דברי שאול עה"ת ומגילות קטו

הראשונים והאחרונים והנה הרמב"ם ראש המדברים בכל מקום כתב דיש כמה חטאים גדולים שגורמים שימנע הקב"ה האדם שיעשה תשובה ומענין זה היה פרעה וסייעתו ע"ש ובאמת הרב בעל העקידה בפ' וארא האריך לתמוה עליו ודחה דבריו לגמרי אבל כבר כתבתי בגליון הרמב"ם שהמעיין ברד"ק שמואל א' סי' ב' על פסוק כי חפץ ד' להמיתם שם ביאר דברי הרמב"ם אלו וכתב כי הקב"ה בוחן לבב הרשעים האלו שאין רצונם לעשות תשובה בלב שלם ע"כ מונע הקב"ה לעשות תשובה כדי שידע בני אדם שבשביל שלא רצו לעשות תשובה בלב שלם ע"כ מנע הקב"ה מהם התשובה ע"ש ובזה יתיישב כל קושית הרד"ק ואדרבא בזה יתיישב כמה דקדוקים והערות שעיקר היה בשביל שמאן לשלח את העם וז"ש כבד לב פרעה מאן לשלח העם וגו' והיינו שעיקר היה שלא רצה לעשות תשובה בלב שלם והנה זה שהרא' הקב"ה לבסוף כל המעשים שאחר ששלח העם כיון שנדמה לו שנבוכים במדבר מיד חפץ לעבוד בם עוד וע"כ נכבד לב פרעה וידעו כי אני ד' בוחן לבות בני האדם אם אמת הדבר ולבם נכון עמם או לא ודו"ק

ויוגד למלך מצרים כי ברח העם. הכוונה לפענ"ד דהנה כבר אמרו כי ההבדל שבין הבורח להולך שההולך דעתו אל המקום שהוא הולך והבורח אינו יודע להיכן הולך רק שבורח ממקומו ולפ"ז כאן עשה הקב"ה בחכמה שהוליכם במדבר ולא ידעו ללכת וחשב פרעה כי ברח העם דהיינו שלא היה דעתם רק לברוח ממצרים ולא ללכת אל מקום הידוע להם ודו"ק היטב

וחמושים עלו בני ישראל. עיין רש"י דפירש דחמושים מזויינים. לפענ"ד כוונת ד' היה להטעות לב מצרים שיחשבו שבחנית וחרב רוצים ללחום וא"כ הם חזקים מהם אבל באמת לא בחרב ובחנית ילחמו רק בתשועת ד' והחרב והחנית רק לכבוד כמו שכתב האלשיך ואשר חרב גאוותיך ובדרוש הארכתי בזה

ויראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ד' ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים וכו' הדבר יפלא דאחר שזעקו לד' ידברו כדברים האלה. וכבר התפלא בזה הרמב"ן וגם יקשה למה לא גער בהם משה רבינו ואדרבא השיבו כי ד' ילחם לכם ואתם תחרישון. והנראה בזה דהנה יש להקב"ה שתי עניני תשועות תשוע' נסיות ותשועה טבעיות וכבר נודע כי יקר בעיני ד' לפעול פעולה נסיות כל עוד שיוכל להיות בטבע ומטעם זה נראה שמה ששלח הקב"ה לפרעה שלח את עמי ויעבדני ולא לקחם ביד חזקה בלי שליחותו משום שרצה הקב"ה ללכת ע"פ טבעי שגם הוא נתרצה וכיון שסירב הוציאם ביד חזקה ולפ"ז בני ישראל באמת בטחו בד' ובפרט שכבר הראה להם אותותיו וכל מה שעש' לפרעה בשבילם רק שחששו שלא ירצה לעשות פעולה הנסיות כי אם יעשה מקודם הטבעיות ובני ישראל להיות נפשם שפל' וסבלו עול עבודת מצרים לבם יפחד לעשות מלחמ' כמ"ש הראב"ע וזה שצעקו אל ד' שיושיעם ע"פ נסיי וזה שאמרו המבלי אין קברים והיינו שאם יהי' ע"פ טבעיי נכונים לקברות יובלו יען כי אין לאל ידם לעשות מלחמה נגדם וזה שאמר משה התיצבו וראו את ישועת ד' ד' ילחם לכם ואתם תחרישון היינו שיהיה באמת ע"פ דרך נסיי והבן

ויצעקו בני ישראל אל ד' ויאמרו אל משה המבלי אין קברים וגו'. עיין רש"י ורמב"ן דמי שאמר זה לא אמר זה. ולפענ"ד דהנה הזהר כתב דצעקה היא בלב כדכתיב צעקו לבם והעיד הכתוב שבאמת בני ישראל צעקו אל ד' ורק למען העיר את משה שיבקש רחמים עליהם ע"כ אמרו לו בדרך קנטור ולכך נאמר מה תצעק אלי היינו שמשה רבינו לא ידע כוונתם וצעק בלב שלם שיושיעם וע"ז אמר מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו

והמים להם חמה במדרש חמה כתיב מלמד שהקב"ה נתמלא עליהם חימה שפסלו של מיכה עבר עמהם. ונשאלתי בזה דא"כ למה לא כתיב חמה בשעה שבאו אל המים וכבר כתבתי בזה. ובעת נרא' לי עפמ"ש העקידה בביאור הכתוב האיש אחד יחטא ועל כל העד' תקצוף וכתב דאף דמצינו כמה פעמים שישראל נענשו בשביל חטא יחידי כמו בעכן וכדומה וכתב דדוק' כשהוא חוטא בחטא ההוא ועוד לא נבדל מעדת ישראל בזה הנה כל ישראל כגוף אחד מחובר מחלקים רבים ונענש הגוף בחוליהם אבל כשזה החוטא הולך ומבדיל עצמו בחטאו מעדת ישראל בזה נבדלו בני ישראל מחטאו ועונשו יעו"ש שהאריך ואני הארכתי בזה במקום אחר ולפ"ז בפסל מיכה שעבד ע"ז א"כ הוה חוטא מובדל מעדת ישראל שסר מאמונת ישראל לגמרי א"כ פשיטא שישראל לא יענשו בעבורם וא"כ בשעת ביאת כל ישראל לתוך המים אין מקום שיענשו כל ישראל עבור פסלו של מיכה ולכך לא כתיב שנתמלא חימה ולכך כתיב חומה מלא בוי"ו אבל כאן בהשיבם מן המים ושבטו של דן היו אחרונים א"כ מהראוי ששבט דן יאבדו בתוך המים בשביל החטא שלהם ועכ"פ משפחת מיכה ולכך כתיב חמה חסר ודו"ק

עוד נראה לי עפמ"ש בהא דאמרו באשר הוא שם דאין הקב"ה דן את האדם אלא לפי מה שהוא עכשיו והקשו מבן סורר ומורה דנידון ע"ש סופו וכתבו המפרשים וכמדומה שגם המזרחי כ"כ דבשלמא אותו אדם שיחטא מהראוי לענוש ע"ש סופו אבל שם בישמעאל דהמלאכים קטרגו שבניו יחטאו בזה אינו נענש עבור חטא בניו בעת הזאת שיעשו וישמעאל לא היו בחטא יעו"ש ולפ"ז מכ"ש שיענשו כל ישראל בשביל פסל מיכה ועדיין לא חטא בזה פשיטא שאין הקב"ה דן רק כפי מה שהוא