ל הקב"ה נפישי גמלי סבי דטענו משכא דהוגני שהוא משולל ביאור ולפמ"ש אתי שפיר שבאמת השפע הנבואיי והשראת השכינ' היו כבר על בני אהרן להיותם עוד צעירים בימים והי' הולך באמצעות משה ואהרן הקדושים יראי ד' מרבים והנה נדב ואביהו רצו שהשפעת הקדוש' נמשך עליהם מעצמם בלי אמצעית משה ואהרן ע"כ נתקרבו מעצמם אמנם היו ע"ד צעירים לימים אשר ילמדו אצל רב גדול אשר גדול מהם הרבה מאד אשר לא לפי מדת שנותיהם ואז גם השכל אשר להם נשקע בההשכלה הגדול' אשר להם והם יכלו ויתמו כי פגע בהם השכל הגדול אשר רבה מכפי מדת שכלם ולכך נדב ואביהו שנתקרבו יותר משיעור שכלם ע"כ יצא אש מלפני ד' ותאכל אותם ולכך כשאמרו מתי ימותו שני גדולי הדור ואני ואתה ננהיג את הדור והיינו שנתאוו שיהיו הם בעצמם מושפעים משפע אלקיי לא באמצעות משה ואהרן ע"כ אמר להם נפישי גמלי סבי דטענו משכי דהוגני והיינו שהזקנים לפי רבות מקנתם יוכלו לקבל ההשכל' ויטענו משכי דהוגני אבל הם לא יוכלו לעמוד בסוד ד' וזה מה שאמר עשה סבור הייתי בי או בך ועכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך והיינו שרא' שישגו השגות גדולות ועצומות אשר לפי ערך שנותם יגדל ממעלת משה ואהרן לפי מדת שנותם וז"ש הוא אשר דיבר ד' לאמר בקרובי אקדש וע"פ כל העם אכבד והיינו שבאמת ע"י השגתם הנפלא' שהגיעו לגבורות כל כך עד שלא יכלו לסבול ומתו מזה מוסר השכל לכל ישראל אשר לא יהרסו לעלות אל ד' וז"ש בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד ודו"ק היטב כי הוא ענין נפלא ת"ל וז"ש אדוני משה כלאם שרצ' שע"י השפעתו הגדול' יתבטל שפע נבואתם כמשפט הצעיר אשר ילמד מרב גדול וכמ"ש ודו"ק

המקנא אתה לי מי יתן והי' כל עם ד' נביאים. הכוונ' לפענ"ד דהנה קנאה ושנאה נרא' לפענ"ד שהם שני דברים דקנא' לא שייך רק במי שהוא בערך וסוג הלז עד"מ שלא יקנא העני בעשיר שיש לו ממון רב כי אינו בגדרו וכבר אמרו כלום מתקנא רק חכם בחכם והיינו מי שהוא בערך מדרגתו מתקנא אבל שנאה שייך גם בהפחות מאד ברב המעל' שמכל מקום שונאו בעצם

וזה לדעתי מה שנאמר בחלום הראשון ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו ובחלום השני כתיב ויקנאו אותו דבהחלום הראשון שייך שנאה ששנאו אותו אבל בחלום השני שהגיד להם שיהי' מלך גדול וירח וכוכבים משתחוים לו שייך קנא' שהם ג"כ חשובים כמוהו וקנאו בו על שהוא זכה לגדול' ולא הם ולכך כאן שהיו אלדד ומידד מתנבאים והיו חושבים שעלו במדרגתם למעלת משה רבינו ויהושע הבין זאת וע"כ אמר אדני משה כלאם ולזה אמר המקנא אתה לי היינו שקנאת על מעלתי לזה אמר מי יתן והי' כל עם ד' נביאים שיהיו שווים לערכי ויתקנאו בי

המקנא אתה לי מי יתן והי' כל עם ד' נביאים וגו'. הכוונ' ע"פ מה שפרשתי הא דאמרו בני נביאים לאלישע הידעת כי היום ד' לוקח את אדוניך מעל ראשך דהנה בענין נבוא' היו ג"כ בני הנביאים כעין תלמיד לפני רב דאסור להורות בחיי רבו כמובן בענין הנבוא' כדאמרו במגלה ובמקום ירמי' איך חולדה מתנבאת וגם יהושיע הי' אומר כלאם דהוה כמורה הלכ' בפני רבו אך זה דוקא אותן בני נביאים מאותן נביאים והנ' אותן בני נביאים לא היו תלמידיו של אלישע שהרי אמרו לוקח אדוניך ולא אדונינו והיו שקולים כאלישע כמ"ש רש"י וא"כ הם בודאי היו יודעים אז נבוא' אבל אלישע לא הי' יכול להתנבא עד מות אליהו או בהסתלקו לכך שאלו אותו אם הרגיש בכח נבואתו אם אליהו כבר לוקח מעל ראשו ויאמר גם אני ידעתי החשו שגם הוא כבר הרגיש כי נבוא' בקרבו וז"ש כאן המקנא אתה לי מי יתן והי' כל עם ד' נביאים