דברי שאול עה"ת ומגילות קמח

וידבר ד' אל משה ויאמר משה אל ד'. הכוונ' לפענ"ד ע"פ מה שפירשתי המדרש בפסוק ותשבר כד על המבוע כדו של ירמי' על מבוע של ברוך וח"א להיפך ופירשתי דהכוונ' כשם שאם אין מוצא למים אין מקום להתפשט להשדות להשקות וכן להיפך אם השדות מסוגרים אין מקום למים לבא שם כמו כן אם היה ברוך שומע ומדבר היה ירמי' מוצא דיבורים להגיד לו ואם נסתם החזון ואין ברוך מדבר נסתם גם נבואתו של ירמי' כמו כן כביכול בהקב"ה אם משה רבינו עלה למרום לקבל דברים להורידם למט' אז היה הקב"ה מדבר ואם לאו אז א"ל רד מגדולתך שאין הגדול' רק בשביל ישראל וזה המשל מהים והמער' ודו"ק

למה ד' יחרה אפך בעמיך אשר הוצאת ממצרים בכח גדול וביד חזקה למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם. הדבר יפלא מה שאמר למה ד' יחרה אפך בעמך הא תשובתו בצדו בשביל שחטאו והוא הוציאם בכח גדול וכבר הרגישו בזה במדרש ע"ש שאמר מליצ' כפלא' וגם מ"ש למה יאמרו מצרים קשה ג"כ דלא אדם אל שיחוש מה שיאמרו מצרים אך נרא' דטענת משה רבינו היה דבאמת הקב"ה כביכול לא קיבל חלילה שום פחיתות במה שעבדו העגל וכמ"ש אם רשעת מה תפעל לו וא"כ עיקר הכעס היה לאשר הם קבלו טובות מאת השי"ת והם חטאו וזה שאמר למה ד' יחרה אפך כאמרו הלא אתה חליל' לא שייך בך שום התפעלות ורק אשר הוצאת אותם מארץ מצרים בכח גדול וא"כ כיון שעשית מהם בכח גדול וביד חזק' וא"כ למה יאמרו מצרים וב"כ וב"כ יתחלל שם שמים וא"כ מוטב לך לעבור על פשע ודו"ק וז"ש וינחם ד' על הרע' אשר דיבר לעשות לעמו והיינו בשביל שהם עמו ונחלתו מוטב שיעביר להם משיעש' בשביל כבודו וב"כ וב"כ יתחלל שמו חליל' ודו"ק

ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ד' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם כבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי דהנ' כבר הארכתי לבאר מאמר חז"ל אהיה אשר אהיה אהיה עמהם בשעבוד זה אהיה עמהם בשיעבוד אחר דביאור הענין עפמ"ש בעקיד' דיש לנו שלש' תקות אחד מהם תקות הכבוד והיינו דלאחר שהשי"ת עשה לנו כמה נסים ונפלאות אז אח"כ כביכול מוכרח לעשות אתנו למען כבוד שמו יתברך כי איך יחל בגוים והנ' זה כשכבר עשה נסים ונפלאות אבל תחלת עשיית הנס והפלא הוא אם בשביל החסד או בשביל הבטח' וזה שאמר להם אהיה עמהם בשיעבוד זה אהיה עמהם בשיעבוד אחר היינו דלאחר שכבר יהי' עמהם בשיעבוד זה שוב יהי' עמהם בשיעבוד אחר בשביל כבוד שמו לאחר שכבר עשה עמהם נס להפליא והארכתי בזה בפרש' שמות ולפ"ז גם כאן משה רבינו בא בשלש' תקות האלו ולכך אמר ואת' אמרת ידעתיך בשם וזה תקות ההבטח' שהבטיח לו כפירש"י וגם מצאת חן בעיני שזה נקרא תקות החסד שחן הוא משורש חנם ורא' כי עמך הגוי הזה היינו תקות הכבוד ומעת' זה שהשיבו אני אעביר כל טובי על פניך שזה בשביל הבטח' שהבטיח לו וקראתי בשם ד' לפניך שזה מדת הרחמים והחסד וחנותי את אשר אחון היינו תקות הכבוד שע"י מה שמחונן הוצרך לחונן אח"כ ג"כ וזה שאמר וחנותי את אשר אחון שמי שאני מחונן אני צריך לחנון אותו ורחמתי את אשר ארחם ודו"ק היטב

כי פרעה אהרן לשמצ' בקמיהם. לפענ"ד הכוונ' דבאמת כבר נתן הכוזרי מסוה ע"פ העם שח"ו שלא רצו לעבוד לעגל רק שרצו לצייר כבוד שוכן בתוך גויה וכמ"ש אבן עזרא והנ' זהו להמשכילים בעם אבל ההמון לא הבינו אותה הכוונ' ומכ"ש האו"ה המה יוציאו קול לעז שככל הגוים בית יהוד' ורצו לעבוד ע"ז וזה אמרו כי פרעה אהרן לשמצ' בקמיהם אבל באמת בתכלית לא היה כל כך חטא רק שקמיהם יפערו פיהם לבלי חוק ודו"ק

וראית את אחורי ופני לא יראו. לפענ"ד הכוונ' דהנ' מעש' הקב"ה לא יוכל אנוש לדעת בעת שנתהוו רק באחרית הדבר כמאמר אסף כי יתחמץ לבבי וגו' עד אבא אל מקדשי אל אבינ' לאחריתם הנה גם הנביא לא עמד בסוד ד' כי אם באחרית לזה אמר וראית את אחורי וזה סובב על שאלת משה צדיק ורע לו. עוד נרא' לי כי הנה דרכי השם אין להשיג מהקודם אל המאוחר רק מהמאוחר אל הקודם מהפעולות יודע אפס קצה מעצמות הבורא וז"ש וראית את אחורי. או כמ"ש העקיד' פרש' וירא בשם האבן עזרא שהשם יודע דרך בכל אלו החלק והאדם מקיש מהחלק אל הכל ועיין בעקיד' שם. או נרא' ע"ד מה שאנו רואין במרא' שאינו מפולש מעבר אל עבר ואם היה מפולש מעבר אל עבר לא יוכל האדם לראות עצמו בו כן כביכול אמר השם שראית את אחורי ופני לא יראו והיינו שיהי' באספקלריא שאינ' מאיר' ודו"ק

ויאמר אין קול ענות גבור' ואין קול ענות חלוש' קול ענות אנכי שומע. הכוונ' לדעתי ע"פ מ"ש בעזרא ג' ואין העם מכירין קול תרועת השמח' לקול בכי העם כי העם מריעים תרוע' גדול' והקול נשמע עד למרחוק ופירשתי כי כבר נודע כי גם השיר והבכייה כולם יש להם מחכמת המוזיק ותנועות להרים ולהנמיך והאיש העומד מקרוב יוכל להבין אם לשם שמח' הוא או לשם בכייה אבל האיש העומד מרחוק לא ישמע כי אם הקול סתם כי לפי המרחק אינו שומע מהות הקול כי אם קול ולכך גם כאן לרוב הבכייה ולגודל השמח' לא נשמע למרחוק כי אם קול וגם כאן אמר כי