עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דברי שאול עה"ת ומגילות

דברי שאול עה"ת ומגילות קיד

Divre Shaul torah Chamesh Megillot 114 · דברי שאול עה"ת ומגילות · free full Hebrew text

Open in the reader →

אשר יומרוך למזמה דהרשעים כופרים בהשגחה ע"י שאומרים כי אין כבוד הקב"ה לפי ערך גדולתו להשגיח בשפלים נמצא כביכול יגביהו אותו כדי שיוכלו לחשוב שמסיר השגחתו ולפ"ז ז"ש ברוב עוזך יכחשו לך אויביך היינו שע"י שאתה גדול מאד על ידי זה ימצא מקום לכחש לך ועז"א אמרו לאלקים מה נורא מעשיך והיינו שאתה באמת עם כל גדולתך בכ"ז אתה משגיח בתחתונים ח"ש במדרש הנצלבין צולבין את צולביהן וכו' והיינו שאת' משגיח בתחתונים וז"ש ברוב עוזך יכחשו לך אויביך והיינו שברוב עוזך ע"כ ימצאו מקום לכחש בך וזה שמביא מנבוכדנצר ולכך חשב תחל' כי רווה רביעאה דמי לבר אלהין היינו כביכול שלפי שאין הקב"ה משגיח בתחתונים ע"כ שלח בנ"י כביכול להשגיח עליהם וע"ז אמר לו המלאך תקן מליך וכי בר אית ליה וע"כ אמר ברוך אלההן דמשלח מלאכי' וכן פרעה שאמר מי ד' וחשב שהסיר השגחה הוכרח להודות ויתכן עוד יותר בפרעה שהקב"ה הכביד את לבו שלא ישמע וז"ש ברוב עוזך יכחשו לך אויביך והיינו שע"י רוב גדולתך וגבורתך יכחשו לך אויביך ודו"ק

ויהי בשלח. במדרש אמרו דלאחר שקיבל כל המכות ושלח את בני ישראל צווח פרעה ווי. הענין נרא' לו דהנה אמרו במדרש ארורים הרשעים שמהפכים מדת הרחמים למדת הדין ושמעתי בשם הגאון מו"ה אהרן ז"ל איטינגא האבד"ק רישא שאמר דהכוונה שבאמת הקב"ה אינו פוגע בנפשות תחל' והטעם דאולי יתעורר האדם לעשות תשובה ולפ"ז זהו כשעושה תשובה אבל כשאינו עושה תשובה א"כ נלקה בכלם ואח"כ נפגע בנפשות וא"כ מה שהיה מתחלה מדת הרחמים נהפך לו עתה למדת הדין וזה שאמר ארורים הרשעים שמהפכים מדת רחמים לרוגז ודפח"ח ולפ"ז כאן שהקב"ה התרה בפרעה ולא רצה לפגוע בנפשות תחלה ולכך מכת בכורות היה האחרונה שבמכות א"כ כל עשרה מכות שקבל בתחלה היה לו מדת רחמים למען לא יצטרך לפגוע בנפשות תחלה אבל אחרי שהקב"ה הכביד את לבו והוצרך לפגוע בנפשות א"כ זהו שצווח ווי שקיבל כל המכות ופגע בנפשות ג"כ ואח"כ שלח את העם א"כ נהפך מדת הרחמים לרוגז וזה שצווח ווי ויהי בשלח ודו"ק

במכילתא הפה שאמר לא אשלח הוא בעצמו אמר אשלח ומה שכר נטל ע"ז וכו' הפה שאמר מי ד' וגו' הוא אמר ד' הצדיק וגו' ומה שכר נטל ע"ז וכו' ותמה המפרש הנקרא זה ינחמנו היאך שייך שיטול שכר ע"ז ודי שיכפר הדיבור האחרון על הראשון אבל מה לו עוד לשכר. והנראה לי בזה דהנ' באמת כבר אמרו ז"ל בקרובי אקדש כשהקב"ה עוש' דין הוא מתקדש ומתקלס והענין הוא כשם שהקב"ה מתקדש ע"י ניסיו ונפלאותיו כמו כן מתקדש במה שעושה דין שעי"ז כולם יודו ויברכו לשמו הגדול וניכר שהוא אלקים האחד האמיתי המשגיח והנה גם ברשעים ע"י שמעניש אותם על רשעתם בזה ניכר שאלקים הוא והרשע בעצמו יכיר וידע כח השגחה שהוא אל אמונה ואין עול וזה לדעתי הענין של הכבדה של פרעה שהקב"ה לרוב רחמיו וחסדיו לפי שהבין כי חטא של מצרים ושל פרעה גדול מאוד ע"כ נתן לו כח לעמוד בעשר מכות האלו למען יתברר מציאות הבורא וההשגחה והוא השליט בכל הארץ זה גופא הוא זכות לפרעה ולמצרים שעל ידם נתגלגל כל הטובות האלו שזכה העולם להם וז"ש בא אל פרעם כי אני הכבדתי את לבו וגו' למען שתי אותותי אלה בקרבו וגו' וידעתם כי אני ד' היינו שבזה יוודע לבניכם אחריכם כי אני ד' וא"כ זה גופא זכות לפרעה ולמצרים והנה אין מופת חותך יותר אם הרשע בעצמו שכפר באלה הענינים והוא בעצמו הודה אין לך ענין גדול מזה שגדולתו של מלך אינו מתברר מפי האוהבים שאולי יגדילו מעל לגבול רק ע"פ שונאיו בזה ניכר גדולתו ולכך כשהודה פרעה בזה גופא זכה לשכר וע"ש במכילתא דחשב והלך כל הדברים שחזר בו פרעה ותמצא כי הוא ענין נכבד

ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקוד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם. והקש' באור החיים להגאון מוהר"ח בן עטר זצלה"ה דמה הלשון מזה אתכם ומה מורה זאת. ולפענ"ד נראה דהנה חז"ל בסוטה פ"ו דרשו דחכם לב יקח מצות זה משה שלקח עצמות יוסף לכנען. ולפענ"ד הכתוב נתן טעם מה שנתעורר לזה דהנה משה רבינו לא עלה לא"י וא"כ לא הביא עצמות יוסף לכנען רק שהעלם ממצרים והמדקדק בצוואת יוסף יראה שנתנבא על זה שכן צוה פקוד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם והיינו שלא יעשו המוציאים רק ההעלאה מארץ מצרים ולא ההבאה לארץ כנען ולכך משה רבינו כי כבר נרמז לו שימות במדבר חכם לב לקח מצוה זו ובהעמיק יותר גם אותם אנשים היו מיתי מדבר רק בניהם אחריהם יביאו לארץ לכך לא אמר רק והעליתם את עצמותי מזה אתכם ומדוקדק לשון הכתוב אלא שעוד לא נגזר על הדור ההוא הרעה אבל משה רבינו כבר ידע בנפשו שימות במדבר ולכך אמר לו הקב"ה עתה תראה כמ"ש רש"י והמדרש ולכך לקח משה עצמותיו וז"ב

דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות וגו' ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ וגו' וחזקתי את לב פרעה. כבר התפלאו המפרשים למה הוצרך הקב"ה להאריך כל כך שיטעה פרעה שהם נבוכים עד שיחזק לבו הלא ביד הקב"ה לחזק לבו בלי תחבולות אמנם נראה דהנה מה שהקשת לבו כבר התפלאו בזה