דברי שאול עה"ת ומגילות קס

אמור בחידושי בזה ולפ"ז אהרן קדוש ד' שהיה כה"ג א"כ אין לו לטמאות עצמו אף לבניו שאין יחס לו עמהם ולפ"ז זה שאמר משה רבינו למישאל ואלצפן קרבו שאו את אחיכם וגו' והיינו שלהם שייך האחוה עם בני דודן ולכך גם לאלעזר ואיתמר צוה שלא יפרעו שגם הם היה להם דין כה"ג ביום ההוא וז"ש בקרובי אקדש וע"פ כל העם אכבד לא אתם אינם מתייחסים להם

עוד נרא' לפענ"ד בזה עד"מ דעינינו הרואות באחיזת עינים שנרא' ונדמ' לעינינו אשר זה בא באש כל הגוף וכדומ' וההמון יצטערו מאד על זה עוד מעט ישרף והמשכיל והמבין שזה אינו רק אחיזת עינים ישחק מאד והנ' כמו כן כל העם וכל הגוי הזה שלעיני ההמון אשר הוכו בסנורים חושבים כי היו כאן חרון אף גדול במה שנלקחו בני אהרן ונשרפו לפני ד' אבל הקדושים והמשכילים הבינו כי אין לך קורב' ואהב' יתיר' גדול מזה וזה יום שמחתו ויום חופתו וזה שאמר משה רבינו הוא אשר דיבר ד' בקרובי אקדש שיתקדשו ויטהרו ע"ז וארא' להם קורב' יתיר' אבל על פני כל העם אכבד שיהי' להם למשא ולא יבינו איך יצא הקצף מלפני ד' לכלות בני אהרן אבל באמת משה רבינו הבין שמעל' יתיר' עשה בהם וז"ש וידום אהרן שהבין בדברים ולזה נכסף משה רבינו ואמר סבור הייתי בי או בך כי הבין שהוא ענין נפלא. וזה לדעתי המליצ' שאמרו בע"ז דף ל"ה ולא עוד אלא שמלאך המות אהבו שנאמר עלמות אהבוך על מות ולא עוד אלא שנוחל שני עולמות והענין משולל ביאור איך שייך שמלאך המות אהבו ולפמ"ש יתבאר דבאמת הענין המית' הוא ענין מחריד ומבהיל ולההמון נחשב כאכזריות גדול וכביכול הממונ' על המות הוא מלאך אכזרי אבל באמת גם לוקח נפש חכם מי שזוכ' לנחול שני עולמות וכבר השלים כל חקו שנתגלו לו סתומות ונעלמות וזה כל תכלית האנושי א"כ לא שייך בזה לומר שמלאך אכזרי ישולח בו ואדרב' אהב יתיר' וגדול' מרא' לו וז"ש כיון שהסתומות נגלות לו וריחו נודף וכבר השלים חקו א"כ גם מלאך המות אהבו וז"ש שנוחל שני עולמות וא"כ לא שייך לומר שהוא כביכול נוקם בו שהרי מביאו להצלח' הנצחיות ודו"ק היטב

והנה במ"ש למעל' יש לפרש דאהרן לא היה לו יחס עם הבנים קורבת הגוף. בזה פירשתי מ"ש ראשיכם אל תפרעו וגו' ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפ' וגו' כי שמן משחת ד' עליכם והיינו לפמ"ש הק"א בשם הרא"ש דאותו היום היה להם דין כה"ג א"כ לא שייך שום קורב' ולכך אמר ואחיכם כל בית ישראל יבכו אבל אתם לא תצאו מפתח אהל מועד כי שמן משחת ד' עליכם והיינו אתם כה"ג ואין לכם יחס וראיתי באבן עזרא שכתב ואחיכם כל בית ישראל בפרשת ראה תמצאנו וכתב במרגליות דהכוונ' שאח מצד האם הוא מצד הגוף ומצד האב הוא מצד הצור' ולכך אמר ואחיכם כל בית ישראל דהיינו מצד הגופני אבל אחר שהם שכליים לא תצאו כי שמן משחת השכל עליכם והנ' הוא מסכים לכל מ"ש

עוד אמרתי בזה דבר חדש דהכ' מבואר בתוספות מנחות דף ק"י דאשי ישראל היינו כשמות שמיכאל מקריב בכל יום לפני הקב"ה ולפ"ז חינוך בית המקדש בקרבנות רצה הקב"ה לחנך בנשמות קדושות לכך נשמתן נשרפת והגוף קיים וזה היה קרבן ראשית לכל הקרבנות וז"ש משה הוא הדבר אשר דיבר ד' בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד והיינו כמו שהקרבן מכפר על כלל ישראל מכ"ש הקרבן הנכבד הזה וא"כ ע"פ כל העם אכבד ולכך וידום אהרן שהי' לו יותרת הכבוד. ובזה נרא' לפענ"ד לפרש הא דאמר הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם ותקראנ' אותי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ד' והיינו שמשה אמר ואות' נתן לכם לכפר את עון העד' ופירש"י כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים וע"ז אמר אהרן הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם ותקראנ' אותי כאלה היינו שאני הקרבתי כאלה הקרבנות נשמת נדב ואביהוא לכפר על עון הדור וא"כ מה צורך לאכול החטאת וז"ש ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ד' ודו"ק. והנ' האור החיים הקש' דסוף סוף עכ"פ הורה אהרן הורא' לפני משה רבו וחייב מית' ואמרתי דלפענ"ד כיון דאהרן חידש דין חדש אם שמעת בקדשי שעה לא שמעת בקדשי דורות א"כ שוב לא הוה מור' הלכ' בפני רבו ובפרט דהוה כתלמיד חבר דלגמריה דרביה הוה צריך ולסבריה לא צריך ודו"ק וגם הוה כרבו צריך לו דהא חידש לו דין וסברא חדש' וכמ"ש ודו"ק ועיין ביו"ד סי' רמ"ב

והנה בעירובין דף ס"ג אמרו דנדב ואביהוא דרשו ונתנו בני אהרן אש אמרו אעפ"י שאש יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. והכוונ' לפענ"ד עפמ"ש בכתבי האר"י ז"ל דלכך אש שלמעל אש אוכל' אש ואינ' מכל' משום דהיא דקה מן הדק' ועובר בתוך הגשם ואינו מתעצם בו משא"כ אש שלמט' האש הגשמי פוגע בעצם הגשמי ומכלהו ולפ"ז זהו שאמרו שנתנו אש והיינו שרצו שתכל' העול' ואש שמים אש אוכל' אש ואינו מכל' ולכך הביאו מן ההדיוט ולכך נענשו ג"כ שנשמתם נשרפת והיינו ג"כ מדה כנגד מדה שאש שלמעל' לא שלט בגופם כי אם בנשמתם לבד ודו"ק היטב

הוא אשר דיבר ד' לאמר בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד. עיין ברש"י סבור הייתי בי או בך עכשיו אני רוא' שהם גדולים ממני וממך. הכוונ' ע"פ מ"ש לפרש מה שאמרו יש קונה עולמו בשע' אחת דהיינו