דברי שאול עה"ת ומגילות קלז

נימא דעכ"פ נהנה במה שהעיד שקר שמסתמא העיד בעד איזה מחיר עכ"פ מי שמעיד עם עד שקר וזה יודע באמת המעשה רק שמצטרף עם עד שקר וזה נקרא חמס שהב"ד אינם יודעים ששקר היא ומקבלים שני עדים והוא יודע שחבירו רשע ונמצא אף שהמעש' אמת מכל מקום חומס לחבירו אף שאליו אינו מגיע שום דבר וז"ש אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס ועיין בש"ע חו"מ סי' ל"ד שמבואר שאסור להעיד עם עד שיודע שהוא פסול ולמדו הסמ"ק מהפסוק הלז כמ"ש בגליון הש"ך שם והש"ך נדחק בטעמו ולפמ"ש הוא מקרא מפורש שזה נקרא עד חמס ודו"ק

במדרש מאי דכתיב עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי משל לסוחר שמבקש לילך לדרך עשה כל סחורות אבנים טובות ומרגליות בדרך פגעו בו לסטים א"ל מה בידך א"ל כלי זכוכית וכו' כך בעוה"ז מי שהוא עושה מצוה א"י מתן שכרה אבל לע"ל הן תמהין ממתן שכרה שאין העולם כולו יכול לקבלה לכך נאמר שמרו משפט ועשו צדקה לבאר הדברים נראה לפענ"ד עפמ"ש כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון וכתב הר"ן בדרשות דלכאור' היו לו לומר שישמעון את המשפטים ויאמרו עם חכם ונבון לא החקים שמשיבין עליהם ואמר דאדרבא בראותם החקים עד"מ ענין הקרבנות שכמו זר נחשב בעיניהם שע"י שהם מקריבי' השה הגשמי יתקרבו לחי עולמים והקב"ה שורה בתוכם וא"כ יבינו כי אין ענין המצות והחקים כמו דת הנימוסי שאין בהם ענין התקרבות למלך ואינו רק לתקנת המדינ' אבל בהמצות וחקי התורה אנו מתקרבים לחי עולמים וא"כ יאמרו כי עם חכם ונבון הגוי הזה וקרבות יחפצון ע"ש ודפח"ח

ובזה נראה לפענ"ד מ"ש בסוכה דף כ"ח דבר קטן הויות דאביי ורבא ודבר גדול מעשה מרכבה וכלם תמהו דהיאך יקרא להויות דאביי ורבא דבר קטן ועיין ריטב"א שם וכ"מ פ"ד מהלכות יסודי התור' מ"ש בשם המזרחי. אך נראה דבאמת הנושא של המשפטים הם מדברים מענינים הפחותים מהבלי בני אדם ועסקיהם אך כשנשקיף בעין ההשכלה איך עפ"י שמירת המשפטים האלה נתקרב לעבודת אלקים ואך בזה ישתתפו שמים וארץ כמ"ש חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו ד' יתן הטוב וארצינו תתן יבולה וכל אשר בשמים ישתעבדו לבני אדם והקב"ה כביכול מניע הגלגלים וכל אשר בשמים ממעל להשלים חפץ הצדיקים ועובדי ד' מזה נשכיל כי פי שנים ברוחה כי אין עיקר הכוונה במשפטים להשלים חברת בני אדם כי גם דת הנימוסי שבכל אומה יכול להשלים זאת רק שע"י עשות המשפטים נרכיב ונשתתף שמים וכל אשר בה עם הארץ ומלואה והענין הוא לדעתי כמו מי שרוצה לבנות בית שהאומן הבונה מצייר מקודם על לוח תכנית הבית הנקרא פלאן וכל נקודה ונקודה מה שנראה רושם קטן הוא רומז על חדר ותא אחת כמו כן מה שנראה המשפטים אך כרושם בעלמא בעוה"ז ושם בעוה"ב הוא מורה על עולם גדול ובזה יתקשר ויתאחד כל העולמות וז"ש דבר קטן הוויות דאביי ורבא ודבר גדול מעשה מרכבה והיינו אם לעיני אדם נראה דבר קטן הוויות דאביי ורבא הוא לפי אשר מוכה בתבלול ובסנורות אבל אם חזה יחזה איך יעשה פעולה להרכיב השמים עם הארץ אז יבינו הדברים לאשורן וזהו דבר גדול מעשה מרכבה מה שמורכב העולמות זה בזה וכפי מה שיעלו פה פעולה קטנה שם יהי' דבר גדול ויוריק עלינו שפעת טובו וכבר אמרו במדרש פ' אמור שהמטר יורד בזכות המשפט ואם אין משפט בזכות בהמה כמ"ש אדם ובהמה תושיע ד' ע"ש וז"ש בעוה"ז אין אדם יודע מתן שכרה ונראה ככלי זכוכית שגם זה צורך העולם אבל לעתיד לבא כשיראו מתן שכרה יבינו כמה יקר' המצו' והבן בדברים כי נעימים הם ועיין בעקידה שער ששה וארבעים ודו"ק

במדרש רבה על פסיק הנה אנכי שולח מלאך מביא הפסוק אכן בגדה אשה וגו' ע"ש שהזונה הזו בשעה שיש לה אוהב והוא מכבדה היא מראית לחברותיה ואומרת ראו מה כבדני אוהבי ואתם בית ישראל לא עשיתם כן אלא עשיתי לכם ניסים וגבורות וכו' ולא הייתם כזונה לקלס אתנן הכוונה נראה לפענ"ד דהנה כבר נודע מ"ש עקידה על פסוק בתתך אתנן ואתנן לא ניתן לך לכן את זונה שמעי דבר ד' והוא אמר כי כל הדברים מגודרים בשם התכלית וגם המנאפת אם עושית בשביל לקבל אתנן לא בשם זונה תגודר כי אם בשם סוחר וזה שכתוב בתתך אתנן וגו' לכן את זונה היינו שאת נקראת בשם זונה ע"ש וז"ש כאן שהזונה בזמן שמכבדה אוהבה היא מראית לחברת' ראו מה כבדני האוהבי וא"כ הוא עכ"פ התנצלות שאינה זונה בעצם אבל ישראל שעזבו את ד' שנתן להם כל הטובות וההצלחות ועובדים לע"ז הם נקראות בשם זונה בעצם וז"ש המדרש ולא הייתם כזונה לקלס אתנן היינו שמתנצלת שאין כוונתה על הזנות בעצם כי אם בעבור האתנן ודו"ק

כי אם צעק יצעק אלי. עיין רמב"ן ודבריו יקרים ואמיתיים ואני מוסיף נופך כי אדם אחר ישתדל לחפוש לו דברים אחרים להעזר מהם אבל זה היתום האומלל שאין לו שום ענין רק לצעוק לד' ולכך יענהו וז"ש כי אם צעק יצעק אלי והיינו שאם תענה אותו זה לא יוכל לעשות שום דבר תחבול' רק לצעוק לד' ע"כ שמוע אשמע צעקתו ודו"ק או יאמר כי אף שלהנצל מבעל בחירה קשה הדבר בכ"ז לגבי יתום שמוע