דברי שאול עה"ת ומגילות קנז

לגשת א"ל משה למה אתה בוש לכך נבחרת דקדק בי"ח שפתח בתרתי שהי' בוש וזירא והוא א"ל רק מה אתה בוש ועל הירא' לא השיב לו. והנרא' בזה דהנה גם במלך בו"ד דעינינו הרואות כי האיש ההמוני מלבד הירא' הגדול' הנקבע בלב אימת המלכות אף גם יבוש להתקרב אחר שרוא' עצמו פחות המעל' נגד המלך לא כן מי שהוא משריו ויועציו וכל הגדול מחבירו יותר תקטן הבוש' רק שמתיירא לבל יגער בו או פן יפגע בכבודו ואשם ולפ"ז כן דרך הצדיקים השלימים שמתביישים מאוד בחשבם כי מעשיהם תוהו ולא סגלו מצות ומע"ט ולכך מתביישים ומתייראים והנה גם אהרן הצדיק הי' בוש ומתיירא לזה א"ל משה רבינו מה אתה בוש אמת כי יש לירא מפני גדולות הבורא אף מלאכים ושרפים מתייראים וכל הגדול ביותר יכיר עוד יותר גדולת הבורא אבל למה אתה בוש במעשיך ובאמת הבוש' בעבודת ד' תניח חטאים גדולים ולזה אמר מה אתה בוש לכך נבחרת והיינו שתעבוד ולא תבוש. ויתכן עוד יותר עפמ"ש במקום אחר בשם הרב מפלנטשא במ"ש מה לך הים כי תנוס וגו' מפני אלקי יעקב דהענין דבמלך בו"ד כל מי שהוא פחות המעל' מתיירא יותר אבל בהקב"ה כביכול כל מי שהוא גדול מתיירא יותר והנ' ז"ש מה אתת בוש היינו שבאמת הירא' צודק יותר אבל בוש' לא שייך בזה שלכך נבחרת

קרב אל המזבח במדר' א"ל מה אתה בוש לכך נבחרת כבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי עפמ"ש במדר' על פסוק אשרי תבחר ותקרב יש נבחר ואינו קרב ויש קרב ולא נבחר וכו' ע"ש שהביא מקראות על זה והענין נרא' לפענ"ד דהנ' גם בעבודת מלך בו"ד ימצא ג"כ שברוב הפעמים יחפשו האנשים חפש מחופש להתקרב לעבודת מלכם וישתדלו על זה השתדלות אמנם לפעמים ירא המלך איש חיל אשר מכיר תכונת נפשו כי יוכל להיות טומד לעשות גדולות ונצורות אז המלך מקרב אותו ומודיעו כי יעמוד על משמרתו למען יוציא מכח אל הפועל מה שבלבו והנ' בעבודת ד' ג"כ היא כך יש אנשים השרידים אשר יחפשו מעצמם להתקרב לעבודתו כי כבר ראו ושמעו עבודת אלקים והסיב' הגדול' אשר יאת' לעבדיו ויש אשר ד' נותן בלבו להתקרב ע"ד גר צדק אשר לפעמים יריק ד' בקרבו רצון טוב לעשות חיל לחסות בצל כנפיו זה הענין של בחיר' וקריב' והנ' אהרן קדוש ד' לא מצא בלבו מרוב ענותו לקרב אל המזבח ודמה בענותו ויראתו כי אינו ראוי לזה וע"כ אמר לו משה רבינו מה אתה בוש לכך נבחרת היינו מפני שידעו בכך כי אתה מוכן לעשות חיל ע"כ בחר ד' בך ונתן הכהונ' לך ודו"ק

ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח. בת"כ הת"ד משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו והוא תמו' ועיין ק"א שנדחק וכבר כתבתי בזה וכעת האיר ד' עיני ומצאתי במדרש רב' פ' כ"א פט' פלס מאזני משפט לד' משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו משה ושמואל שוין כאחת בא ורא' כמה בין משה לשמואל משה הי' נכנס ובא אצל הקב"ה לשמוע הדבר ואצל שמואל הי' הקב"ה בא וכו' ולפ"ז אהרן שהי' צריך לקרב ע"ג המזבח הי' ג"כ עונש מן השמים וז"ש על קרב אל המזבח משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו והיינו שבזה נבדלו משה ואהרן ושמואל ודו"ק וז"ש לפי שהי' אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה מה אתה בוש לכך נבחרת והיינו לפי שאהרן קדוש ד' הי' עניו גדול הי' נרא' לו לזאת לעזות שהוא יקרב אצל ד' כדמיון העני העומד אצל הפתח והבעה"ב צריך לקרב אליו וע"ז א"ל משה מה אתה בוש לכך נבחרת אדרב' זה לך לחסרון שהית' צריך לקרב אל המזבח ודו"ק

ויקצוף על אלעזר ואיתמר וגו': הנה כפי הנרא' גם אהרן הי' כאן והוא קצף על אלעזר ועל איתמר ולבסוף השיב אהרן ולא הם. והנרא' בזה דהנ' בגדול' מתחילין מן הגדול ובבזיון מתחילין מן הקטן עד"מ אב כשהולך עם בניו לבית המשת' בדין הוא שאביהם ילך קודם לא כן אם הדרך משחת פחתים וגומות בזה מן הדין שהם ילכו קודם לתור את הדרך למען לא יתנגפו רגליו והנ' משה לפי שחשב ששגגו בזה לכך קצף על הבנים וחס על כבוד אביהם אחיו הגדול ואמר בפניו להראות כי שגג בזה והנ' באמת זה לפי מחשבתו אבל הבנים באמת ידעו התירוץ של אהרן שבדין עשו וא"כ תלו הגדול' באב והשיב אהרן התירוץ וז"ש רש"י אפשר משה קצף על אלעזר ואיתמר והשיב אהרן אמרו אינו בדין שיהי' אבינו יושב ושותק ואנו מדברים לפניו וכו' יכול שלא הי' באלעזר כח להשיב ת"ל ויאמר אלעזר וגו' הרי כשרצ' דיבר לפני משה והיא תמו' דמנ"ל דלמא כאן לא ידע כמו שלא ידע משה ולפמ"ש אתי שפיר דא"כ הי' להם להשיב ששגגו דזה כבוד שהם ישיבו שנואלו ולא שישיב אביהם וע"כ שבאמת ידעו התירוץ ולכך תלוי הכביד באביהם ודו"ק

במדרש רבה תור' מאתי תצא חידוש תור' מאתי תצא. עיין יפ"ת שהאריך בזה דנרא' כנותן יד לפושעים ח"ו שהתור' נשתנ' לעיתים דבאמת התורה לא תנותח ולא תשתנ' ולפענ"ד נרא' דאדרבא זה מורה שלא תשתנ' התור' דהנ' כבר נודע מ"ש הרמב"ם בטעמי המצות להרחיקם מעבודות הזרות שנזכר בספרי אלה ב"ה ולפ"ז יהי' מקום לומר שלעתיד שמלא' הארץ דעה לא יצטרך לאלו המצות שהצלתם לא הי' רק להרחק' אבל באמת כבר השרישנו הרשב"א בתשובותיו שכל מצוה יש בה טעמים שונים גנוזים ונסתרים ואף אותן שהטעמים מפורשים בקרא הוא רק בעוה"ז שעיני בשר לנו אבל לעתיד יתגל' לנו טעמי