דברי שאול עה"ת ומגילות קכה
Divre Shaul torah Chamesh Megillot 125 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text
Open in the reader →פ' בשלח דאמר שיוסף קיים כל עשרת הדברות וחשיב לא תגנוב שלא גנב אצל פרעה שנאמר וילקט את כל הכסף הרי דלא תגנוב מיירי בגונב ממון ואולי דיוסף קודם מתן תורה הי' לו עוד דין ב"נ וב"נ בודאי כל הגוזל או גונב ממון כאלו גנב נפשו והו"ל כגונב נפשות ואגב אבאר מה דאמרו שם לא תרצח והוא לא רצח את פוטיפרע ולא תנאף שלא נאף את אשת פוטיפרע ובמפרש זה ינחמנו נדחק: ולפענ"ד הכוונ' דהנה כשהי' רוצה לנאף את אשת פוטיפרע הית' בודאי מסכמת והיו הורגין את פוטיפר אבל הוא לא רצח לפיטיפר ולא נאף אשתו ודו"ק היטב
כי יבא אלי העם לדרוש אלהים כי יהי' להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו. הנה הלשון בא אלי הוא תמוה דהו"ל למימר יבואו אלי וגם מה הלשון ושפטתי בין איש ובין רעהו פשיטא ששופט בין איש ובין רעהו ולפענ"ד נרא' דהנה בד"מ יש ענינים התלויים לפי משפט האיש עד"מ באיש אמיד דיינינן דהדבר שלו משא"כ באינו אמיד וכמו כן אם הוא מוחזק לשקרן או לא וכדומה ובאופן שאף שאותו עסק בא כבר לפני הדיין בכ"ז בניקל יוכל הדבר להשתנות לפי האיש והנושא כעת וז"ש משה שלכך רוב הטורח עליו שיבואו העם לדרוש את אלקים ובאופן אף שיהי' להם דבר בא אלי ירצה שכבר בא אליו כפעם בפעם בכ"ז ישתנה הדבר ושפטתי בין איש ובין רעהו ירצה שההבדל לפי האיש והיא מליצ' נפלא' שהוא שופט ומבדיל בין איש הלז לבין רעהו דהיינו שהאנשים שהיו מכבר היו בסוג אחר מהאנשים כעת ולפיהן ישתנה הדין ובזה אני מודיע חוקי האלהים ואת תורתיו שיבדל הדן וע"ד תורני נרא' לי ע"פ מה דאמרו פרק אד"מ דף ל"ו דבד"מ וד"נ הרב ותלמידו מונין להם אחד ומסיק הש"ס דאם לגמרי' צריך ולסברי' לא צריך א"כ מונין להם שנים וכן קי"ל כמ"ש הרמב"ם פט"ו מסנהדרין הלכ' יו"ד ולפ"ז קודם שאמר להם כל התור' הי' דן משה רבינו מסברת נפשו א"כ פשיטא דכל ישראל לסברתו היו צריכין דמי יחדש סברות מלבו כמו משה רבינו ע"ה וא"כ לכך הי' דן יחידי דאף אם יושב עם אחרים מונה להם כאחת לכך נתן לו יתרו עצה שישאל דינים מפי ד' ויבחר אנשים חכמים ולא יהיו צריכים לסברתי' רק לגמרי' דידי' ושפיר יוכל למנות שופטים וז"ב ודו"ק בכל הפרש' ותמצא כי כוונתי לנכון והעירנו לזה מ"ש הלוית חן בפרשה הלז על דרך הלז אך לא דבריו דברינו והמעיין יבחר ודו"ק. וגם לפי מה דמבואר ברמב"ם ובטוש"ע חו"מ סי' ח"י דדוקא בעת שלמדו ממנו הוא דנחשבים כאחת אבל לאחר שכבר למדו אעפ"י שהוא תלמידו כל שבשעת הדין א"צ ללמוד ממנו נחשב כשתים ולזה אמר שאם כבר תלמדם וידעו לדון אז שוב יוכלו להיות ב"ד לזה אמר משה כל דבר הקש' יביאון אלי דהיינו מה שלא למדו עדן אז שאינם נחשבים רק לאחת וא"כ שוב אין נ"מ בין דיינים רבים דכלם נחשבים כאחת
במדרש ארשב"נ מהו קול ד' בכח אפשר לומר כן וכו' והקב"ה שכתוב בו וכו' צריך לדבר בכח אלא קול ד' בכח בכח כל הקולות הדברים סתומים ולפענ"ד כבר נודע דכל הדברים ישנם בכח יותר מבפועל ועינינו הרואות כי כל אדם יש לו קול אבל אין יכול להוציא מה שבכחו אל הפועל וגם המנגן הגדול אשר יש לו קול עוד נשאר לו בכח יותר ממה שמוציא והקב"ה צווח בכל הקולות מה שיש בכח בכל הקולות זה הקול הוציא מכח אל הפועל ודו"ק
ויאמר משה אל ד' לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדות' בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו ויאמר אליו ד' לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ד' פן יפרוץ בם. כבר כתבתי בזה כמה דברים וכעת נראה דהנה עבודת ד' מובדל מעבודת מלך בשר ודם המבדיל בכמה הבדלות והענין דמלך בו"ד האיש אשר יתאמץ וילבוש עוז ויראה להשתדל ע"י תחבולות שונות בעיני המלך והשרים ובפרט אם ישקוד על דלתי החכמה אז הוא נכון להיות מתנשא לראש לא כן עבודת הבורא מי שחשב בעצמו כי הוא הראוי לעלות בתר ד' והוא הקדוש אך הוא ירד ממעלתו מטה מטה וא רבא ע"י שפלותו בעיניו עי"ז עולה לראש והנה משה רבינו עוד לא הוכשר להיות בהר ד' רק ע"ז שאמר להקב"ה בענותנותו הגדול' לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדות' בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו והיינו שבענוותנותו תמה מאוד היאך ימלא לב האדם לעלות לד' והלא ההר קדוש מאוד מאוד ועל זה השיב לו הקב"ה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך היינו שבזה גופא תוכל לעלות מפני שהבינות כי קדוש ההר מאד מאד וחשבת בעצמך כי אינך ראוי אבל הכהנים והעם אל יהרסו לעלות היינו שהם יחשבו כי הם נכונים לעלות ויהרסו לעלות ועל ידי זה ויפרוץ בהם ד' ודוק והבן הדברים
ואשא אתכם על כנפי כשרים. לדעתי היא מליל נפלא' דכמו שהנשר כל זמן שעומד ע"ג קרקע אין לו כח לשאת רק בשע' שמעופף יכול לעופף עד למעל' למעל' כמו כן הקב"ה נושא את ישראל והיינו שהוא כינוי על שמתעורר עליהם רחמים וחסדים אבל באופן אם הם מנשאים עצמם אז הוא מגביה אותם ע"ד שאמר דצריך אתערותא דלתתא ואח"כ הוא אתערותא דלעילא ואתם צריכים לעוף מעצמכם ואז הקב"ה נושא אותם ודו"ק היטב
לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשין לכם פירש"י כדמות שמשי המשמשין לפני במרום אלהי