דברי שאול עה"ת ומגילות קמ

דולק בבית אז בחדרים הפנימיים ג"כ יתנוצץ מעט אור מהאור הגדול אשר בחדר החיצון וז"ש ועשו לי מקדש ועי"ז ושכנתי בתוכם ויהיו מעון לשכינ' ודו"ק ויתכן יותר עפמ"ש לפרש ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וכל כליו וכן תעשו שרש"י נדחק בהוי"ו ופירשתי עפמ"ש בר"ה דף י"ז על י"ג מדות שאמר הקב"ה שבני שבני כן וכתב המהרמשי"ף בליקוטיו שבניו יעשו כן שידבקו במדותיו ולא סגי באמיר' וה"ה כאן שתבנית המשכן ותבנית הכלים יורים על מדות של השי"ת לכך וכן תעשו שידבקו במעשיו כמו שהרא' למשה שיעשה כן. ובזה אני מבין מ"ש בברכות דף נ"ה בצלאל על שם חכמתו נקרא שהקב"ה אמר למשה שיאמר לבצלאל שיעש' משכן ארון וכלים ומשה הפך הדברים וא"ל בצלאל מנהגו של עולם אדם בונה בית ואח"כ מכניס לתוכו כלים וכו' כלים שאני עושה להיכן אכניסם שמא כך א"ל הקב"ה א"ל משה שמא בצל אל היית והדקדוקים רבו כמו רבו ועיין בע"י בחידושי מהרש"א ורי"ף ובפ"י וצל"ח והיותר תימה דדברי הקב"ה בעצמם הם סותרים דבפרש' תשא משמע שהמשכן תחל' ואילו בפרש' תרומה נמדד השלחן והכלים מקודם וגם בפרש' תרומה בעצמו התחיל ועשו לי משכן. אך נראה דבאמת עשיית משכן יכול להיות על שני אופנים אם עשיית משכן ממש או שיהיו הם בעצמם מעון ששכינ' והנה כבר נודע שהמאמר בפרשת תרומה הי' קודם חטא העגל ושפרשת תשא נאמר לאחר החטא כמ"ש הזהר והנה קודם החטא מ"ש ועשו לי מקדש היינו שיהיו בעצמם מעון לשכינ' כמ"ש ושכנתי בתוכם ונמצא שאינו סותר כלל שבאמת ארון וכלים הם קודם להמשכן שהמשכן יהי' ע"פ מה שיקנו מעלות ומדות של תבנית המשכן וכליו ואח"כ יהיו מעון לשכינ' ולכך באמת משה רבינו הפך הדברים וא"ל כלים תחלה אבל בצלאל שלאחר החטא הבין שאי אפשר להיות כן לכך א"ל מנהג בני אדם שבונין בית תחל' היינו שבאמת כשנצרך להיות משכן בפועל שוב צריך לבנות המשכן תחל' וז"ש להיכן אכניסם ודקדק בספר יד יוסף על התור' למה לא אמר להיכן הכניסם ולפמ"ש באמת משה רבינו לא הי' צריך למשכן בפועל אבל בצלאל שאל להיכן אכניסם וזה שהשיב לו שמא בצל אל היית והיינו כמ"ש ד' צלך ופירשו שכמו שהאדם עוש' הצל כמו כן הקב"ה כביכול צל האדם שכפי מה שהוא מתנהג כן הוא מתנהג עמו וזה שאמר בצל אל היית שהקב"ה מתנהג עם האדם כפי הבנתו ודו"ק שבזה מת שב הרב' דברים והנה אמרו חז"ל מקום ארון אינו מן המדה והכוונה כמו שאמרו הקב"ה מקומו של עולם ואין העולם מקומו כמו כן הארון שמכניסין בו התור' הקדוש' והתור' ארוכ' מארץ מדה ואין הארון מכיל התור' לכך מקום ארון אינו מן המד' ודו"ק היטב

במדרש אם יתן איש את כל הון ביתו באהב' בוז יבוזו לו אם יבואו אוה"ע ויעשו מקדש מזהב וכסף בוז יבוזו לו אבל בני יעשו לי מקדש של קרשים וכו' ביאור הענין ע"פ מ"ש הבינה לעיתים במה שאמרו במדרש דשמיני עצרת הוא משל לאוהב שאמר עשו לי סעוד' קטנה כדי שאהנה ממך וביאר הכוונ' דמי שאינו כ"כ מקורב הוא צריך שיהי' הסעוד' גדולה ועי"ז יתקרבו הלבבות לכך הקריבו שבעים פרים כנגד אוה"ע שיהי' קורבת אלקים אבל בני עשו לי סעודה קטנ' כדי שאהנ' ממך ולפ"ז או"ה שירצו לעשות מקדש מזהב וכסף כדי שיהי' השראת השכינ' ביניהם וז"ש אם יתן איש את כל הון ביתו באהב' בוז יבוזו לו דהבי"ת של מלת באהב' הוא בעבור כמ"ש הברבנאל שהבי"ת הוא בעבור וה"ה כאן. אבל בני עשו לי מקדש של קרשים ונתרצית להם ודו"ק

נבוב לוחות. עיין רש"י שהוא כמו איש נבוב ילבב וכן דרשו בב"ב על פסוק איש נבוב ילבב כמו נבוב לוחות דמתרגם חליל לוחין. והכוונ' לפענ"ד ע"ד מה שכתבתי לענין הגוונים דמי שיש לו גוון לא יוכל לקבל גוון אחר אבל מי שהוא נעדר הגוונים זה יוכל לקבל כל הגוונים וזה שאמר שאיש נבוב דהיינו שהוא נעדר הכוונות ואינו מתכוין שום כוונ' זה יוכל להיות לו לב וזה שכתוב ילבב אבל מי שהוא איש בכוונ' לא יוכל להיות מקבל כוונ' אחרת והבן הדברים

במדרש בשע' שאמר הקב"ה למשה עשה לי משכן התחיל מתמיה ואמר כבודו של הקב"ה מלא עליונים וכו' לכך אמר משה יושב בסתר עליון אר"י בר"ס יושב בסתר עליון על כל בריותיו מהו בצל שדי בצל אל בצל רחום בצל חנון אין כתיב כאן אלא בצל שדי בצל שעש' בצלאל לכך נאמר בצל שדי יתלונן וכו' עיין שם בקודם ובנמשך. והנה הדבר יפלא מאוד וסתים וחתים ועיין יפ"ת מ"ש בזה ולפענ"ד נרא' דהנ' תמיהת משה רבינו היה דאחר שהקב"ה כביכול אינו מתקומם במקום איך שייך עשיית משכן לו ועיין ביפ"ת מה שכתב בזה והנ' הצל היא במקום שהחמ' זורחת והשמש מכה על מקום חשוך שנעדר המראות וירא הצל אבל הצל אינו נתפס בשום מקום ולפענ"ד זה מה שגזר השם יתברך שהוא יושב בצל והיינו שכמו שהצל אינו נתפס בשום מקום כך כביכול השם יתברך אינו נתפס בשום מקום ויהי' בצל שדי יתלונן קאי על השם דהשם שדי יתלונן בצל וז"ש בצל רחום וצל חנון אין כתיב דהיינו דאם היה קאי על הצדיק שיושב בצל שדי אז היה יותר ראוי שיאמר שיושב בצל רחום וחנון וכמ"ש כ"פ אבל כיון דקאי על השם יתברך שפיר כתיב בצל שדי יתלונן ועיין ביפ"ת שכתב ג"כ כן וביאר דשדי מורה על ההסתפקות אבל לפמ"ש ימתק