עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דברי שאול עה"ת ומגילות

דברי שאול עה"ת ומגילות קכד

Divre Shaul torah Chamesh Megillot 124 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text

Open in the reader →

אנשי אמת שונאי בצע. לפענ"ד הענין דאמרו בסנהדרין דף ו' דמשה רבינו אמר יקוב הדין את ההר אבל אהרן הי' רודף שלום וכו' ועשה פשרה והענין הוא לפענ"ד דענין פשרה הוא למי שהוא מסטרא דחסד וא"י להעמיד הדין על תלה ועושה פשרה וזה מוותר קצת וזה מוותר קצת ונעשה שלום ביניהם והנה אהרן הי' כהן והי' מסטרא דחסד ולכך הי' אוהב שלום ועשה פשרה אבל משה רבינו ע"ה דהי' כולו אמת לא יכול לעשות פשרה והי' אומר יקוב הדין את ההר וז"ש לו יתרו שיבחר אנשי אמת שהם שונאי בצע דפשר' נק' בצוע שהי' כעין גזיל' שזה מתרצ' לוותר קצת וזה מתרצ' לוותר קצת אבל עפ"י הדין יוכל להיות שהאחד נגזל או ששניתם נגזלים ולכך לא יוכלו לבצוע והם שונאי בצע וגם כל שידעו הדין אי אפשר להם לבצוע והם שלמדו ממשה רבינו שלמד מפי הגבור' א"כ ידעו הדין בבירור ולכך לא יכלו לבצע ובמכילתא דרשו אנשי אמת כגון ר"ח בן דוסא וחביריו שונאי בצע ששונאים ממון עצמם וק"ו מממון של אחרים ותמה במפרש מה ענין ר"ח בן דוסא וחביריו לזה ולפענ"ד נרא' דהנה כבר אמרו כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין והכוונ' לפענ"ד שבאמת מצד מדת הדין מהראוי שכל אחד יהי' לו אשר לו וכדדרשו על פסוק ישב עולם לפני אלקים ואמרו שבקשו מלאכי השרת ישב עולמו לפני אלקים והשיבם חסד ואמת מן ינצרוהו וא"כ מצד הדין מגיע לכל אחד מבאי עולם חלקו בצמצום וא"כ מה שיש לחבירו עודף והוא עשיר גדול בזה לוקח חלק של חבירו ולמשל אם אחד עשיר הוא לוקח ממון של עניים רבים וא"כ ר"ח בן דוסא שהי' איש אמת ורצה רק מה שמגיע לחלקו ולכך כל העולם ניזון בשביל חנינא שהרי לר"ח הי' מגיע שכר גדול בעוה"ז אבל כשלא רצה נתנו לכל העולם וז"ש חנינא בני די לו בקב חרובין דהיינו חיי הצמצום וז"ש אנשי אמת כגון ר"ח בן דוסא וחביריו שהיו מאנשי אמת ולא רצה להנות יותר ממה שדי לו באמת וז"ש שונאי בצע ששונאין ממון עצמן והיינו מה שהגיע לו בעצמו מכ"ש ממון אחרים ולכך כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובים ודו"ק. והנה בגוף המקרא אנשי אמת שונאי בצע נרא' לפענ"ד דהנה גדר אהבת אמת הוא שיאהב האמת לא לשום תועלת שלפעמים אדם מדבר אמת בעבור שיודע שיקבל תועלת אם יתרא' לאיש, אמת או שיוכל לבא לאיזה תועלת בשביל האמת אבל העיקר אהבת אמת לא לשום תכלית וסבה רק בעבור שהאמת הוא כן ואף אם האמת הוא נגד רצונו וכבודו לא יחוש כי האמת הוא מבקש וזה כוונת חז"ל שדן דין אמת לאמיתו היינו לא לשום תועלת והנה בצע בלה"ק מורה על תועלת כמ"ש מה בצע כי נהרוג את אחינו ותרגום אונקלוס מה הנא' נקבל והיינו כי בצע הוא תועלת והנא' ולכך הכסף נקרא בצע כי הוא תועלת לבני אדם ועיין רמב"ן כאן על שונאי בצע וז"ש אנשי אמת והיינו שאוהבים האמת ולא לשום תכלית והנא' רק בעבור האמת וז"ש שונאי בצע והיינו ששונאים איזה תועלת וזה שדרשו אף ממונם שונאים והיינו שאינם מתכוונים לשום תועלת כ"א האמת באשר הוא אמת ודו"ק

במדרש כשעלה משה למרום רצו מלאכי השרת לפגוע בו וצר הקב"ה קלסתר פניו של משה דומה לאברהם א"ל אי אתם בושים שאכלתם בביתו. הכוונה לפענ"ד דכבר האריך העקיד' בביאור אכילת המלאכים דהיינו דכשם דהגוף נהנה מהגשמיות של אכיל' כן הנפש נהנה מהמצות שנתקיים בעת הסעוד' שזה ענין רוחני ע"ש ולפ"ז מה שרצו לפגוע במשה היינו שמה לילוד אשה שיקבל התור' שא"י לקיים המצות ולפ"ז שפיר אמר להם שכיון שאכלתם בביתו ע"כ שנהניתם מהמצות שלו א"כ ע"כ שיוכל האדם לקיים המצות וא"כ מהראוי שיקבל התור' ודו"ק

במדרש רבה בפרשתינו רעך ורע אביך אל תעזוב זה הקב"ה שנקרא ריע ואם עזבת תן בלבך שלא תכנס לבית אחיך ביום אדך זה ישמעאל ועשו. הכוונ' כי בזמן שקולו של יעקב מצפצף בבתי מדרשות אין ידי עשו שולטות בו וכמ"ש הר"ן בדרושיו כי עשו יש לו יתרון רב על שאר האומות שגם הוא מבני הגביר' כמו יעקב משא"כ שאר אומות שהם מהפלגשים וישמעאל הרי השיא בתו לעשו ויש לו ג"כ יתר שאת על שאר אומות שהוא בכורו של אברהם

זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. לפענ"ד הכוונ' דהנה כבר כתבו כלם בטעם המצות דהנה ענין המצות הוא אך לזכור ענין חידוש עולם או יציאת מצרים וכמו מצות שבת דהוא לרמז על חידוש עולם ולזכור יציאת מצרים וכדומה כל המצות והי' קשה על האדם לזכור הדבר ע"כ צוה הקב"ה לעשות פעול' לזה השבית' ממלאכ' ולקדש היום שע"כ יכול לזכור עי"ז המצו' בעצמות' וגם העשיה תעמוד במקום זכיר' ולפ"ז ענין השמיר' בא ממה שנצטווינו לזכור וקשה על האדם לזכור ע"כ נצטווינו בפעול' המעשיות שנשבות מכל מלאכ' ולקדשהו ולברכהו כדי שנזכור עי"ז וא"כ זכור ושמור בדיבור אחר נאמרו שע"י השמיר' נזכור השבת מה שמורה על חידוש העולם וזכר ליציאת מצרים. ובזה יתיישב לדעתי השינויים שבלוחות הראשונות כתיב על כן בירך ד' את יום השבת ויקדשהו ובלוחות השנית כתיב על כן צוה ד' אלקיך וגו' ועיין מורה נבוכים מ"ש בזה ובעיקרים והובאו בעקיד' פרש' ויקהל וגם העקידה האריך בזה ולפמ"ש הדברים נכונים ודו"ק

לא תגנוב פירש"י בגונב נפשות מיירי עיין מכילתא