דברי שאול עה"ת ומגילות קה

או בחנם כמשפט אנשי צבא ורק שמעטים היו נגד ערך עם בני ישראל והנה היו שוטרים ונוגשים על המצרים ושוטרי בני ישראל והנה בתחלה כתב כי אמר לנוגשיו ולשוטריו היינו מה שהיו ממונים בכללות אשר לא יתן להם תבן ומתכונת הלבנים תתנו והנוגשים והשוטרים אמרו זאת והנה לאנשי המצרים לא היה כ"כ דבר גדול לפי שלא היה עם רב והיו יכולים להשלים חקם כי הסכום לא היה כ"כ והישראלים לא היו יכולים לדבר דבר כי היא גזירה כללית ולכך נלקו שוטרי בני ישראל וע"ז יצאו אח"כ שוטרי בני ישראל לזעוק אל המלך למה תעשה כה לעבדיך היינו שלנו הדבר קשה מאוד להשלים חק רב כזה ולקושש תבן ומתכונת הלבנים לתת והמעיין בפרשה ימצא כי עוד כפלים לתושיה שבזה יתיישב הרבה קושיות ודוק: ויתכן עוד יותר כי באמת היה איזה מנהג שכל אומה ואומה היה להם שוה בשוה עניני הצלחת המדינה וחקיה שוה בשוה וההבדל באמונתם לא הפרידם לכך נתיירא פרעה לעשות גזירה רק על ישראל לבד ולכך שאלו לו למה תעשה כה לעבדיך וע"ז אמר נרפים אתם נרפים אבל לא בשביל הבדל האמונה

למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלותיכם במדרש אתם למה ודבריכם למה לכו לסבלותיכם. המדרש משולל ביאור ובפרשת דרכים האריך לפרש ע"ד החריפות ולפענ"ד ע"פ פשוטו כי הנה זאת לפנים בישראל האנשים המצויינים בתורה וביראה אחריהם נמשכו כל בית ישראל וכל איש ואיש לבו היה בוער כאש אשר בניו יזכו להיות כמותם ויהגו יומם ולילה בתורת ד' וביראתו והנה בלי ספק משה ואהרן אנשים מסויימים כמותם לא עסקו רק בתורה ועבודה וגם כל שבט לוי לא עבדו לפרעה אף כי אנשים גדולים והנה פרעה כי ראה כי כל ישראל נמשכים אחריהם ולא רצו לעבוד ע"כ אמר להם למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו והיינו שלאו כ"ע משה ואהרן א"כ אתם מזיקים לכל אדם שכל העם יחשבו שבניהם והיו משה ואהרן ובזה מדוקדק מ"ש משה ואהרן והוא עמם מדבר והיה לו לומר למה תפריעו ולפמ"ש אתי שפיר שאמר להם שאתם גורמים בנזקי שכל העם עינם ולבם עליכם ונמצא שמשה ואהרן תפריעו את העם וגם אתם בעצמכם תחמסו את חברת האנושי שלמה לא תעסקו בעניני העולם וז"ש המדרש אתם למה היינו שאתם בעצמכם למה לא תעשו מלאכה ודבריכם למה שאתם מפריעים העם והבן בדברים כי גם עתה כן ארחות הרשעים אשר יחשבו כי העמלים בתורה ויצא להם שם בארץ הם הגורמים נזקי הדור כי אם הם עסקו בדרך ארץ כל העולם היו נמשכים אחריהם וטח ומראות עיניהם כי הם הם המקיימים הדור ודוק היטב

איש מצרי הצילנו במדרש וכי משה מצרי היה אלא לבושו מצרי והוא עברי מכאן מצאו פרוצי בני עמינו מקום להתעולל עלילות ולומר שאין איסור ללבוש מלבוש נכרי ובאמת לא ראו דברי היפ"ת שכתב שבודאי היה לו איזה סימני יהדות ע"ש ובאמת שגם אם מפני סכנה לבש מלבוש נכרי שלא להכירו ג"כ שרי כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' קע"ח וכאן ברח מפני פרעה ומה לי להאריך והכתוב צווח הלובשים מלבוש נכרי וכן הביא בספר טוב טעם בשם הגאון מוינא ז"ל שהביא המקרא הזה בשם הרמב"ם ונהניתי מאוד

הן לא יאמינו לי במדרש אמרו שבזה חטא עשה שהקב"ה אמר שישמעו לקולו והוא אמר והן לא יאמינו לי ולפענ"ד נראה כי משה רבינו הכיר את ישראל וידע כי עם קשה עורף הוא א"כ ידע שבודאי יהיו ביניהם רבים אשר לא יאמינו בלב שלם וירא אולי יענשו ח"ו ולא יזכו לגאול' ע"כ עשה עצמו כמופת לרבים ואמר הנה אני שזכיתי לשמוע מפי הגבורה קשה עלי להאמין מכ"ש אלה הצאן מה יחטאו כי לא יאמינו לי כי נראה אלי ד' והתנצל בעד ישראל

מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים ויאמר לו ד' כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה עיין רש"י ולפענ"ד הכוונה דהנה ארץ מצרים היתה ארץ טמאה מאד בהזנותה ובכשפיה וכבר כתב האר"י ז"ל דאף מלאך לא היה יכול לבא לשם שכל כך היתה טמאה וישראל נשקעו בשערי הטומאה מ"ט חסר החמשים והקב"ה הוכרח בכבודו ובעצמו לילך שם והנה כבר נודע מ"ש הרמב"ם דמי שנוטה אל קצה אחד אין לו תקנה עד שישוב ויתהפך לקצה האחר עד שיהיה משוקע בזה לגבול האמצעי ע"ש ולפ"ז כיון שישראל היו שקועים כל כך בטומאה היו מוכרחים לקבל התורה תיכף כדי שיטו לקצה האחר עד שיוכלו לשוב לגבול האמצעי והנה פרעה עשה עצמו אלקי והיה מושקע בכישוף וטומאה כ"כ יותר מכל הארץ ומשה רבינו בענוותנותו הטהורה אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה ויראתי שלא אהיה משוקע בטומאה וגם כי אוציא את בני ישראל מעצרים שכ"כ שקועים בטומאה ולכך השיב כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך שתשאר בצדקתך ובהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה וישיבו לקצה האחר ודוק היטב. ויתכן יותר עפמ"ש ביד שאול סי' קי"ז בשם הצהר התיבה דיש חילוק בין מן למ"ם הסמיכות ע"ש והנה כאן כתיב כי אוציא את בני ישראל ממצרים דהינו שהיו כ"כ משוקעים והתחברו למצרים כ"כ ע"ד מ"ש גוי מקרב גוי דהיינו שהיו מתחברים והיו כמצרים ממש והבן הדברים: