עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דברי שאול עה"ת ומגילות

דברי שאול עה"ת ומגילות יד

Divre Shaul torah Chamesh Megillot 14 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text

Open in the reader →

שהאדם ימשול בה וזה שכתוב והוא ימשול בך ובאמת הזווג הראשון היה מורה על החומר והצור' שהחומר צריך להיות נכנע אל תחת הצור' הנכבדת ולכך בישראל הבעל גבר שורר בביתו ובב"נ נשאר על קדמותו שלבם נמשך אחר החומר במותר ולכך באחשורוש שראו שהקלקול נמשך מזה שהבעל אינו מושל באשתו גם הם הבינו ויסדו להיות כל איש שורר בביתו ודו"ק. והנה האר"י מקשה דיציר כפיו של הקב"ה איך חטאו לפענ"ד ל"ק דהא האש' היא נלקחת ממנו והיא נתנה לו מן העץ ובאמת נרא' שהאדם נברא עם כל הכחות הטוב והרע וכשנלקחה האש' ממנו נלקחה מהצד אשר הרע היה שם וז"ש האש' אשר נתת עמדי ויתכן עוד לאשר היא נתנה להוליד וכתיב בחטא יחמתני אמי והבן

במדרש הנעלם עץ פרי עושה פרי היינו דכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש והוא משולל ביאור ועיין לוית חן מ"ש בזה ולפענ"ד נרא' דהנה כבר נודע מה שנחלקו בר"ה דף י"א מהו לשון עץ פרי עושה פרי. ולפענ"ד נראה דהנה כבר נודע דכל דבר שסופו לגדל בשבת אסור לעשות אף מע"ש ולכך אסרו לקצץ הצפרנים בחמישי שסופן לגדל בשבת ולפ"ז הא גם הקב"ה שומר שבת וא"כ הא סופו לגדל בשבת ורק כיון דלקליטה שלשה ימים והרי היה שלשה ימים וא"כ לכך היה העץ ג"כ פרי וכל שנלקט בשלשה ימים כבר קלט ולכך היה עץ פרי ועושה פרי. איברא דלפ"ז קשה דהא היה שלשה ימים שהרי זה היה ביום השלישי וא"כ היה יותר משלש' ימים קודם השבת ול"צ שיהי' עץ פרי וצריך לומר דאם נימא תוספת שבת דאורייתא א"כ גם בע"ש היה אסור עכ"פ שעה אחת ושתים וא"כ לכך היה צריך שיהי' עץ פרי ויקלט קודם שעברו שלש' ימים מעת לעת והנ' כבר נודע דתוספת שבת נלמד מיוה"כ מועניתם את נפשותיכם ועיין ר"ה דף ח' וביומא דף פ"א ולכך זה שדרש המדרש הנעלם עץ פרי עושה פרי היינו דכתיב ועניתם את נפשותיכם ודו"ק

ויאמר ד' אלקים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה וגו' הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. הכוונ' כי הנה קודם החטא היה הנחש שהוא מליצ' על היצר היה בו כח אלקי להחטיא את האדם והאדם לא ירגיש כלל כי הוא רוצה להסיתו להפילו בשחת וא"כ לא היה מקום לעמוד נגדו ולהרגיש בו כי הוא אורב לו וכי מבקש רעתו ע"ד הדמיון האוהב אם נעשה אויבו בסתר יותר קשה שבזה אינו מרגיש כלל והנ' כאן הנחש הי' בדמות אוהב ומתהפך בתחבולות להסיתו כי הבטיח לאש' לא מות תמותון וגו' ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים ולכך אמר הקב"ה כי עשית זאת ע"כ איב' אשית בינך ובין האש' הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב וא"כ ירגיש בך ועכ"פ לא יאמין בך כל כך. או יאמר כי היצר שהוא כח התאווני או מלאך העומד להשטין כפי דעת המקובלים עכ"פ הוא אינו רק למבחן אבל אינו רוצ' בעצם שיחטא ולכך באמת עד שרוצה האדם לעשות הוא מסיתו והוא מראה לו ומגדיל כח התאו' ומיפהו בעיניו אבל בכ"ז לא יאמר לו על רע כי טוב הוא רק שבכל דבר יש רע וטוב וע"כ הוא מגדיל כח הטוב אשר בדבר על אחת שבע למען יבחר בזה ולא ירגיש ברע אשר בו אבל כל זה לאחר החטא שנעש' מעורב טוב ורע ביחד אבל קודם החטא היה הטוב טוב והרע רע ונמצא שהסית הנחש והתעהו לאמור על רע טוב וזה שכתוב כי עשית זאת על כן איב' אשית בינך וגו' הוא ישופך ראש ואת' תשופנו עקב היינו כמ"ש האבן עזרא שבכל דבר יש רע וטוב רק שאחת היא טוב ברובו וקצתו רע ויש להיפך ואם כן הוא ירגיש בראשיתו ואת' תשופנו עקב היינו שתוכל להגדיל לו כח הטוב אשר בקצהו כי יכריע הרע הנמצא בו וזהו ענין כח הסת' אבל לא להטעותו לגמרי והבן בדברים

הוא ישופך ראש ואת' תשופנו עקב: כבר כתבתי וכעת נרא' לפענ"ד הכוונ' על פי מה דאמרו פרק חלק דמנש' אמר לר"א חברי קרית לי ולא ידעת מהיכא בעי למשרי המוציא ואמר לי' מהיכא דקרים בישולא וא"ל וכי מאחר דחכימת כולי האי למה פלחת לצלמא א"ל אי הוית התם הוית נקיטא בשיפולי גלימא. והמאמר תמוה וכבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי דהנה היצר צודד נפשות יקרות ומפילם בבאר שחת בפתויו וכשליו הרבים ואין מקום להתגבר על היצר רק אם לא יתן לו מקום ויסגור הדלת בעדו כי אם יפתח לו פתח כמחט סדקית אז ירחב אח"כ כפתחו של אולם וזה מה שאמר לפתח חטאת רובץ והיינו שצופ' ומביט אם יוכל לפתוח הדלת כי אז ימצא מקום להרחיב ולהגדיל: וזה לדעתי המשל שהגיד לו מנש' מהמוציא מהיכא דקרים בישולא כי בהיותו נקרם הפת אז במהר' יבושל ויאפ' לגמרי וא"כ העיקר הוא ההתחל' שמתחיל לקרום ולכך מברכין המוציא על מה דקרים בישולא ולכך א"ל שפתחו רק כמחט סדקית נתרחב והלך לו וז"ש אי הוית התם הוות נקיטא בשיפולי גלימא והיינו לאחר שכבר נפתח הפתח אז היה קשה לעצור בעדו והרי עינינו הרואות לאחר שנסגר הדלת ובטלו אנשי כנה"ג ליצרא דע"ז לא במהר' ינתק ומעט המשתחוים ומודים לצלם ר"ל מרשעי ישראל והנה כבר נודע מה שכתבו המקובלים וגם במורה נשתמש בזה כי הנחש הוא השטן הוא היצר וכבר אמרו במדרש שסמאל רכב על הנחש ולכך אמר הוא ישופך ראש והיינו בהתחל' אם ישמור רגליו מלכד בפח יצה"ר מתגבר על היצר ואת' תשופנו עקב היינו אם כבר החל לנפול בפח