דברי שאול עה"ת ומגילות קיח
Divre Shaul torah Chamesh Megillot 118 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text
Open in the reader →יתפרד מאתו דיבוק אלקי ומעת' גם כאן שאמר זה אלי קשה ליה להמדרש איך התירו לעצמם לומר זה אלי ואנוהו לומר שם אלקי ביחוד וע"ז אמר שראו מה שלא ראה יחזקאל ושאר הנביאים וא"כ היו בגדר הנבוא' והדיבוק אלקי בם ולכך יפה אמרו זה אלי והבן כי ענין נפלא הוא
זה אלי ואנוהו. במדרש ראת' שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כבר כתבתי בזה. וכעת נרא' לי דהנ' אך בזה יוודע ההבדל שבין פעולת חכם להכסיל שבפעולתו לבד יהי' ניכר מי העוש' זאת וזה תכלית כל הפעולות שיהי' כח הפועל בנפעל ובזה ביארתי מה דאמרו ביומא דף ס"ט דאנשי כנה"ג החזירו העטרה ליושנה שירמי' לא אמר הגבור ודניאל לא אמר הנורא דאמרו איה נוראותיו ואיה גבורותיו והם אמרו דהן הן גבורותיו הן הן נוראותיו ואמר הש"ס ורבנן יודעין בבוראן שהוא אמיתי לפיכך לא כזבו בו. וביאור הענין נרא' לפענ"ד דהנ' כבר אמרנו שתכלית שלימות הפעול' שיהי' ניכר פעולתו בו ולפ"ז לכך לא אמרו הגבור והנור' דבעת שאנו בגול' במה ניכר שהבורא יתפעל זאת ובעוה"ר לא יוכל להראות פעולותיו באמת וכראוי לו ולזה אמרו אנשי כנה"ג שהן הן נוראותיו שאף בזה ניכר שמעש' ידי יוצר הם שאל"כ איך שה אחת יכולה לדור בין שבעים זאבים וע"ז אמרו שיודעין שהוא אמת לפיכך לא כזבו לו והדמיון בזה לפועל חכם שאמר עליו שלא יוכל לעשות אומנתו הראוי אליו מפני שיש לו סבות המונעות והנ' בכל מה שיעש' הוא ניכר שחכם הוא אבל בכ"ז לא נרא' אם חכמתו הוא בתכלית השלימות זולת בשעוש' פעולתו השלימ' כי בה יראה עוצם כחו ולפ"ז האומנם גם בגול' עשה הקב"ה מעשהו בחכמ' וגבור' אבל תכלית פעולתו באמת הוא רק כשישראל ישיבו לאדמתן בהר הקדש בירושלים ושם נרא' חביון עוזו ולפ"ז זהו שאמרו שידעו בהקב"ה שהוא אמיתי לפיכך לא כזבו לו שאף שאמת הדבר שגם בעת גלותינו נראת' חכמתו הגדול' אבל לא במעש' כמו בעת היינו על אדמתינו והבן וזה לדעתי מה שאמרו בתענית שעתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והם מראים באצבע זה אלי והיינו שלעתיד יתגל' מעשהו בתכלית ויכירו כולם שזה אלי וז"ש ראת' שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל שהוא ראה בגלותינו והם ראו כשהוציאנו ממצרים. וזה לדעתי מה שאמר בלעם כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל היינו שבזה יהי' ניכר כח הפועל בנפעל שלא יהי מועיל כל נחש וקסם בישראל וזה לדעתי מה שאמר דוד [בתהלים ס"ח] לכו חזו מפעלות אלקים וגו' הפך ים ליבש' היינו שאז נרא' פעולתו אבל באמת הוא מושל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירומו למו סלה היינו שאף בעבדותינו לא עזבנו ד' ויראו את גבורתו שאל"כ איך שה אחת דרה בין שבעים זאבים וע"כ שעיניו בגוים תצפינ' הסוררים אל ירומו למו סלה וכבר כתב במורה נבוכים שיוכל האיש לשער שיש מושל בארץ אף שלא יראהו כאשר ירא' שהשולחני יושב ולפניו כיס מלא מעות ואין איש לוקחו ע"כ שיש שופטים בארץ שאל"כ למה לא יהרגנו להאיש ויקחו המעות מידו ולזה אמר שגם בעת הגלות ניכר כי יד אלקי עלינו והוא צופ' שלא ירומו למו סלה והבן בדברים כי נעמו ת"ל וזה נרא' לפענ"ד מה דאמרו במדרש פרש' בראשית שנחלקו המלאכים כתה זו אומרת אל יברא אדם שכולו מלא שקרים וחסר אמר יברא שכולו חסד ואמר הקב"ה מה אתם מדיינים כבר נעש' אדם והיינו שכל המחלוקת שלהם הית' שזה אמר שלא יברא שיהי' חסרון בפעול' שלא יהי' ניכר הפועל בהפעול' אחרי שהוא מלא שקר ולזה אמר שכיון שבריאת אדם הוא כך א"כ לא נקרא חסרון בפעול' שהאדם הוא רק מלא שקר וא"כ לא שייך חסרון בפועל וכמ"ש לעיל ולזה אמר מה אתם מדיינים כבר נעש' אדם והיינו שאם היה צרך לבראות היה חסרון בפעול' אבל אדם הפעול' היא כך ודו"ק. וזהו כוונת דוד המלך ע"ה ירא' אל עבדיך פעליך והיינו שיהי' נעש' הפעול' שפעולתך היא והדרך על בניהם ודו"ק. וזה מה שתקנו אנשי כנה"ג בתפלת ר"ה וידע כל פעול כי אתה פעלתו היינו שבעת שימלוך ד' לעולם אז יהי' ניכר הפעול' כי פעל אות' ויהי' ניכר הפעול' בפועל
תהומות יכסיומו ירדו במצולות כמו אבן: הענין נרא' לפענ"ד דהנ' כבר כתבו חכמי הטבע דלכך כשזורקין אבן למעל' קשה שיפול למעל' ותיכף נופל למט' משום דלמעל' הוא חוץ לטבעו דדרך האבן לנוח למט' בארץ ומה שעוש' חוץ לטבעו קשה מאד ולפ"ז כיון שתנאי התנה הקב"ה עם ים סוף שיקרע לישראל ולהמצרים שיטבעו בתוכו א"כ נתן בטבעו שיהי' שני הפכים לישראל יהי' נחרב בטבעו ולמצרים לטבוע בו וז"ש תהומות יכסיומו ירדו במצולות כמו אבן מצד הטבע שלו והבן בדברים
ימינך ש ד' נאדרי בכח ימינך ד' תרעץ אויב. לפענ"ד הכוונ' דהנ' בבו"ד צריך שיוציא מכח אל הפועל וא"כ לא ישובח מי שיאמר בכוחי עשיתי חיל עד שיוציא מכח אל הפועל כמו שנאמר אל יתהלל חוגר כמפתח כי מי לא ידע כי יוכל להיות כמה מניעות שלא יוכל להוציא מחשבתו אשר חשב לאור עולם לא כן הקב"ה כביכול אין בו שום הפעליות ואינו מקבל שינוי לכך ימינך ד' נאדרי בכח היינו בכחו לבד יוכל להתהלל ולזה אמר ימינך ד' תרעץ אויב היינו שלא יוכל להשתנות וז"ש וברוב גאונך תהרוס קמיך דהנ' בשר ודם הלוחם