דברי שאול עה"ת ומגילות קסה

אפרים ז"ל על כן דברי מעטים. והנה בשנת תרי"ד למדתי מסכת כתובות וביום ד' וירא הגעתי לסוגיא דהי' בה מומין ועיינתי בשיטה מקובצת שהקש' דס דסיפא סותר לרישא דברישא אמר אם בהרת קודם לשער לבן טמא ומשמע הא בבת אחת טהור ובסיפא אמר שער לבן קודם לבהרת הא בבת אחת טמא ואי נימא כדיוקא דרישא ובב"א טהור תקשי אמאי ספק טמא הא הו"ל ס"ס להקל ספק שמא שער לבן קודם ואת"ל שאינו קודם ספק שמא בבת אחת ע"ש. ולפענ"ד היה נרא' דבאמת בבת אחת אי אפשר לצמצם רק ששני צדדים יש ולפ"ז כיון דרישא סותר לסיפא א"כ יש שני צדדין לכאן ושני צדדין לכאן א"כ לכך ספק טמא והיינו בכל צד ספק אם קדים או בב"א כל זה מקרי ספק וטמא ובזה נראה לפענ"ד ליישב קושית התוספות דהקשו מ"ט דרבנן דלא אזלי בתר חזקה דגופא. ולפמ"ש אתי שפיר דע"כ לא שייך חזקה דגופא רק אם אנו דנין מוקדם שפיר מהראוי לומר דהשער לבן קדם מטעם חזקת טהר' דלא שייך לומר דאתרע לה חזקת טהר' דהרי ראינו בהרת דזה אינו דהשתא הוא דאתער ומקודם לא היה בחזקת טומא' אבל אם נימא בב"א ג"כ טמא לא שייך לומר העמידנו על חזקת טהר' דהא איכא ריעותא לפנינו וא"ל השתא הוא דאיתרע דזה אינו דהא כשם דאיתרע השתא בבהרת כמו כן אתרע בשער לבן וא"כ לא שייך חזקת טהר' דהא יש לומר דבאו בבת אחת ולא שייך לומר העמידנו בחזקת שלא היה בו נגע דזה אינו דהא אם באו שניהם בב"א לא שייך חזקה זו דהרי ע"כ בא הבהרת ודלמא בב"א ולפ"ז זה תלוי בזה דאם נימא דספק בב"א הוא טמא א"כ שוב בספק מי קודם ג"כ טמא דלא שייך לומר דיש שני צדדים להיתר דכמו כן יש שני צדדים לאיסור ולכך טמא בכל אבל לר"י בב"א טהור ובספק ג"כ טהור דכל דספק מי קדים טהור דאזיל בתר חזקה וכמו כן בב"א טהור דאי אפשר לצמצם ויש שני צדדים להתיר או דעכ"פ איכא ס"ס. ובזה מיושב ג"כ קושית התוספות דמנלן דאזיל ר"י בתר חזקה דלמא מכח הקרא דלטהרו או לטמאו:

ולפמ"ש אתי שפיר דהרי בבת אחת לא שייך לטהרו או לטמאו דהא בא בבת אחת וע"כ דספק טהור דאזיל בתר חזקה וא"כ ממילא גם בב"א טהור. ובפשיטות יש לי לומר כיון דאי אפשר לצמצם א"כ גם בב"א הוה ספק מי קודם וא"כ ממילא תלוי אי ספק מי קודם טהור או טמא ושני צדדים לא שייך דהא באמת לר"י יש שני צדדים להיתר ולרבנן יש שני צדדים לאיסור ואין מקום לס"ס כלל. עוד נרא' לי דלא שייך ס"ס דבאמת אם נתחיל בצד הספק שמא אחת קודם לחברת' לא שייך לומר ואת"ל שבהרת קודם דלמא בב"א דהא כבר קדמת דאחת בא קודם וא"ל דספק שמא שער לבן קודם ואת"ל דאינו קודם דלמא בבת אחת ואף דדרך שער לבן להתלבן מתוך הבהרת א"כ אינו ספק השקול וצריך אתה להתחיל להיפך שמא זה קודם ואת"ל שאינו קודם דלמא בבת אחת מכל מקום הא הוה ס"ס אבל באמת כיון דאי אפשר לצמצם א"כ אינו ספק שמא בב"א דאין דרך לבא בבת אחת וע"כ אחת קודם. והנ' לכאור' רציתי לומר כיון דהתור' כתב' והנ' נהפך שער לבן בבהרת משמע לכאורה דוקא כשרא' הכהן שנהפך שער לבן כשכבר בהרת קדים הוא דטמא אבל בספק טהור כדדרשו בסוטה דף כ"ט כל טהור וגו' וכ"כ לשיטת הרמב"ם דספק מן התור' לקולא היא דוקא כשכתב' התור' האיסור בבירור וה"ה כאן הודאי טמא כתב' התור' משמע הא ספק טהור וקשה מ"ט דרבנן. אך יש לומר כיון דמיירי בנזקק לטומא' א"כ אף לשיטת הרמב"ם דספיקות מה"ת לקולא באתחזיק איסורא לא אמרינן כן וה"ה כאן כל דנזקק לטומא' הספיקות להחמיר וא"כ יש לומר דספק טמא והתור' לא איירי בנזקק לטומא' ולכך הספק טהור ודו"ק היטב. והנה בשנת תרט"ו ג' וארא למדתי סדר טהרות והגעתי לפ"ד ממסכת נגעים ובמשנ' ג' ראיתי בר"ש שמביא דברי הת"כ ושער בנגע הפך לבן ולא קודם מכאן אמרו אם בהרת קדמה לשער לבן טמא ואם שער לבן קדם לבהרת טהור ופירש הר"ש דשער לבן היינו כגון זקן שזרק' בו שיבה או כיוצא בו ע"ש. ותמהני דהרי מלבד דרש"י ותוספות לא פירשו כן אף גם דהר"ש בעצמו במשנה י"א כתב לדחות הפירוש דמה דרבנן מטמאין בספק שער קודם או בהרת קודם משום דדרך השערות לבא שחורות והנגע מלקה אותן והופכן ללבן דא"כ זקן שכל שערו לבן ונולד בו בהרת מאי איכא למימר ומתניתין פסיק ותני בין ילד בין זקן וכו' הרי דאין הפירוש השער לבן קודם משום זה וצע"ג ואולי גם להר"ש אתי שפיר דבאמת כשהוא לבן כבר כמו הזקן ששערו הפך לבן בתחל' הוא טהור לגמרי ובספק אם שער לבן קודם או בהרת קודם היינו שטרם שנולד הבהרת והשער לבן היו עוד שערותיו שחורות ופתאום נמצא בו שער לבן ובהרת ולא נודע אם בא מחמת הזקנ' או מצד הבהרת. ובזה נחלקו רבנן ור"י אבל זה תימה דאם לא נרא' בשאר השערות לבינות רק באותו שער אז ודאי דבא מחמת הבהרת וחולשת הנגע הביאו ואם נרא' בשאר השערות לבנונית ג"כ א"כ מופת חותך שבא מצד הזקנ' וע"כ לא יתכן לפרש כן וצ"ע:

שוב ראיתי בתורת כהנים פרש' תזריע פ' נגעים פ' שני במשנ' ב' שפירש ג"כ כפירוש הר"ש הנ"ל ואח"כ מביא כל דבריו שבמשנה י"א ולא הרגיש כלל וגם מה שישב קושית הר"ש על הפירוש הנ"ל שדחה הר"ש וכתב שבזקן לא יתכן כלל הספק לא ידעתי למה לא יתכן כגון שלא ראינו בתחל' בו שום שער לבן ואח"כ נולד בו לבנונית ואם כמ"ש כוונתו דבזה מופת חותך