דברי שאול עה"ת ומגילות קלג
Divre Shaul torah Chamesh Megillot 133 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text
Open in the reader →שקנה ברצון נפשו אדון לעצמו לא שהאדון קנה אותו וע"כ גזרה התור' רציע' ועבדות דהיינו שיהי' ברשות האדון ע"כ ולכך בתחל' כשנמכר מחמת דחקו או בגניבתו עכ"פ לא קנה אדון לעצמו וע"כ נמכר וא"כ מה שייך הקנס של רציעה ועבדות הא כבר נמכר לעבד אבל כשקונה אדון לעצמו שפיר שייך גזירת התור' ודו"ק היטב כי נחמד ונעים הוא והבן בדברים
לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה עיין אונקלוס שכתב לית לי' רשו' לזבנה במשלטי' בה ובראשית ההשקפ' תמהתי דמה ענין למשלטה לבגדו שהיא מלשון בגידה ועמדתי בזה דהרי בקידושין דף ח"י נחלקו אי הפירוש בבגדו לשון בגיד' או לשון בגד היינו פרס טליתו עלי' והיינו כיון שפרס טליתו עליה האדון והוא שלט בה דענין פריסת טליתו היינו כל שקנה אותה והוא האדון והשליט עליה שוב לא יוכל למכר' וזה ענין לית לי' רשות למזבן במשלטיה בה היינו כל שכבר שלט בה ויהי' בבגדו מלשון בגד ובזה הבאתי ראי' למה שנחלקו רש"י ותוספות שם אי גרס דברי ר"ע על פרס טליתו עליה או דברי ר' אליעזר ולפמ"ש ע"כ ר' אליעזר ס"ל פרס טליתו דהרי אמרו בריש מגיל' דאונקלוס מפי ר"א ור"י קבל תרגומו וא"כ ע"כ ר"א דרש בבגדו לשון בגד ועיין בבעל הטורים דהביאו ג"כ דר"א ס"ל בבגדו לשון פרס טליתו עליה וכגירסת ר"ת ע"ש ועין בכורות דף ל"ד ברש"י ותוספות שם ובתוס' יו"ט פ"ד מכריתות משנה א' ודו"ק היטב
ואשר לא צדה והאלקים אינה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה הענין נרא' לי לדעתי דכבר נודע מ"ש הרמב"ן בטעם דהורג הנפש שנהרג עליו אף דבודאי זה נתחייב הריג' וכל מי שהורג מי שמתחייב הריג' למלכות אין עליו חטא אבל זהו כשעש' בשביל כן אבל זה לא נתכוין בשביל זה רק לנקום ולעשות נחת רוח ליצרו ע"ש בפרש' לך שהאריך בזה וזה תוכן דבריו ובאמת דבריו יתכנו במאד שנהרג עליו שהרי זה נתכוין לנקום בדמו של זה ולא לשם מצוה וגם לא ידע שזה נתחייב מיתה ואני מוסיף עוד דבמזיד יש לומר דזה לא נתחייב מיתה ומכל מקום הבחיר' נתונ' ביד האדם ויוכל לשלוט בו אף שלא נתחייב רק צדיק גמור הקב"ה מצילו וכל שאינו צדיק גמור נופל ברשת זו טמנו לו שהרשות נתונ' ביד האדם ועיין בזהר פ' וישב על פסוק ויצילהו מידם שבבור ניצול שעכ"פ ביד ד' היא אבל ביד בעל בחירה קשה להנצל אך כ"ז במזיד אבל בשוגג שוב הי' מוכרח זה להיות נהרג וזה לדעתי מה שהקלה התור' בשוגג ולא יתחייב רק גלות וחפשה התור' עלילות להנצל ממות משום שזה נתחייב מיתה ובפרשת מסעי הארכתי בזה אמנם נרא' דהדבר דומה למי שנתחייב משפט מות למלך ועומד להיות נידון בימים מועטים ועמד רוצח עליו והרגו והנה צריך להתבונן מה יעשה לו דלהורגו אי אפשר דגברא קטילא קטיל ולפוטרו אי אפשר דמכל מקום זה רוצח אף שעל' בידו בשר טלה מכל מקום הוא הרג נפש ולדעתי מהראוי לעשות לזה שיהי' עומד להיות נתלה או נהרג ובעת כבר מוכן להיות נתלה יעשהו חפשי שא"כ כבר קיבל עליו טעם מיתה שהוא סבר שיהרגוהו ויתלוהו וקבל טעם מיתה ומכל מקום מות ממש אי אפשר לדונו וכל העם ישמעו ויראו שהרי מכל מקום עומד להרג והנה הענין של גלות להעיר מקלט הי' כן שהי' עומד בפחי נפש שמא ימצאהו הגואל הדם ויהרגהו וקיבל טעם מית' ומכל מקום כשניצל מידו מכל מקום לא הומת וזה שכתוב ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו דהיינו שזה באמת נתחייב מיתה וא"כ הי' צריך זה להרג רק שזה לא ידע ולא נתכוין לשם מצוה ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה והיינו שיקבל טעם מיתה ומ"מ לא ימות וז"ב והבן בדברים ודו"ק
רק שבתו יתן. שמעתי קושיא בשם הגאון פנים יפות שבש"ס סנהדרין דף ע"ז למדו מאם לא יהי' אסון דבמצות של מית' הכתוב מדבר ופריך הש"ס דהו"ל רודף והקש' הוא הא גם כאן חובשין אותו והו"ל ג"כ רוצח ורודף שניתן להצילו בנפשו ואמאי משלם שבת וריפוי וע"כ דיכול להציל באחד מאיבריו ולא זכיתי להבין דהחיוב מיתה על הכא' והשבת הוא שמבטלו ממלאכ' גם לאחר הכא' וכן הריפוי הוא מהחולי ואינו בא בב"א ובכה"ג כל דאינו מחמת חיוב מית' שמקודם חייב בתשלומין ועיין בטוש"ע חו"מ סי' ש"נ מחלוקת רבינו ישעי' ודעימיה ועיין בגליון הש"ך מ"ש בזה ואדרבא מדוקדק מ"ש רק שבתו יתן ורפא ירפא והיינו דעל הנזק פטור דחייב מיתה שוגגי' פטור רק שבתו יתן ורפא ירפא שזה בא אח"כ ודו"ק היטב. ועיין במכילתא ובילקוט דדרשו ולא ימות ונפל למשכב הא אם הכהו מכה שיש בה כדי להמית פטור מריפוי ומן השבת והיינו דכבר נתחייב מיתה בחייבי מיתה שגגין ולפמ"ש צ"ע ודו"ק כי קצרתי
עין תחת עין וגו'. עיין ראב"ע ורמב"ן א"ש עליו ועיין באב"ע על פסוק וגם בעליו יומת ותראה שהאב"ע הרגיש בזה כי אין כופר למומת ב"ד והביא גם מ"ש בפסוק עין תחת עין וצ"ע
עין תחת עין. לפענ"ד הטעם שדרשו חז"ל עין תחת עין ממון ולא עין ממש מלבד דחז"ל בב"ק פרק החובל דף פ"ד דרשו כמה דרשות דאי אפשר לומר עין ממש. לפענ"ד יש טעם נוסף דהנה אם יהי' עין ממש מה בצע לזה בשזה ג"כ אין לו עין והוא חסר מאור עינו ויחסר לחמו ופרנסתו וכעין שכתבו התוספות בכתובות דף ל"ב דאף דממונא לקולא לא שייך אתגורי אתגר