דברי שאול עה"ת ומגילות קפ

היום וגדריו ואיך אפשר שיכפר הא אינו יום הכיפור בלי זה ולפ"ז זהו מ"ש הכתוב וכל מלאכ' לא תעשו בעצם היום הזה היינו דלא תימא כיון דיוה"כ הוא מכפר גם ע"ז לזה אמר כיון דבזה גופא נקרא יום הכיפורים במה שאסור במלאכ' ומתענ' וא"כ זה מעצומו של יום ואם לא עשה זאת אינו נקרא יום הכיפורים לזה אמר כי כל הנפש אשר לא תעונ' בעצם היום הזה ונכרת' כי זהו עצומו של יום וכל הנפש אשר תעש' מלאכ' בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההיא ולכך נקט עצם היום. ובזה נרא' לי מה דפירש רש"י על והאבדתי לפ' שהוא אומר כרת בכ"מ וא"י מהו לכך כתיב והאבדתי. והיא תמוה דלמה שינה כאן מלמעל' דלענין העינוי כתיב כרת ולפמ"ש יש לומר דהתור' בא לשלול דלא תימא דכרת דעינוי משכחת לה כשחנקתו אומצא א"כ נכרת מאיליו בעוה"ז ע"י אומצא ובעה"ב ג"כ נכרת לכך כתיב במלאכ' והאבדתי דמשמע שהקב"ה מאביד והיינו דכרת דיומא אינו מכפר כלל. והנ' בחג השבועות נזכר ג"כ בעצם היום הזה ונדחק הרמב"ן ג"כ בזה. ולפענ"ד נרא' ע"פ מ"ש בשו"ת הריב"ש סי' צ"ו שלא תלה הכתוב חג השבועות בשביל שהוא מתן תור' רק בחמשים יום תלוי ע"ש ועיין חק יעקב סי' תצ"ד ובחידושי הארכתי בזה ומעת' ז"ש בעצם היום הזה שאינו תלוי בשום ענין רק בעצומו של יום יהי' באיז' זמן שיהי' עוד נרא' לי דבר נכון מ"ש בחג השבועות ויוה"כ בעצם היום הזה ע"פ מ"ש האבודרהם והובא בב"י או"ח סי' תק"נ דאם היה עשר' בטבת חל בשבת היו מתענים משום דכתיב בעצם היום הזה סמך מלך בבל ולפ"ז לכך כתיב ביוה"כ בעצם היום הזה להורות דאף כשחל בשבת דצריך להתענות דמן התור' אסור להתענות בשבת ולא מתענין רק יוה"כ ומטעם זה נרא' לי דלכך לא תקנו שני ימים יוה"כ משום דבעינן ביום הזה דוקא ובשבועות משום דיום השני הוא מתן תור' קבעו יו"ט שני ודו"ק] וגם בחג השבועות כתיב בעצם היום הזה להורות שלא כדעת הצדוקים שהיו אומרי' שעצרת אחר השבת כדאמרו בחגיג' דף י"ז ולכך כתיב בעצם היום הזה ודו"ק כי נפלא היא ת"ל וראיתי בברכי יוסף סי' תק"כ שהקש' על אבודרהם מהא דאמרו בכתובות דף ה' אלא מעת' יוה"כ שחל להיות בשני בשבת ידח' והיאך ידחה והא כתיב בעצם היום הזה ולק"מ לפענ"ד דשם מקש' דהיה לו לדחות הקביעות שלא יחול בשני וכמו דדחי הקביעות בשביל ירקא ומתיא וכדומ' ועיין פ"י שם ובזה לא שייך בעצם היום הזה דאם לא יחול כן שוב היוה"כ הוא בעצם היום ודוקא כשחל בשבת ונדח' אמרינן דלא נדח' ויתענ' בשבת דכתיב בעצם היום הזה ותדע דגם עשר' בטבת גופא דכתיב בעצם היום הזה ואפ"ה לא חל בשבת לעולם ועדיין קשה דמכל מקום איך נדחה יוה"כ כדאמרו בר"ה דף כ"א ובמדרש פ' בראשית פי"א וז"ב ודו"ק

מועדי ד' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי. כבר נודע דרשת חז"ל אתם ואפי' שוגגים אתם ואפי' מוטעים וכו'. הכוונ' לדעתי דהנ' נשכיל מדרשת חז"ל בכמה מקומות שהעולם כולו לא נברא רק בשביל ישראל כמאמרם בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית וגם ישראל עצמם כלם לא נבראו רק בשביל שיקיימו התור' והמצות כמאמרם כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה: ומעת' נשכיל מזה טעם למה שכל קביעות מיעדים תלוי כפי הב"ד ובמדרש מצינו שאמר הקב"ה אני ואתם נרד לב"ד שלמט' והענין ההוא נמתיק ע"פ מה שנרא' כי ישים אדם מועד על ראש שמחתו ביום חתונתו או חתונת בניו ישים למועד שמור יום המוגבל והנ' נודע כי ביום חתונ' דרך להכין כירה גדול' ולחוג בקהל עם ולהרבות בכל מיני שמח' ולפעמים יקר' כי ינצו אנשים מחותנים ויתקלקל כל הסעוד' וכל הענין ולכאור' יפלא אחרי כי כבר הכינו את אשר יביאו וכל ההוצאות אשר עלו למעל' ראש ואיך יתקלקל כל הענין בעבור דבר קטן אבל המשכיל יודע היטב כי כל השמח' אך נצמחת לבעבור כי הגיע מועד אשר קרא עליו מועד לשבור בחוריו ואם לא ייטב לו גוף הענין איך יערב לו אכול ושתה אחרי כי זה לא לתכלית הוא אך לעורר השמח' שמחת לבו ואם לא יוכשר הענין לפניו מה בצע בכל השמחות אשר היא רק כסניף לעיקר השמח' והתכלית כן כל בריאת העולם אחרי כי כל התכלית אך בשביל התור' והמצות ואחרי כי לפי ראות הב"ד לא יוכשר היום הזה להיות יום מועד מה בצע ביום הזה וכל השמח' אשר אך כסניף להתכלית הנרצ' ולכך כל מוסדות הזמן ינתקו כמו שידח' לפעמים החופ' על זמן אחר כי לא נשלם התכלית עוד וזה שאמרו מועדי ד' אשר תקראו אותם מקראי קודש היינו שמקיימים המצות ונתקדש היום עי"ז אלה הם מועדי וא"כ איפוא יפה דרשו חז"ל אתם אפי' מוטעים כי כל חפץ ותור המוגבל אך ע"י מקראי קודש וזהו העיקר של המועד והבן בדברים. וזה לדעתי מה שאמרו בקדשים דשנתו ולא שנות עולם וכן בכמה דברים בעניני מצות דשנתו שלו ולא של עולם ולא נודע הטעם ולפמ"ש אתי שפיר דעיקר בהמצוה לפי זמן של המצוה בעצמ' ומה לנו בזמנו של עולם אחר שלא יכשרו כפי ענין המצוה ודו"ק. עוד נרא' לי דהנ' במלך בו"ד איש לא יבא לפניו עד ישים לו זמן מתי יבא לבקש מלפניו אבל הקב"ה לא קבע הזמן רק בזמן שישראל יקבעו שהוא זמן המוגבל להתקרב לפניו אז יתקרב והרי נדרים ונדבות שהקב"ה לא קבע