דברי שאול עה"ת ומגילות טז

וכבר הקש' בבינ' לעתים וכי יש כילות למעל' ולפמ"ש א"ש ודו"ק

הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועת' פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים ואכל וחי לעולם ביאור הענין נרא' לפענ"ד עפמ"ש בסוף קידושין לא ראיתי מימי שועל קייץ וכו' אלא הרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי ביאור הענין לפענ"ד דבאמת מהראוי שישיג כל איש פרנסתו אך כיון שניתן הבחיר' לאדם לבחור בטוב או ברע אם הי' כל אחד משיג שלו א"כ רוב מצות ועבירות בטילות לכך לא ניתן לאיש פרנסתו רק בזעת אף ואז השלטון באדם לבחור ברע ובטוב ולכך לעתיד כי יתבטל היצר ויהי' לכל איש כדי צרכו ודרשו חז"ל ולא יהי' עוד כנעני אין כאן עני והיינו כי אין צורך למצות מדות של אדם כי נתבטל הבחיר' מכל וכל ולכך קודם החטא הי' נתקן שאד יעלה מן הארץ והשק' כי אין צורך שאדם יתיגע אחר טרפו אבל אחר כי ניתן הבחיר' לאדם נתקפח פרנסתו וזה שאמר שא ראיתי מימי שועל קייץ שאין לו בחיר' לכך נתן לו טרפו ומלבושיו וכל מחסוריו אבל האדם שהרע את מעשיו וקפח פרנסתו וזה שכתוב הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת טוב ורע ולכך שלחו מג"ע לבקש פרנסתו בזעת אף ויגיעת נפש ובזה יעמוד על המבחן והמצרף ודוק והבן הדברים

הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים ואכל וחי לעולם: במדרש רבה אין ועתה אלא תשוב' מכאן שפתח לו הקב"ה פתח לתשוב' הכוונ' לדעתי למ"ש העקיד' פ' שמיני שהמתפקרים ישאלו למה ברא הקב"ה את האדם שיהי' בעל בחיר' מוטב ה' לו לקרבהו למלאכים ולבראותו בדמות מלאך וכתב העקיד' כי זה אינו שאל' שלפי ענין בריאת אדם נברא בתכלית מה שיוכל האנוש להיות ע"ש: ואני אומר שמכל מקום יש לשאול אחר שבתחלת הבריא' נברא בדמות מלאך אם כן ראינו שיוכל האנוש להיות כמלאך האלקים וא"כ למה דחפוהו אח"כ ממעלתו אבל האמת הוא שבאמת הי' יכול להיות בבחינת מלאך אבל זה אם יהי' מושבו מושב אלקים בגן עדן אבל אחרי כי חטא ושולח מגן עדן לעבוד האדמ' שוב אי אפשר לאנוש אנוש כי יהי' בבחינת מלאך וע"כ שמוהו בצורת אדם שיהי' מעולה עכ"פ מכל החי אשר ע"פ האדמ' ואף שוחטא יוכל לשוב ויהי' נכבד יותר ממלאך וזה אמרו הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת טוב ורע כמ"ש העקיד' שידע טוב ורע ולא עושה טוב ורע כי היה כמלאך אבל אין לו בחיר' וא"כ כשיאכל וחי לעולם אבל לא יהי' בבחינת מלאך ולא בבחינת אדם אחרי שחטא וע"כ טוב לו כי ישולח ארצה ואז יהי' בתור האדם המעל' וזה שאמרו מכאן שפתח לו הקב"ה פתח לתשוב' ודוק והבן הדברים

הן האדם הי' כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועת' פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים ואכל וחי לעולם. ותמה הבינ' לעיתים וכי כילות יש למעל' מה אכפת לי' אם יחי' לעולם וכבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי דהנ' כבר כתבתי כמה פעמים בשם אחי אא"ז הגאון מוהר"ל מפראג בספר החיים שכתב בטעם דשאול באחת ועלת' לו משום דחטא בדבר שלא הי' לו מקיימים זולתה ונתבטל המצוה מכל וכל משא"כ דוד שאף שהוא חטא באשת איש יש רבים מקיימים זולתו ואין העונש גדול כל כך. ולפ"ז אדם הראשון שחטא ולא נשאר שום קיום למצוה זו שכלם אכלו ומבואר במדרש שגם הבהמות והחיות אכלו וא"כ לכך לא הועיל לו התשוב' אבל באמת הא הבנים אשר יולדו אח"כ היו יכולים לקיים המצוה והי' לו עוד מקיימים אבל באמת כבר כתב האבן עזרא שקודם החטא הי' מהראוי להיות קיום באיש ויהי' נצחי ואחר החטא נעש' קיום במין ומעת' זה שחשש הקב"ה הן האדם הי' כאחד ממנו ועת' פן ישלח ידו והיינו שהוא הי' ראוי להיות יחיד בתחתונים כמו הקב"ה בעליונים וא"כ אם יאכל מעץ החיים ואכל וחי לעולם א"כ יהי' קיום באיש ולא יוליד ושוב אין לו תקנה כלל. ומה נכבד בזה הדרש שדרשו אין ועת' אלא תשובה מכאן שפסח הקב"ה לו פתח של תשוב' והיינו שבזה הי' לו תיקון לתשוב' וכנ"ל, וזה לדעתי מה שאמר וירא ד' כי רבה רעת האדם בארץ ויאמר ד' אמח' את האדם וגו' ונח מצא חן בעיני ד' והיינו אף שלא הי' נשאר רק נח בלבד הי' מקום לקיום העולם אחר שנשאר עכ"פ אחד המקיים וצדיק יסוד עולם והיינו כדדרשו חז"ל על צדיק אחד נתקיים העולם אבל הא באמת אף נח לא הי' כראוי רק שמצא חן וא"כ עכ"פ לא נשאר מקיים המצוה ולכך אמר להמחות ולא מועיל תיקון בתשובה ודו"ק והבן הדברים

והנחש הי' ערום: במדרש דרשו על הנחש איש תהפוכות ישלח מדון ונרג יפריד אלוף הנחש הפך דברי אלקים ועל ידי שהי' נרגן מפריד אלוף ע"ש: והוא תמוה דלא שייך כאן לשון תהפוכות דמה היפך. ולפענ"ד הכוונ' דהנ' במה שאמר אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן שפירש רש"י והתרגום שמא אמר שלא תאכלו מכל עץ הגן ולא נודע כוונתו דהוא בא לעקר את הכל ואיך אמר להיפך אמנם נראה דהנה בערמה דיבר שעינינו הרואות אם יבא איש להדיח חברו מדרך הטוב אם נתכוין לומר לא תשמור לעשות כי אינו מצוה וכדומה חבירו לא ישמע לו כי יבין שרוצה להדיחו וכלה גרש יגרש אותו לא כן אם יבא לחברו ויאמר אחי ראה וחכם אולי אינך עושה המצות כטוב ואולי עוד לא