דברי שאול עה"ת ומגילות קסט

לשתות יין ע"כ שלא נתעוררו בכוונ' שלימ' במה שקרבו להשם ודו"ק

בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר. אמרו חז"ל ביומא דף נו"ן אטו בקרני' מעייל לי' אלא בדמי וקרו לי' פר וק"ל טובא דהכא משמע דאף דם לבד מקרי פר דהרי אמרו בעור ובשר ופרש דכ"ע לא פליגי דמקרי פר כי פליגי בדם ועיין רש"י שם וקשה מהא דאמרו בר"ה דף כ"ו והא איכא דם פר הואיל ואשתני אשתני ופירש"י הואיל ואשתני להיות דם ואין מראית הפר ניכרת בו וא"כ משמע דאדרבא הדם לא אקרי פר דא"כ הי' סניגור נעש' קטיגור ושם אמר להיפך וצע"ג למעיין היטב אף שיש לדחוק. ולפענ"ד הי' נרא' דבאמת הך דאשתני אשתני גם כן דחוק לפירש"י דאטו כלפי שמיא שייך לומר דאין ניכר מראית דם. אך נרא' דהנה כבר אמרו דמערבין לקרנות וא"כ בעת שמזה לפני ולפנים על מזבח הזהב כבר אשתני דבין לר"י ובין לרבנן עכ"פ בעולין מב"מ לא בטל וא"כ לא הוה דם הפר דהא מעורב בדם השעיר וז"ב ולפ"ז זהו דוקא לפני ולפנים אבל בבא אל הקודש דהיינו בהיכל אז הי' דם הפר לבד ושם מקרי דם פר וזהו הטעם דלכך מערבין לקרנות ודו"ק ודוקא לפני ולפנים הוא דאסור להיות סניגור קטיגור ודו"ק היטב

בזאת יבא אהרן עיין מדרש רבה על פסוק ואל יבא בכל עת יש עת לע' שנה וכו' אבל אהרן בכל עת שירצ' יוכל לכנס רק שיכנס בסדר הזה כולם נדחקו דהא גם אהרן הי' אסור לבא זולת ביוה"כ וכבר כתבתי למעל' מ"ש בשם הגאון הקדוש מוהר"א ווילנא זצלה"ה דאהרן הותר לו לבא בכל עת וכבר כתבתי דדבריו צ"ע דלא נמצא רמז לזה בשום מקום וגם בת"כ משמע להיפוך. אך לפענ"ד נרא' דזה הי' פיוס למשה דהרי מבואר במדרש דנצטער משה שסבר שמא נדחה אהרן מעבודתו והנה גם במלכותא דארעא יש מהעומדים בבית המלך אשר רבים מאנשים כי יש להם רשות לכנס בכל עת ועיילי בלא בר. והנה אם אמנם כי יוכלו לכנס בכל עת אבל בכ"ז לא יהי' שם יום ולילה בלי צורך כלל כ"א כאשר היא עת הכשר ויש להם דבר לדבר או לעשות למלך א"צ ליטול רשות בכל פעם כי אם עיילי בלא בר אבל בכ"ז הליכתם לא על חנם ללא צורך כלל. וזה ענין שהי' אצל אהרן כי הכהנים אחרים הי' המניע' מצידם כי לא היו ראוים לבא לפני ולפנים כי אם אחת בשנה אבל אהרן קדוש ד' מצידו הי' עייל בלא בר ורק שמכל מקום אין לו לבא פכימ' בלי צורך כי אם לעשות כסדר היום וא"כ לא נמנע מלבא מצד עצמו שאינו ראוי רק שאין לו צורך לבא כי הסדר שהי' עושה בכל השנה לא הי' לפני ולפנים אבל ביוה"כ הי' עבודתו בפנים וזהו שהי' הבדל בין אהרן לבניו אבל גם הוא לא בא פנימה כי אם ביוה"כ וזה אמרם במדרש שיכול הי' לכנס והיינו שמצד קדושתו לא הי' לו מונע מצד עצמו רק שהי' צריך לכנס כסדר הזה וזה הסדר לא הי' רק ביוה"כ והבן בדברים כי נכונים הם ודו"ק היטב

כתונת בד קודש ילבש כתב האבן עזרא ולא הזכיר האפוד וחושן ומעיל האפוד כי כבר הזכיר ונשמע קולו בבואו אל הקודש. ודבריו תמוהים דביוה"כ לא הי' נכנס רק בארבעה בגדים ככהן הדיוט וכולן של בוץ. ושמעתי שרבים קמים עליו וגם על הרשב"ם בפרש' תצוה שכתב גם כן כעין האע"ז ובאמת היא תימה גדול' על הרשב"ם והאע"ז שנעלם מהם זאת. והנה לפמ"ש הגאון מו"ה אלי' מווילנא דאהרן הי' מותר בכל עת א"כ ע"ז שוב קשת למה לא הוזכר כל השמונ' בגדים אבל דברי מוהר"א הגאון זצ"ל צ"ע כמ"ש לעיל. אך גוף הדבר שלא הי' הכה"ג משמש בשמונה בגדים כי אם בארבע' ביוה"כ לפענ"ד הי' להורות שאין גבהות לפני המקום ולפי שביוה"כ הי' נכנס לפני ולפנים ע"כ אמרה התור' שלא יזיח דעתו עליו ויכנס כהדיוט ודו"ק. אמנם בכ"ז יש ליישב דברי הראב"ע והרשב"ם דניהו דלא הי' לבוש בגדי זהב היינו כשתי' נכנס לפני ולפנים לפי שאין קטיגור נעש' סניגור אבל בחוץ הי' לבוש גם בגדי זהב ועיין בר"ה דף כ"ו וביומא דף ע' א"כ קושית הראב"ע והרשב"ם על העבודות שנעש' מבחוץ דלמה לא הוזכר בגדי זהב וע"ז שפיר אמרו דכבר הוזכר בפ' תצוה אך מ"ש האע"י מזה הכתוב למדו בית שני ששמשו בלא אורים ותומים גם נביאים היו שם כפי הנרא' כוון למה שאמרו ביומא דף ע"א ע"ב באלו נשאלין באורים ותומים והבין דדוקא כשהיו נשאלין באורים ותומים הי' צריך לזה וביוה"כ שהי' הכה"ג לפני ולפנים לא הי' צריך לשאול באורים ותומים דידע מעצמו וגם נביאים היו שם ולא הי' צריך לשאול באורים ותומים. הם לפענ"ד דברי רוח ואין להם מקום כלל ובאמת הכה"ג הי' צריך תמיד אותו הבגדים רק שבאלו נשאל באורים ותומים וביוה"כ בעבודת פנים גזירת הכתוב הי' ג"כ בית שני לא אורים ותומים בלבד חסר כי אם גם חמשה דברים כדדרשו ביומא דף כ"א ואכבדה חסר ה' ודו"ק ומכל מקום מה שכתבתי נכון דאם הי' נכנס בפנים בשמונה בגדיו אפשר שיזיח דעתו עליו כמ"ש התור' וכסף וזהב ירבה לך ורם לבבך לכך לא היה נכנס רק בלי זהב וז"ש שאין קטיגור נעשה סניגור ודו"ק היטב כי גם העגל הי' ע"י רוב כסף וזהב: