דברי שאול עה"ת ומגילות קיז

לו ההשפע' משא"כ הזכר שהוא משפיע לכך כל השירות שיש אחריו צער לכך נקרא בלשון נקב' משא"כ בשיר דלעתיד ומעת' זה שאמר אז היינו בעת ההיא ישיר משה ובני ישראל את השיר' הזאת דהיינו הזאת שהיא לשון נקיב' ולכך סיים ד' ימלוך לעולם ועד דאז יהי' השיר' בלשון זכר ודו"ק

אז ישיר משה ובני ישראל את השיר' הזאת לד' ויאמרו לאמר אשיר' לד' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים. הנה מה שהתחיל בלשון ישיר ואח"כ אשיר' דמשמע הכל על לעתיד לפע"ד הכוונ' דהנ' רש"י פירש אז ישיר כשרא' הנס והכוונ' כי באמת אמרו בערכין על ים בים סוף שאמרו כשם שאנו עולים מצד זה כך המצרים עולים מצד אחר אבל משה רבינו ע"ה האמין בד' והשריש בקרבם רוח דעת ויראת ד' והתחיל לומר שיר' תיכף כשראה הנס ואמר אשיר' לד' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים והיינו אף שלא הי' כן עדיין בכל זה האמין כי יהי' כן ואמר שיר' על העתיד וז"ש ויאמרו לאמר אשיר' לד' והיינו שבלי ספק ישירו אח"כ שסוס ורוכבו רמה בים ובזה נרא' מ"ש אח"כ ותען להם מרים שירו לד' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים והיינו שהנשים שדעתן קלות ולא האמינו בעת ראותם הנס בתחלתו רק לבסוף כשראו הנס לכך אמרה שירו לד' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים והיינו שאחר שראו כי כבר נטבעו אז אמר השיר' כי כבר רמה בים ודו"ק היטב

אשירה לד' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים עזי וזמרת יה ויהי לי לישוע' זה אלי ואנוהו. במדרש ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל. הנה מה דנקט יחזקאל דוקא וגם גוף הענין מאין למדו זאת. נרא' לפענ"ד ע"פ עה שביארתי הא דאמרו בחגיג' יחזקאל דומה לבן כפר וישעי' דומה לבן כרך וביארתי הדברים ע"פ מה ששמעתי בשם כבוד אבי מורי הרב הגאון נ"י במ"ש אם תרא' אותי לוקח מאתך יהי לך כן ואח"כ כתיב והנ' רכב אש וסוסי אש וגו' ואלישע רוא' והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ואמר אבי מורי כפי מה שהבנתי מהמאמר הנאמר בשמו דהוא נתן לו מופת שידע אם יהי' לו כן והוא בזה דהנ' האיש ההמוני וגם השלם שבאנשים אם לא זכה למעלות הנבוא' יתפעל מאד בראותו רכב אש וסוסי אש יוצא מן השמים וישכח כמעט כל התכלית שרבו נפרד ממנו ולא יתפעל כלל בזה אבל בזה נתן לו מופת שאליהו ידע את כל אשר יהי' בצאתו מהעולם הזה ואמר לו בזאת תבחן אם תרא' אותי לוקח מאתך ירצ' שבכל המראות שתרא' לא תתפעל כל כך מאשר תתפעל על הלקחי מאתך אז יהי לך כן ולזה מספר שאף שרא' רכב אש וסוסי אש בכ"ז אלישע רוא' והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו וע"כ מזה נודע שנח רוח אליהו על אלישע ודפח"ח. וזה נרא' לי ההבדל שבין יחזקאל לישעיהו ע"ד שעינינו רואות אם יהי' עומד בשוק איזה ענין נכבד מפותח פתוחי חותם בציורים נחמדים אז האיש ההמוני והבן כפר לא יתפעל על יופי הציורים ועל דקות הפיתוחים אופן בתוך אופן רק על כמות המלאכה אבל האיש הנלבב המשכיל יתפעל על דקות הציורים אשר הוא פרח שושן ולזה ישעיהו אף שראה במראות הנבוא' מראות נפלאות לא התפעל בזה רק על אשר ראה ד' צבאות וז"ש אוי לי כי נדמיתי כי ד' צבאות ראו עיני הנה מה שנשתומם ונבהל לא היה רק על מה שרא' אלקים אבל יחזקאל סיפר כל המרכבה ונתפעל מקודם ולכך דמהו לבן כפר והנ' מה נכבד בזה דרשת חז"ל דהנ' בקריעת ים סוף ראו מעשי ד' ונפלאותיו והי' להם להשתומם על כי ראו על שסוס ורוכבו רמה בים והם ניצולו וגם בלי ספק ראו מלאכי צבאות ידודון ידודון ובכ"ז מבואר במדרש שהיו עיקר שירתם שאמרו זה אלי ואנוהו והנ' נתפעלו על אשר ראו ד' וזהו שאמר הכתוב אשיר' לד' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים עזי וזמרת יה ויהי לי לישוע' ובכ"ז עיקר מה שהתעוררו עת באמרם זה אלי ואנוהו וע"כ יפה דרשו ראת' שפח' על הים מה שלא ראה יחזקאל והיינו שנתפעלו יותר ממה שנתפעל יחזקאל והבן בדברים כי נעימים הם

זה אלי ואנוהו במדרש והובא ברש"י ראת' שפח' על הים מה שלא ראה יחזקאל. הענין נרא' לפענ"ד דהנ' בארתי מ"ש אלי אתה ואודך אלהי ארוממך ע"פ מ"ש הכוזר במאמר רביעי סי' ג' ואין מותר לכל מי שירצ' שיאמר אלקי וקדושי אלא דרך העברה בדרך הקבל' אך ע"ד האמתי לא יאמר אותו כי אם נביא או חסיד שידבק בו ענין האלקי וע"כ אמר' לנביא חלי נא פני ד' אלקיך עכ"ל הזהב. ולפ"ז אמר שאז בבהמ"ק אשר שם שורה השפע הקדוש' והיו אומרים ברוך הבא בשם ד' ברכנוכם מבית ד' וא"כ אז היה מותר להלל ולהודות בשם אלי אתה ואודך אלהי ארוממך כי אז נדבק ענין האלקי בכל הבא בבית ד' להקריב קרבן. וזה לדעתי מה שאמרו במדרש במה שאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק אף שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם והענין תמוה וע"פ מ"ש הכוזר אתי שפיר שיהי' נקרא אלקי של זה היחיד אינו נקרא בחייו כי אולי עוד יתפרד הדביקות כי ישגה עוד וא"כ אינו ראוי להקרא בשם אלקיו כי אם בכלל אלקי ישראל וא"כ אברהם שכבר מת שייך לומר אלקי אברהם שכבר נדבק בו ענין אלקי משא"כ באלקי יצחק אולי חליל' יתפרד מעליו שביב נוגה דיבוק אלקית וע"ז אמר לפי שעיניו כהו ונפרד מענין תעוה"ז בטוח היה שלא