דברי שאול עה"ת ומגילות קמז

יפלא מאד איך נבערו מדעת עד"מ בע"ז אשר לפי הראות בעת עבודת עץ ואבן מאוד יהי' לזרא בעיני משכיל איך יכסלו ויבערו לסגוד לעץ אבל המבין בקדמוניות היה ענין הדבר שעבדו לטלסמאות ולהוריד כחות השפע' והיו משתחוים למלאכת השמים ע"ד הקסמים והכשפים ומוזכר בירמי' ואח"כ נתטפשו עד שבא בתכלית החולש' ועבדו לעץ ואבן והענין דומ' לקרימת הלחם שהרוא' לחם אפוי לא יוכל לצייר צורת הלחם איך היה קודם אפייה ואיכה התחיל לפשוט מעליו צורת העיסה וללבוש צורת הלחם ומי שרוא' תחילת הקרימה מבין ומשכיל צורת הלחם בכללות וזהו דאמר ליה דבעי לברך המוציא על המקום דקרים בישולא דעיקר הדבר תחלת ושרש דבר ולכך א"ל וכי מאחר דחכימת כולי האי מ"ט פלחת לצלמא והיינו איך נסכלת לעבוד צלם עץ ואבן וע"ז אמר אי הוות התם הוות נקיטא בשיפילי גלימא והיינו שבעת ההיא לא היה בתכלית החולש' כאשר היה כעת והיה מקום לטעות והבן בדברים כי דפח"ח. והנ' גם כאן הדבר הוא כן דמי שרוא' העגל כמו שהוא לבו יפלא על דור דיעה כמוהם איך נתטפשו כ"כ ובפרט על אהרן קדוש ד' איך עשה כזאת אבל באמת מי שמבינו בספר הכוזרי ובראב"ע ורמב"ן ימצא כי בקשו בתחל' כבוד חונה צורת גויה ולדעת הרמב"ן בקשו רק מנהיג במקום משה וזה לא היה כ"כ דבר זר ומבהיל כאשר שמו הקדמונים מסוה ע"פ הדור ההוא כי היו מורגלים בצורות ומנהיגים כמבואר בכוזר באורך וא"כ לא היה כ"כ זר וכאשר יצא העגל לאור אז נתטפשו לב ההמון וערב רב ויאמרו אלה אלקיך ישראל כמשפט הדבר המשתלשל ובא עד כי נחלש כח הדבר והנ' משה היה אז בהר וכאשר בא וירא את העגל ומחולות הי' מתפלא מאוד איך נתטפשו כל כך ושאל לאהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדול' והיינו איך לא יכלת להעביר אותם מדרכם ומדעתם הרע' שיהיו עובדים לעגל וע"ז השיב דברים כהוגן אתה ידעת את העם כי ברע הוא והיינו שבלב אולי יחשבו מחשבת פיגול לעבוד כזאת אבל ויאמרו לו היינו כשבאו לפניו אמרו עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו היינו במקום משה כי זה האיש משה לא ידענו מה היה לו וכמ"ש הרמב"ן שלא בקשו רק מנהיג ואז לא היה זר כ"כ אבל אח"כ יצא העגל הזה והיינו שאח"כ בא לידי זרות כאל' והבן בדברים כי הוא ענין נפלא למשכיל ודו"ק. וז"ש וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן לשמצ' בקמיהם היינו שטרם שעשו זאת אם כי היה בלבם רע אבל לא עצרו כח לפרסם חטאתם בקהל רב אבל אחרי כי אהרן עשה להם במקום מנהיג הם הוסיפו להחליש הדבר ועבדו לו וא"כ פרעה אהרן לשמצ' ולכך בנה אהרן מזבח ואמר חג לד' והיינו שיבינו כי זה אינו אלקי אבל חג לד' מחר ודו"ק

אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ד' וגו'. הנה בדברים כאל' צריכין אנו לדברי המורה לצדק' שהור' לנו הדרך היישר' שביקש להבין תוארי ד' וד' השיב לו שלא יבין רק תוארים הפעולות ולא תוארים עצמיים וז"ש וראית את אחורי ופני לא יראו ע"ש באורך אבל באמת עדן יש להמתיק הדברים שהענין להיות האדם מצד חומרו וכ"ז שהוא מלובש בגשמי כל עוד נשמתו בו אף מי שהוא מובחר היצורים אי אפשר לו מצד המשיג להשיג אף אפס קצהו ממה שהוא למעל' מטבע האנושי וז"ש אני אעביר כל טובי על פניך היינו כפי מה שאת' במעמד ומצב הגשם אני אעביר כל טובי על פניך והיינו מצדי לא יבצר אבל אתה לא תוכל להשיג וזה שכתוב וקראתי בשם ד' לפניך אבל לא תוכל להשיג מצד שאת' בשר ודם וז"ש לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי והיינו שכל עוד נשמתך בך לא תוכל לראות את פני שהוא כינוי לתוארים עצמיים אשר שכל האנושי נלאה לסבול זאת והקב"ה היה צריך לסכות עליו ולהשימו בנקרת צור שיקבל עליו וירא' מה שהיה בכח אנושי לראות שרא' כל מה שהי' יכול לראות בתכלית השלימות והקב"ה לא מנע טובו ממנו והבן בדברים

אתה ידעת את העם כי ברע הוא הכוונ' לפענ"ד ע"פ מה שפירשתי מה שאנו מבקשים ואל ימשל בנו קצף דהנ' כבר נודע מ"ש הרמב"ן על פסיק כי ציד בפיו אשר יכנו את האיש לרגילתו תדיר ועשיו היה תמיד ציד ע"כ כנהו בשם איש ציד וכן ואני תפל' לאשר רגיל תדיר בתפל' ע"ש ולפ"ז יש אנשים רשעים אבל אין פעולתם תמיד ברשע ויש אנשים אשר מורגלים תמיד ברשע והם מכונים בשם רשע. וזה לדעתי שביקש שלא ימשול בנו קצף היינו אף אם נהיה תחת יד אנשי רשע הקוצרים עלינו אבל לא יהיו מכונים בשם קצף לבד וזהו ואל ימשל בנו קצף והבן וזה שהשיב אהרן אתה ידעת את העם כי ברע הוא כי הם מורגלים ברע ולכך לא יכולתי להמלט מהם. וזה לדעתי מה שתקנו אנשי כנה"ג ועולתה תקפץ פיה וכל הרשע' כלה כעשן תכל' כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ היינו שהעולה תקפץ פיה והרשע' תכל' ובמה תכל' כי תעביר ממשלת זדון ולא אמר ממשלת זדים כי הוא שם המיפשט כמו שיאמר אנשי חכמ' ולא אנשים חכמים כן גם כאן

במדרש רבה פרש' מ"ה אתה מוצא וידבר ד' אל משה ויאמר ד' אל משה וכן אתה מוצא ויאמר משה אל ד' וידבר משה אל ד' משל למער' שהיא נתנה על שפת הים עלה הים ומלאה לא זז משם הים אלא מכאן ואילך הים נותן למער' והמער' לים כך