דברי שאול עה"ת ומגילות קנח

המצות הנסתרים כי יוסר המסך המבדיל החומר הגשמי ולפ"ז זה שאמר חידוש תור' מאתי תצא שלעתיד יתגל' טעמי התור' מה שלא נודע עד הנה

והנה היפ"ת מביא מדרש שאמר למה נקר' שמו חזיר שעתיד להחזירו לנו והוא כתב שזה המאמר לא הי' ולא נברא אבל לפענ"ד הוראת המאמר כעין מה שמצינו במדר' קהלת על פסוק מה שהי' הוא שיהי' למה נקרא שמו חזיר שמחזרת המלכות לבעלי' והענין הוא לפענ"ד דהנ' כבר אמרו דחזיר הוא נמשל לאדום ועשו פשט טלפיו כחזיר להראות סימני טהר' שלו כדאמרו במדרש כאן אח"כ והענין הוא שמרא' שעוש' רק טובות ובקרבו ישים ארבו והנ' כבר נודע כי אדום הוא האחרונ' שבמלכות עד ימלוך ד' בציון וא"כ זה שאמר שעתיד להחזיר' לנו והיינו שהמלכות תחזיר לנו וזה לדעתי מ"ש במדרש קהלת שם דבשר חזיר מי שלא אכל מכריז הקב"ה שיבוא ויטול שכרו ויבואו האוה"ע שלא אכלו בשר חזיר וירצו לקבל ומכריז הקב"ה מי שלא אכל נבילות וטריפות יבא ויקבל שכרו והיא תמו' דמה שייך חזרה בהקב"ה וכבר כתבתי שם פירוש בזה

אמנם נרא' דהנ' בחזיר לא מצא במור' נבוכים שום טעם למה לא יאכל שאינו מזיק בטבע אבל באמת ע"כ שידע הקב"ה שנפש ארסיי טמון בקרבו וזהו שנמשל לאדום שאף שמבחוץ מרא' שעוש' טובות ובקרבו כל מגמותיו לעקר ולשרש חליל' ומעת' ז"ש שיאמר הקב"ה כל מי שלא אכל בשר חזיר יבוא ויטול שכרו ואומות העולם לא יבינו הכוונ' ויבואו ליטול שכר והקב"ה יכריז שנית שהכוונ' מי שלא נתכוין להזיק לישראל וא"כ מה נ"מ שלא אכלתם חזיר אם אכלתם נבילות וטרפות והבן בדברים כי נעמו ודו"ק

הוא אשר דיבר ד' לאמר בקרובי אקדש ועל כל פני העם אכבד. כבר כתבתי בזה כמה דברים. וכעת נרא' לי ע"פ מ"ש העקיד' פרשת ברכ' והארכתי בזה בכמ' מקומות דענין מית' להצדיק הגדול אשר יוכל להתפרד חלקי הנפש בלבד וחלקי הגוף בלבד אך זה פרי כל השלימות שהרוח תשיב אל אלקים אשר נתנ' והעפר ישיב כמו שהי' אך להרשעים שיש להם נטיה רבה להגוף וחלקי הנפש קשורים בכחות הגוף המית' קשה עליהם מאוד כפיטורי בפי וושט משא"כ להצדיקים הגמורים שחלק הנפש לבד ולא נתערבו הכחות כלל עליהם נמלץ כמשחל בינתא מחלבא וכמו משה רבינו מת ע"ש ולפ"ז מה שלרשעים המית' דבר קשה וכבד מאד לצדיקים הוא מעל' יתיר' ודבר נפלא. וזה לדעתי מה שאמרו יקר בעיני ד' המות' לחסידיו והיינו בעניני ד' הוא דבר יקר ונכבד מאד המות' לחסידיו ומעת' כאן בבני אהרן שבאו למעל' הזאת שהי' הפרד' שלימ' וע"כ זכו שנשמתן נשרפת וגופן קיים והיינו שהרוח שב למעל' וישוב העפר על הארץ כמו שהי' לכך דרשו שמשה רבינו אומר סבור הייתי או בי או בך והיינו שמשה רבינו נכסף למית' זו שזה הוא אך פרי השלימותיו לזה אמר משה הוא אשר דיבר ד' בקרובי אקדש והיינו שבמיודעיו של הקב"ה הוא דבר נכבד ויקר מאד המית' הלז ועל פני כל העם אכבד שלהם יכבד המית' כפיטורי בפי וושט

הוא אשר דיבר ד' לאמר בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד כבר כתבתי בזה. ורעת נרא' לי דהנ' כבר נודע שמפני הרע' נאסף הצדיק יש בזה שני פנים הפן הא' שלא ירא' ברעת הדור והפן השני לכפר על עון הדור והיינו כשהדור ישימו לבבם כי במיתתו ופרידתו נרפא לנו וישיבו בתשוב' שלימ' אז הוא מכפר והנ' כאן אמר הקב"ה ונקדשתי בכבודי והקב"ה בעצמו יחד שמו על המעש' הלז וע"כ שאינו שלא ירא' ברעת הדור שאז הוא רעה שאין למעל' ממנו ואין הקב"ה מיחד שמו על הרע' וא"כ שהוא לכפר' וא"כ אינו רעה חליל' ח"ש הוא אשר דיבר ד' וע"כ שהוא בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וכמ"ש רש"י שמתעל' ומתקלס וישובו בתשוב' שלימ' ויתכפרו בזה ולכך דיבר ד' בעצמו וייחד שמו ע"ז

עוד נרא' לי דהנ' כבר נודע מ"ש המפורשים על פסוק קרע ד' את ממלכתך היום ונתנ' לרעך הטוב ממך כי לא אדם הוא להנחם דהיינו שאף שלרעה חוזר כל שבא טוב' עי"ז לאחר אינו חוזר בו ע"ש ולפ"ז גם כאן אם לא היה מתקדש שמו ברבים עי"ז הי' יכול הקב"ה לחזור וע"כ מדבא ע"כ שהוא אשר דיבר ד' לאמר בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וזהו טובת אחרים שישיבו עי"ז ולכך לא נחם ד' על אשר דיבר ודו"ק. והנ' בזבחים אמרו והובא ברש"י שאמר משה סבור הייתי או בי או בך עכשיו אני רוא' שהם גדולים ממני וממך לא יחשב לגיאות על משה רבינו שהעידה התור' כי היה עניו מאד רק כמתאונן שלא זכה למעל' הלז שיהי' נתקדש שם שמים על ידו והוא סבר שהשם יתקדש בו. עוד נרא' ע"פ מ"ש המדרש דיש מי שכתוב בו קריב' ולא בחיר' ויש מי שכתוב בו בחיר' ולא קריב' ויש מי שכתוב בו קריב' ובחיר' והנ' זה נודע דבחיר' הוא יותר מעל' מקריב' דבחיר' הוא מור' שהשי"ת בחר בו וקריב' יוכל להיות שזה רצה להתקרב עצמו אבל לא נבחר כמו שדרשו במדרש על פסוק אשרי תבחר ותקרב ולכך כשא"ל הקב"ה בקרובי אקדש היה סבור או בי או בך דמשה חשב עצמו שהוא אינו נבחר רק המעל' הקטנ' שנתקרב וגם לאהרן אמר משה רבינו קרב אל המזבח וא"כ עה שחשבו או בו אינו לגסות רוח שבאמת משה רבינו נבחר וגם אהרן נבחר כמ"ש במדרש שם ודו"ק: