דברי שאול עה"ת ומגילות קלט

וכמו המשיח המקווה ובזה נראה דלכך לא רצה למנות דיינים משום דהדיינים לא יוכלו לדון בלי עדים עד שיתרו אמר לו שנבול תבול הקים דיינים שידונו בעדים ולפ"ז כשעלה למרום אמר להזקנים מי בעל דברים דהיינו שצריך להביא עדים ודו"ק: חסלת פרשת משפטים פרשת תרומה

מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי הכוונ' לדעתי דהנה אם אחד יערב לבבו לתת מתנה למלך בלי ספק יבחר היותר יקר ונעל' ואשר לא נמצא בגנזי המלך כי אם לא איפוא למה זה למלך והנה כביכול למלך הקב"ה אם יתן איש את כל הון ביתו לא למתנה יחשב כי הכל שלו ומשלך נתנו לך וא"כ במה איפוא נתרצה אל אדונינו הקב"ה אם לא בנדבת לבו שזה אין לו להקב"ה כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וזה אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי שזה אין לו כי הבחיר' נתת באדם וכמו שכתוב בפרשת יתרו בשם הגאון החסיד מוהרא"ו ז"ל והייתם לי סגולה ע"ש

וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת הקשו המפורשים בשם רבינו בחיי ז"ל דכאן הקדים זהב לכסף ובכל מקום בפסוק מוקדם כסף לי הכסף ולי הזהב. ולפענ"ד נרא' בפשיטות דהנה רש"י כתב דהיו ג' נדבות ושנים היו שווים הדל והעשיר והשלישי הי' ע"פ נדבת הלב והכסף לא היה בא בנדב' כי אם בשוה וכמ"ש רש"י בפירושם ולפ"ז כאן דאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו וזה לא יבא בכסף ואף דמרש"י אח"כ משמע דגם מהכסף בא בנדב' עכ"פ לא הי' כ"כ כמו הזהב לכך הקדים הזהב ודו"ק

ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד עיין בזוהר בפרשתינו ותמצא מה הלשון אומר לחם הפנים יע"ש שקראו תריסר נהמי ובאמת לחם הפנים היו י"ב חלות כמבואר במנחות וברמב"ם פ"ה מתמידין ולדעתי מה שמבואר בזהר ובספרי הקבל' שיש לעשות י"ב חלות על שבת הוא רמז על לחם הפנים שהיו מסדרין על שלחן בכל יום השבת ולפי שמזה נצמח כל השפעות וברכות על כל ששת ימי השבוע כמו כן בהי"ב חלות של שבת ממנה יאכלו בני ישראל לחם חוקם כל השבוע כמבואר בזהר בכמה מקומות וביתר ביאור בפ' בראשית והנה האר"י ז"ל באתקינו סעודתא של שבת בבקר אמר יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי ולדעתי כוונת הזהר הי' לזה שכן קראו גם כאן תריסר נהמי והמעיין ימצא שכן הוא האמת ושמעתי בשם הגאון החסיד רשכבה"ג מו"ה אליהו מווילנא זצלה"ה שאמר שהזהר כתב תריסר בצועין וכוון למ"ש הבה"ג דר"ז דבצע לכלה היינו שבצע על שתי חלות וכיון דבעי לחם משנה כל שלש סעודות א"כ הוה תריסר בצועין ולכך לא עשהו י"ב החלות ואמר שאף שהאר"י ז"ל אמר שיש לעשות י"ב חלות כיון שהאר"י אמר יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי הרי שלא ידע הטעם והוא ידע שכוונת הזהר כן לכך א"ל י"ב חלות כך שמעתי משמו זצלה"ה ואם אמנם דברי פי חכם חן אבל לפענ"ד כוונת הזהר למ"ש וע"כ יש לעשות י"ב חלות ומה טוב שיהי' י"ב עשרונות כדרך שהיו החלות של לחם הפנים ודו"ק היטב ואם שגיתי ד' יכפר בעד כי בסודם לא בא נפשי אחר זמן רב מצאתי בספר אגרות הרמ"ז סי' ל"ה שכתב שיש לעשות י"ב חלות גם ביו"ט שחל בשבת וכתב ראיה שגם בשבת שחל להיות בשבת היו סודרין לחם הפנים בלי ספק ע"ש הרי מבואר כל החזיון הזה שי"ב חלות נגד לחם הפנים ושמחתי

וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת הקשה רבינו בחיי דכאן הקדים זהב לגבי כסף והרי כתיב לי הכסף ולי הזהב הרי דהקדים כסף לזהב וכבר כתבתי בזה וכעת נראה לי דהנ' כבר אמרו בריש פרק הזהב דבילדותי' שנה הכסף קונ' את הזהב דסבר דהבא דחשיב הוה טבע' וקני פירא לטבע' ובזקנותי' סבר דכספא דחריף הוה טבעא ולפ"ז לגבי בני אדם הצריכין לכסף להיות להם להוצאת הדרך ועובר לסוחר א"כ כסף חשוב טפי וא"כ בזאת התרומ' אשר תקחו מאתם חשוב מה שהוא צורך לבני אדם יותר באחרונ' דהצורך לכסף יותר והנחושת עוד יותר כדאמרו שם בהזהב דנחושת חריף טפי מכסף וא"כ הגדיל נדבתם מעלה מעלה דל"מ שיתנו זהב שאין חפץ להם כל כך אף גם שיתנו כסף וגם נחושת אבל לגבי השי"ת שמתפאר לי הכסף ולי הזהב א"כ לו כביכול אין חפץ רק מה שנותן לבני אדם ולגבי אדם כסף חריף יותר מזהב. או יאמר דהנה זה ודאי דזהב חשוב יותר רק שלענין בני אדם צורך יותר להוצאת הדרך ועובר לסוחר ולפ"ז לענין לפאר המשכן פשיטא שזהב יותר חשוב מכסף ומכ"ש מנחושת לכך הקדים זהב משא"כ שם דלענין מה שהקב"ה נותן לבני אדם כסף יותר חריף ודו"ק היטב

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. הכוונ' לפענ"ד דהנה כבר נודע מ"ש הרמב"ן על פסוק ולדבק' בו שהצדיקים נעשו מעון לשכינ' כמ"ש בספר הכוזר והנה אמת נכון הדבר כמ"ש לפרש בקרבך קדוש ולא אבא בעיר שהאדם שמקדש איבריו נעשה מעון לשכינה אבל זה קשת מאוד על האדם וע"כ אמר הקב"ה שיעשו לי מקדש וע"י נדבת לבם וגם ע"י שיהי' השכינ' שרוי' במקדש ע"י הקרבנות יוכל האור הגדול והשראת השכינ' להיות חופף על הצדיקים כמשפט אם יהי' נר