דברי שאול עה"ת ומגילות קסב

שוסעת שסע וכן הארנבת והחזיר אינה מעלה גרה א"כ כל שעכ"פ אותן סימנים הם סימני טומא' א"כ הבהמות שאינם שוסעת שסע ואינם מעלת גרה הם בכלל סימני טומא' ואף שהתור' חלק' בינותם היינו משום שבאותן הבהמות הטמאות הם חלוקים שבגמל וארנבת יש סימן אחד ובחזיר סימן אחד אבל בהמות טמאות שאין להם הסימני' פשיטא דבכלל הסימני' טומא' הם וז"ב כשמש ודו"ק. ועיין ה"ה ס"א מהלכות אישות פ"ד שעריות הם מכלל הדברות שאין להם טעם ע"ש ודו"ק. שוב ראיתי ברא"ם פ' אמור שפירש דהא דאמרו בקידושין דף ע"ז לא יאמר גרושה בכה"ג ונילף בק"ו מהדיוט ופירש הרא"ם דאף דאין עונשין מן הדין מכל מקום כאן לאו ק"ו הוא דהוא בכלל דכי בשביל שהוא כה"ג מגרע גרע וכ"כ הפ"י לענין הא דאמרו בביצה דף ז' לא יאמר שאור ואנא יליף מחמץ מה חמץ שאין חימוצו קשה ותמה הפ"י דהא אין עונשין מן הדין וכתב דזה אינו ענין דאטו שאור לאו חמץ הוא. וראיתי באחרונים וכן בטעם המלך הלכות שחיט' פ"ב שהקש' דנעלם מהם היסוד דרשה דאחותך היא וכי אם היא בת אמו ובת אביו מגרע גרע אבל לפי דברי התוס' שזכרתי ל"ק דשאני בת אחותו דעכ"פ בתור' כתיב בת אביו בלבד ובת אמו בלבד ובת אביו ואמו ביחד לא כתיב אבל שם בגרושה הא ענין גרוש' שוה ובכללי גרוש' היא רק שהתור' כתב' בכהן הדיוט אבל כה"ג שפיר יכול למילף מיניה דאטו אינה גרוש' רק שהתור' כתב' גבי כהן הדיוט אבל בה לא נשתנ' הענין וכן שאור אטו שאור אינו חמץ ואדרבא חימוצו יותר קשה וא"כ ממילא מבואר בתור' שם שאור ג"כ וכמדומ' שלזה העירני חכם אחד ואיני יודע בבירור אבל מ"ש בקושיית הרמב"ן זהו ענין נכון ודו"ק ועיין כ"מ בפ"א מטומאת מת הלכה ב' ודבריו סתומים ובחידושי לרמב"ם שם הארכתי בזה. וראיתי בגור אריה שכתב ליישב דלא שייך בזה אין מזהירין מן הדין כיון דמפרש הטעם בשביל שהיא מפרסת פרסה ואינ' מעלת גרה וכן להיפך א"כ התור' פרשה הטעם ובכה"ג ממילא כ"ש כשאינ' לא מעלת גרה ולא מפרסת פרסה שהרי התור' ביארת הטעם בכתוב ודפח"ח ובזה יש מקום ליישב קושית התוס' ביבמות דף ב' הנ"ל דגם שם מפורש הטעם בקרא וצ"ע בזה

לכל הבהמ' אשר היא מפרסת פרסה ושסע אינה שוסעת פירש"י כגון גמל שפרסתו סדוקה למעל' אבל למט' היא מחוברת. נשאלתי בש"ק שמיני י"ד למב"י שנת תרט"ו מתחריף מוה' שמואל שטאציר נ"י שהרי לעיל כתיב בגמל כי מעלה גרה הוא ופרס' איננו מפריס והשבתי עפמ"ש בספר תור' והמצוה פ' שמיני אות ע"ג שמלת לא היא שלולי ואיננו הוא שולל התואר א"כ גבי גמל דכתיב איננו אין שולל רק שאיננו מפריס בכלו דהיינו ששסע איננו שוסעת וזה נכון. אך הקש, החריף הנ"ל דהרי כתיב וגרה איננו מעל' ובמעלה גרה לא שייך זאת. והשבתי דגם בזה שייך זאת לפמ"ש רש"י דמעלת גרה שמקיאה וחוזרת ויש שמקיאה ואינ' מחזרת ובהפרט יש שאינ' מעל' גרה לגמרי ובכללות יש שאינ' מעלת גרה לגמרי ודו"ק: חסלת פרשת שמיני פרשת תזריע

אשה כי תזריע וילד' זכר. במדרש רבה הה"ד אחור וקדם צרתני אם זכה נוחל עוה"ז ועוה"ב ואם לאו וכו' ביאור הדברים שיהא דם נברא באחרונ' להורות כי הוא התכלית של כל הבריא' וכל הברואים נבראו לשמשו והנ' סוף מעש' במחשב' תחל' ולכך הוא נקרא אחור וקדם והוא כמו האש' שמזרעת תחל' נולד זכר ולכך כשזכה נוחל העוה"ז ועוה"ב שכולם נבראו למענו וכשלא זכה הוא להיפך וכמ"ש בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' והיינו שכל התכלית של הבריא' הוא עבור האדם ולכך השכר והעונש עפ"ז וכמו הטפ' של הזרע שבא באחרונ' נברא זכר והוא העיקר כמו כן כאן ודו"ק

ואם לא תמצא ידה די שה ולקח' שתי תורים או שני בני יונה אחד לעול' ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה פירש"י לא הקדימה הכתוב אלא למקראה אבל להקרב' חטאת קודם לעול' עיין בזבחים דף ל' שרש"י ותוספות מחולקים בפירוש למקראה ולכלם תמוה מ"ש מכל חטאת ועולה דחטאת קודם אף למקראה ולפענ"ד נרא' דהנ' בזבחים דף ז' אמרו דלכך חטאת קודם דפרקליט נכנס ואח"כ בא הדורן והקשו בתוס' ד"ה רוצה דהא איכא עולת יולדת ונזיר ומצורע דלא מייתי קרבן אלא לאשתרויי בקדשים ואפ"ה חטאת קדמת לעול' דלא חלקה תור' והנ' במצורע ונזיר היה אפשר לומר דניהו דעיקרו בא לאשתרוייה קדשים מכל מקום למ"ד נזיר חוטא וכן מצורע בא על לשון הרע כדאמרו בערכין וא"כ לכך נכון שחטאת יקדם אבל ביולדת אינו בא על חטא דאף דאמרו דנשבעת שלא תלד כבר דחי לה דמזידה אינ' מביא' קרבן וא"כ כיון שאינו בא רק לאשתרויי בקדשים מהראוי שיקדים העול' ורק דלא חלקה התור' וא"כ לכך חלקו דעכ"פ למקראה קודם העול'. וזה לדעתי מה דאמרו בזבחים דף צ' בשם ר"א דכל מקום דבא על חטא חטאת קודמת וכאן עולה קודמת והיינו כמ"ש כיון דאינו בא על חטא עול' קודם ובזה יש ליישב קושית התוספות ד"ה למקראה שהקשו לרבינו חיים דצריך להקדיש העול' קודם א"כ מה פריך אי נימא עולת יולדת האמר מר למקרא' הקדימ' הכתוב