דברי שאול עה"ת ומגילות קנד

אמרו רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם היא הנפש וא"כ מצד טבעו לא יוכל להמנע מזה. וזה לדעתי מ"ש רז"ל דדם נפשו של אדם קצה בהן והיינו דהתורה הקדוש' כשהזהיר' על הדם כן יסד' הקב"ה בחסדו שתהי' קצה בדם למען יוכל לעמוד בזה ולפ"ז כיון שעכ"פ מצד הנפש אינו מוכן לחטוא רק בדם וא"כ ז"ש הקב"ה לנפש אני כתבתי עליך רק חזק לבלתי אכול הדם וא"כ עכ"פ ראינו שמצד נפשו אינו מוכן לחטוא והאבר נערך נגד ל"ת שלו לשמור אותו מחטוא ואת יוצאת וחוטאת והבן

אדם כי יקריב מכם קרבן בענין הקרבנות האריך בזה המור' בטעמו של דבר והרמב"ן כאן בתורה וכבר כתבתי בזה וכעת נרא' לי עפמ"ש העקיד' בפ' וירא דההבדל שבין מעל' לפעול' דבפעול' המעשיות לא נביט על איכות הפועל אם חכם הוא או סכל רק על איכות הפעול' אם טוב ויפ' הוא או לא אבל במעל' אדרב' עיקר הענין אם כוון לתכלית נאה או לא ולכך מחשב' טובה הקב"ה מצטרף למעש' כי זה ענין מעל' ונביט על הכוונ' אבל מחשב' רע' אף אם מחשב לגנוב ולגזול וכדומ' לא ירע כ"כ אם לא יגנוב בפועל והוה כעין פעול' שלא נשגיח רק על איכות הפעול' וכל שלא נגמר' מחשבתו לא אכפת לן במחשבתו הרע' ע"ש שהאריך בזה ודפח"ח וזה הענין בקרבנות דבא על השוגג ולא על המזיד דבשלמא כל שעש' במזיד א"כ במה יכופר עוונו במה שמקריב קרבן אבל בשוגג א"כ כל שמקריב קרבן ומצייר בנפשו שזה ראוי לו להיות כמ"ש הרמב"ן בטעם הקרבן שהי' לו להרג ע"כ נפש הבהמ' תחת נפשו וא"כ בזה הציור מכופר עונו שהוא כעין מעל' דעיקר נביט על איכות הפועל וכל שלא הי' במזיד הרי לא הי' בכוונ' ולא נדרוש רק על איכות הפועל וכל שמצייר בנפשו שחטא וראוי לו לשרוף כדרך ששורף הקרבן הרי נתכפר עונו ודו"ק כי זה הערה חדש'. ועיין חולין דף ה' דדריש מאדם כי יקריב להביא פושעי ישראל מכם להוציא את המומר נראה לפענ"ד ע"ד הדרוש דהנ' הצדיק מכפר על הרשעים והוא מחולל מפשעינו ומת בעון הדור והוא בדמות קרבן שמכפר והטעם שכל ישראל אחים והם כגוף א' ולכך אדם כי יקריב מכם והיינו על פושעי ישראל אבל מוציא את המומר שאינו בכלל ערבות שכבר יצא מהכלל ודו"ק

יקריב אותו לרצונו בת"כ וכ"ה בש"ס ב"ב דף מ"ח מלמד שכופין אותו יכול על כרחו ת"ל לרצונו הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני עיין רמב"ם פ"ב מהלכות גירושין שנתן טעם בזה. ולפענ"ד נראה עפמ"ש אא"ז הגאון התנא האלקי מוהר"ל מפראג זלה"ה בספרו תפארת ישראל במה שכפה ההר כגיגית ומבואר במדרש שהוא כמו באונס שכופין אותו שישאנ' וביאור הענין דבאמת התור' איננה בחיריי אם ירצה יקבל והקב"ה רצה שלא יהי' רצוניים על כללות התור' אף שהבחיר' בידם על הפרטים אם ירצו לקיים או לא אבל אינו יכול לפרוק עול מכל התור' ואדרב' הקב"ה רצה שיהי' ע"י כפיי' ע"ש ולפ"ז ה"ה בקרבנות אחרי שעל ידי זה נתקיים העולם ע"כ רצתה התור' שיכפו אותו רק שמכל מקים לא יוטל ממנו הבחיר' מכל וכל רק שיכפו אותו עד שיאמר רוצה אני כי בענין שהוא קיום העולם והדת אין אפשרות שיהי' ע"י בחירה רק בכפייה ודו"ק

כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לד' קרבן ראשית תקריבו מהם הענין נרא' לפענ"ד דהנה כבר הורינו הרמב"ם בשמונ' פרקים דבכל המדות טוב מדות המצוע רק מי שנט' לאחד מהקצוות יטה לההיפך עד שיבא להשתוות ע"ש והנה שאור ודבש הם דברים הפכיים שזה מתוק וזה מר ומחמץ והנה זה ענין שני קצוות ולכך לא יבא לקרבן ד' כי הממוצע טוב ולא יטה לאחד מהקצוות ורק קרבן ראשית תקריבו ממנו היינו שבתחל' טרם הרגיל עצמו במדת המצוע יכול להיות בקצה ההיפך אבל לא אח"כ והוא רמז נפלא

ומלק את ראשו והקטיר המזבחה מכאן אני תמה למה שראיתי בפרי מגדים בסוף פתיחתו להלכות שחיט' שכתב דהא"ר הביא בשם החינוך סי' מ"ח בטעם השחיט' מן הצוואר משום צער בע"ח וכן סכין פגום אסור משום צער בע"ח וקש' דא"כ היאך מלק העוף ולא הי' בסכין וע"כ דיכול להיות אף בלי סכין שלא יהי' צער בע"ח או שגזה"כ הוא וכמו שכתב הפרמ"ג וא"ל דעבוד' שאני דהא גם בעבוד' בבהמ' הי' צריך שחיט' דוקא וא"ל דשאני שחיט' דלאו עבוד' היא ולכך צריך שחיט' אבל עבוד' דהיינו מליק' דפסול בזר לכך כשר במליק' דגזה"כ הוא בעבוד' דאשתרי מליק' לגבייהו ובזה י"ל הא דאמרו בזבחים דף י"ד ובכמה מקומות שחיט' לאו עבוד' היא דנדחקו רש"י ותוס' בזה ולפמ"ש י"ל דע"כ שחיט' לאו עבוד' הוא דאם הי' עבוד' למה הכשיר' בעוף מליק' ומנ"ל שתהי' שני חידושים דהתיר' התור' למלוק אף שיש צער בע"ח ונשתנ' מחולין וקדשים בבהמ' וע"כ דבאמת שחיט' לאו עבוד' היא ובעבוד' באמת התיר' התור' מליק' אבל בבהמת קדשים לכך צריך שחיט' ולא מליק' לפי דאינו עבוד' ולכך הכשירו בשחיט' כמו חולין ובזה יש ליישב קושית התו' בזבחים שם ובכמה מקומות על רש"י שפירש דשחיט' לאו עבוד' מדכשר בה זר וכל הפסולים ותמהו התוס' דהא אמרו כן על זר גופא דכשר בה בשביל זה ולפמ"ש י"ל דלכך כשר זר משום דע"כ שחיט' לאו עבוד' דהרי חזינן דבעי מליק' וא"ל דעבוד' שאני דהא בבהמ' ג"כ