דברי שאול עה"ת ומגילות קמג

לתפוש ולהרגהו ואז כל העם יכנעו לפניהם ולכאורה כמו זר נחשב א"כ למה יעבור מלכם במלחמה ויצטרך לשמיר' מוטב שישלח בני חילו ואם נוס ינוסו עשרת אלפים לא יתנו לב עליהם. אמנם באמת חכמ' נפלא' יש בזה כי גם הבני חיל בעת ישאו עין כי מלכם עובר לפניהם גם המה יתחזקו בזה ויעוררו לעשות חיל וישימו בטחונם במלכם החכם ובתחבולות יעש' מלחמה ונמצא שמה ששומרים את המלך בזה גופא שומרים עצמם ויוכלו להלחם בחוזק יד. אף אנו נאמר כן כל העם וכן כל הגוי כי מה שצוה הקב"ה שיעשו משכן הוא לא שהקב"ה כביכול צריך למשכן חליל' להשם מדברים כאלה ואינו מתקומם במקום רק שבזה שצוה לעשות משכן וכבוד שכינתו נגל' שם עליו בזה האנשים הכהנים הנגשים אל ד' וגם הלוים שומרי משמרת המשכן יתעוררו מפני פחד ד' ומהדר גאונו ויעשו כוונים למלאכת השמים וזה כל תכלית המשכן ומעת' מה ששומרים את המשכן לשמור את עצמם לעמוד על נפשם והכהנים יתקדשו ויטהרו עצמם וז"ש אתה שומר ישראל וצוית שישמרו את המשכן הוי למעש' ידיך תכסוף שהמה יזככו עצמם מכל חלאה וסיג וזה נכון ומעתה מ"ש ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי היינו שבזה יקדשו ישראל בכבודי וז"ש וידעו כי אני ד' אלהיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם והיינו שכל תכלית המשכן היו שיתעוררו כי שם כבוד השכינה הופיע ומזה יעשו חיל וקנין בתורה ועבודה ודו"ק היטב כי הוא ענין יקר ת"ל והבן

ונקדש בכבודי. פירש"י בשם המדרש במכובדי נדב ואביהו. לכאור' הא בקרא כתיב ונקדש בכבודי והיאך דרשו במכובדיי. אמנם נרא' דהנ' החטא של נדב ואביהו הי' שחשבו שאף שאש יורד מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט והיינו שחשבו שהקב"ה צריך כביבול לכבודינו ובאמת הוא להיפך שהקב"ה מקדש את ישראל וישראל יתקדשו ע"י כבודו של הקב"ה וז"ש ונקדש בכבודי ולכך נתקדש הקב"ה כביכול במכובדיי שמתו נדב ואביה על ידי זה ודו"ק

ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו וגו' ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים וגו' עיין רש"י כי חשן המשפט הוא האורים והתומים שהי' בלבו. והרמב"ן כתב כי האורים ותומים עשה משה רבינו בעצמו ולא ע"י אחר והיו שמות הקדושים והיא מדרגת רוח הקדש אשר הוא למטה ממדרגת הנבוא'. ולפענ"ד הכוונ' דהנ' כבר נודע שאברהם יצחק ויעקב וכן שם ועבר היו נביאים לרק שלא ניתן רשות לגלות דהנ' משה רבינו נבחר לנביא ד' שיגל' נבואתו ואהרן קדוש ד' נבחר לנביא של משה רבינו כדכתיב ואהרן אחיך יהיה נביאך שאחר שנתגל' למשה רבינו היה מותר לאהרן אחר שאמר משה אהרן היה מבאר וז"ש אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך יהיה נביאך והנ' באורים ותומים היה אהרן יודע את כל הענין אבל לא היה רשאי לגלותו כ"א ע"י שנגל' באורים ותומים הענין עד"מ יהודה יעלה ורק הוא היה מצרף התיבות והכוונ' אבל גוף הנבוא' לא היה רשאי לגלות וזה הבדל שבין רוה"ק לנבוא' שנבוא' מותר לגלות. וזה לדעתי מה שאמרו ביעקב שרצ' לגלות מה שיארע באחרית הימים והיינו ששרתה עליו רוה"ק אבל כיון שלא הי' נבואה שלוח לעם לכך לא היה רשאי לגלות ונסתלק רוה"ק ממנו. וזה לדעתי מ"ש בשבת קל"ט בשכר וראך ושמח בלבו זכה לחה"מ על לבו ופירש"י שאהרן הי' קודם לידת משה נביא במצרים ומ"מ לא נתקנא בו והיינו שמ"ר זכה למעלת הנבוא' ועשה לו האורים ותומים שהוא רוה"ק וא"כ היה מעלת מש"ר גדול' יותר אבל אהרן קדוש ד' לא נתקנא בו וז"ש בשכר ששמח בלבו זכה לחהמש"פ והיינו שהי' עצור' בקרב לבו ולא היה רשאי לגלות זולת התגלות הענין ע"י האורים והתומים שהי' האורים ותומים מגיד ואהרן היה מבאר ודו"ק היטב

במדרש תנחומא בשע' שהיו מדליקין את המכור' הי' כל חצר שבירושלים נהנה מאורה שנאמר ויקחו אליך שמן זית זך כתית ונדפס שם בהג"ה פירש מדכתיב אליך משמע דמותר בהנא' והכ' כעין זה מבואר בסוכ' דף נ"א לענין מאור בית השואבה והתוספות שם דף נ"ג הקשו בשם הירושלמי דהא היה בו מעילה ותירץ דקול ומראה וריח אין בו משום מעילה והתוספות כתבו שם דאיכא איסורא עכ"פ ובתשוב' ביארתי דיש איסור תור' והנ' לפמ"ש המלמ"ל בפ"ז מכלי המקדש הלכ' וא"ו דאף דאין בקול ומרא' וריח משום מעילה ה"מ כששומע ורוא' מהקדש אבל ליקח פתילה של הקדש ולהנות ממנה זה אסור ובתשוב' הבאתי שכ"כ הרדב"ז בתשוב' ובספר יום תרועה למהרמב"ח בר"ה דף כ"ח א"כ זה שאמר ויקחו אליך שמן זית זך דמותר ליקח הנר המנור' ולהנות בו ודו"ק

עוד שם במדרש מיום שחרב בהמ"ק אין לך יום שאין קלל' בו שנאמר ואל זועם בכל יום א"ר זעירא הראשון קיים והוא משולל ביאור. ולפענ"ד הכוונ' דהזהר מקשה דהדברים סותרים דכתיב חסד אל כל היום וכתיב ואל זועם בכל יום ע"ש, ולפענ"ד הכוונ' דבאמת כשהרופא צריך לתת סמים מרים לחולה ואם משער כי לא יוכל לשתות כי מרים הם הוא מצוה לערב בו דבש ושאר דברים המתוקים שימתקו הטעם ומכל מקום הסם יעש' פעולתו והנה הקב"ה ברוב חסדיו בראותו כי צריך לזעום בכל יום הוא משפיע חסד כל היום אשר ימתקו הדינים ולזה אמר חסד אל כל היום אבל הזעם אינו רק כרגע כדאמרו בברכות פ"ק ובע"ז פ"ק וא"כ לכך