דברי שאול עה"ת ומגילות קצט

במדריג' הגבוה א"כ נעש' נפש החי הזנה להמדבר אבל כשהם למטה ממדרגת החי איך החי מספיק למדבר ומטעם זה ע"ה אסור לאכול בשר כי החי במעל' יותר מנפש ע"ה המדבר וזה ששאל הצאן ובקר ישחט להם ומלא להם והיינו שיספיק להם מה שהוא במדרג' יותר גבוה מהם שהם בתכלית ההגשמ' והשפלות שמתאוים למה שלמט' ממנו וכפי מה שכתב הרמב"ן בפסוק אשר מצא את הימים שמצא פירוש שנצח אותם יתכן גם כאן שאמר שאיך אפשר שינצח אותם וז"ב ונכון

שש מאות אלף רגלי העם הזה אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר ישחט להם ומצא וגו' השאל' תמוה וכבר כתבתי בזה כמה דברים. וכעת נרא' לי עפמ"ש הרמב"ם בפירוש המשנ' פ"ה מאבות במשנה דעשר' דברים נבראו בין השמשית דהכוונ' שהם לא יאמינו חידוש רצון ולכך ע"כ שבעת הבריא' נתן הקב"ה בטבע הדבר שיתפעל בעת ההיא עד"מ בעת שברא הים נתן לו בטבע שבעת שיצאו מארץ מצרים יתקרע וכדומ' ועיין תויו"ט שם וכבר כתבתי במקום אחר שזה שייך בנס שנעש' בזכות ישראל אבל נס שנעש' להרע ח"ו לישראל בחטאם ל"ש שכן עלה במחשב' בעת הבריא' שמחשב' רעה אינו מצטרף ואז הי' עוד הבחיר' חפשית שלא יעשו הרע ואיך שייך שנתן כן בכח הבריא' ואף דידיע' סגוליות משארת טבע האפשריות הבחיריות כמ"ש הברדשי ואינו מכריח מכל מקום עכ"פ לא ניתן כן בטבע ואף בזכות ישראל קשה וצריך לומר שהי' בזכות שעכ"פ מחשב' טובה מצטרף למעש' אבל על הרע' ודאי כסא ד' נקי מזה ולפ"ז כאן שחטאו והתאוו תאוו' והבשר ניתן להם לעונש וא"כ לא שייך לומר שהי' כן בעת הבריא' וא"כ יפה שאל משה רבינו שע"כ לא יהי' נס וא"כ שוב עפ"י דרך הטבע הוא מהנמנע לספק לכל העם בשר ודגים וזה שאמר לו הקב"ה היד ד' תקצר עתה תרא' היקרך דברי והיינו שלמען הראות כי לא קצרה ידי באמת עתה תרא' היקרך דברי והיינו שבאמת יהי' חידוש רצון אבל לא יהי' שינוי רצון רק למען הראות כי לא קצרה ידי ואדרבא אך בזה תתרא' גדולתי וגבורתי ולפמ"ש בפ' וירא בפסיק עתה ידעתי דידיעת הקב"ה מגודר בשם עתה והיינו שהוא הווה ולא שייך לפניו יתברך עבר ועתיד ומגודר בשם עתה יתכן הכתוב יותר וז"ש עתה תרא' היקרך דברי והיינו כי באמת הי' כן בעת הבריא' רק מכל מקים ידיעתו אינו מכריח והוא מגודר בשם עתה והבן בדברים כי עמוקים הם

או יאמר כי במה שהגביל הקב"ה הזמן שלא יאכלו רק חדש ימים ע"כ הבין משה רבינו שלא יהי' כפי ברכת ד' כי ברכת ד' הוא שלא בגבול וע"כ שהוא ענין טבעו וא"כ מאין יקחו וז"ש ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים היינו זמן מוגבל ודו"ק

שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם וגו' ויאמר ד' אל משה היד ד' תקצר עתה תרא' היקרך דברי אם לא. הענין תמוה וכבר כתבתי בזה וכעת נרא' דהנ' כבר נודע דענין הנס קש' לפני הקב"ה לעשות זולת כשהוא צורך גדול לפרסם כח יכלתי וגם זאת כשהעם צדיקים ויאמינו כי נס הוא ועיין בשו"ת הרשב"א סי' תי"ט באגרת הבדרשי שהאריך בזה שזה אחת מהאמונות הפלוסופיא שצריך להתור' ולפ"ז זהו הית' טענת משה רבינו שכיון שכ"כ דיעות שונות יש וא"כ צריך הענין שינוי הטבע להספיק להם בשר והצאן ובקר ישחט להם ומצא לתם ואיך תשנה הטבע למי שאינו ראוי לזה ולזה השיבו השם שאחר שגם בעיניו יפלא א"כ עתה תרא' היקרך דברי והנס יהי' למענך למען תרא' היקרך דברי אם לא וכי יד ד' לא תקצר ודו"ק

שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם. הדברים מתמיהים וכבר כתבתי בזה כמה דברים וכעת נרא' לי דהנה כבר נודע שבעשר' מאמרות נברא העולם וכבר אמר שבמאמר אחד יכול להבראות וכו'. והענין הוא דעינינו הרואות במלך בו"ד כמה יקר הדיבור במה שמוציא בפיו וכי רק ברמז מעט מה שמרמז נעש' הכל כל מה שלבו חפץ ואף כי הוא צריך פועלים וענינים איך לעשות עכ"ז עד מהרה שאפשר להיות בידי אדם בלי ספק יעשה אף כי מאמר המלך הקב"ה בהבדל אלפי אלפים הבדלות ממה שאין הפה יכול לדבר שמאמר עושה רושם ונברא ונעש' הכל במאמר פו והנה באמת בכל נסים מאז אמר הקב"ה שיהי' נס הי' הדבר מורגש בעת הדבר יצא מפי המלך הקב"ה כבר נברא ונעש' הדבר וכבר הבין הנביא במרא' כל ענין טרם צאת הדבר בארץ כמ"ש בזכרי' כמה פעמים מה שרא' במרא' הנבוא' ענין הנבוא' מה שבא אח"כ אבל כאן כיון שראה משה רבינו שאף שאמר הקב"ה שלמחר יאכלו בשר לא נשתנ' הענין ולא נברא ונעש' שום דבר ע"כ הבין שהוא ענין טבעי ולזה תמה מאוד שאחרי שעם רב לא יספיק להם בשר הטבעי לזה השיב הקב"ה עתה תרא' היקרך דברי היד ד' תקצר. ומה נכבד מאמר התרגום המימרא דד' יתעכב דהיינו שאף שלא נעשה הדבר לא יתאחר אף כרגע וע"כ עתה תרא' היקרך דברי והיינו ברגע הלז תרא' אם יקרך דברי והיינו שתיכף ברגע הזאת יהי' נעש' הכל מוכן ולפענ"ד הוא ענין נכבד. ויתכן יותר עפמ"ש בביאור אני ד' בעתה אחישנ' שהקב"ה, א"צ הכנות קודם רק בעת הצורך הכל נברא ומשה רבינו לא הבין יהי' חושב כי צריך הכנות