דברי שאול - יוסף דעת - א (יו"ד) יז

דמותר דמצות לאו להנות נתנו וע"ז הקשה הש"ס מתקע בשופר של ע"ז דלא יצא אם תקע וע"ז הקשה דכאן שאני דתקיע' מתהני מיניה משא"כ בכיסוי ולפמ"ש התב"ש א"ש דגם כסוי יש לו הנאת הגוף בהדי מצותו שהנא' ושמח' היא לו. מיהו עדיין קשה דא"כ מבואר בש"ס שם דאף הנאת הגוף בהדי מצותו מותר כמו בכסוי וא"כ מ"ט דהכלבו דאוסר ואדרבא לפמ"ש ממשה הרוקח על הרמב"ם הובא בשעה"מ דהנא' הנמשכת אחר המצוה ודאי חסור א"כ כסוי מחשב הנאה הנמשכת ואפ"ה אמר רבא דמצות לאו להנות נתנו וצ"ל להכלבו באמת לא קי"ל בהך דכסוי כרבא ובעפר עפרה מותר לכסות ולא בעפר אפרה. וראיתי ברמב"ם דכתב בסיף הלכות שחיט' מותר לכסות בעפר עיר הנדחת והכ"מ כתב דקיי"ל כרבא והלח"מ כתב דמיירי בעפר עפרה והוא תמוה לכאור' דהא קי"ל בכ"מ כרבא דמצות לאו להנות נתנו ולפמ"ש א"ש דתלוי בזה אי כסוי חשוב הנאה ושמח' וי"ל דרבא ס"ל דהנא' ליכא כפשטת לשון רבא בדף פ"ח והתב"ש נדחק בזה ודו"ק היטב:

והנה בש"ק פרשת בשלח י"א שבט תרכ"ג הגיעני מכתב משו"ב דק' בריסק בפולין ומיכאל שמו ושאל במה שנהגו עיוה"כ שהולך לשחוט כפרות אצל בעה"ב ומכבדים לכל בעה"ב לכסות הדם וכל אחד חוטף מעט עפר ואח"כ מכסה כל העופות שלו וע"ז שאל דהוה מרבה בברכות ול"ד לבהמ"ז דיכולין לחלק וכן בנירות שבת דמבואר סי' רס"ג ס"ח במג"א ובא"ר מבואר יותר דאפי' במנור' אחת שיש לה קנים הרבה ומותר לברך שנים במנור' אחת שמרב' בברכות היינו דוקא שם דכ"א רוצה לברך בפני עצמו אבל כאן עיקר החיוב הוא על השוחט והשוחט מכבד ואפשר שאסור להרבות בברכות הנה לפענ"ד מצד מרבה בברכות כל שאינו רוצה לצאת בברכת חבירו לא אכפת לן בזה ועיין שו"ת מביו"ט ח"א סי' ק"פ וסי' קי"ז שערערו על השואל בזה ועיין מג"א סי' רי"ג ס"ק ז' אבל באמת חולקין עליו ועיין במ"א סי' רט"ו ס"ק ואו ועיין במ"א סי' רי"א וקצת סותר זא"ז ועיין באו"ח סי' ו' ס"ד דלא קי"ל כהמבי"ט ואף שמהרשד"ם סי' א' באו"ח ערער ג"כ על המנהג מ"מ לא קי"ל כן ועיין תב"ש סי' י"ט ס"ק ח' דמביא דברי המבי"ט ובאמת אנן לא קי"ל כן ועכנה"ג סי' ואיו ובשו"ת תשוב' מאהבה באו"ח ח"ב סי' ואו ועשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' כ"ב שהחזיק בדברי הרמ"ע מפאנו ועיין באלף המגן שחלקנו בין ברכת הודא' לברכת המצות ובשו"ת תשוב' מאהב' מבואר להיפך ובברכת המצות יכול כ"א לברך בפני עצמו ועכ"פ אין שום חטא בזה ועיין ביו"ד סי' שכ"ו בש"ך שערערו על המנהג ומטעם שכבר נתחייב בחלה ואיך יפריש כ"א בפני עצמו אבל מטעם הברכות לא ערערו יעו"ש ומ"ש מעלתו דכאן מוטל על השוחט לא ידעתי דבאמת לא יכלו להטיל על אחר דמי יודע אם זה שוחט שילך ויכס' לכך הטילו על השוחט אבל מ"מ אם אחר מכסה מקיים המצוה ואין להשוחט שום חטא בזה וגם הך דשפך וכסה כראה לפענ"ד דהוא ע"ד מה שדרשו וכתב ונתן שלא יהי' מחוסר קציצה בין כתיבה לנתינ' וה"ה כאן רצתה התור' שלא יהי' מחוסר בנתים ותיכף לשפיכ' כיסוי אבל לא שיהי' הקפידא על השוחט דוקא ורק דממילא אם השוחט מכסה אינו מחוסר בנתים אבל אה"נ אם אחר ברשותו מכסה אין קפידא וע"כ נפל כל פלפולו וגם במה שפלפל בדברי התב"ש והכו"פ שנחלקו בענין כסוי להתב"ש הוה מתורת שליחות ולהכו"פ מתורת כיבוד הנה גוף דברי התב"ש עיין קצה"ח סי' שפ"ב ובשו"ת בית אפרים חלק חו"מ וגם אני ביד שאול הלכות מילה הארכתי בדברי התב"ש ובתשוב' כתבתי הרבה ואכ"מ

הלכות טריפות

סי' כ"ט שבורה כתב הש"ך בס"ק ט' דלרש"י נדלדלו הסימנים בכלל שבורה ושמעתי בשם הרב מוה' מענדיל כהנא נ"י שהש"ך לא כוון יפה שכוון למ"ש רש"י דף מ"ג ד"ה נטולה וכן נדלדלו הסימנים וחשב דקא מלמטה דהוא חושב חביסת הגלגלת בכלל שבירה ובאמת קאי על מעלה דהוא בכלל נטולה ע"ס ובאמת דלכאור' לשון וכן מורה ע"ז אבל לפ"ז לא יהי' לא בכלל נפילה ולא בכלל שבור' רק בכלל נטולה ובאמת שבכלל נטולה לא מסתבר כלל דדלדול לא נטל ויותר מסתבר דהוה בכלל שביר' דדלדול היינו שנשבר ומ"ל נשבר כלה או מקצת' או בכלל נפיל' שנפל ממקומו אבל נטל לא הוה כנלפענ"ד אבל עדיין צ"ע: והנה מ"ש הט"ז דכוונת הרמב"ם דכל ספק שיסתפק היינו כמ"ש התוס' בדף מ"ג דדרוס' שכיח טפי ולא נודע הסברא והכי בשביל דשכיח טפי לא יועיל חזקת היתר דנשחט' הותר' ואמרתי בזה בשנת תרכ"ג אור ליום ד' לך דהכוונ' למ"ש הרמב"ם סוף נזיר במ"ש שחזקת טמא טמא שרגלים לדבר וביאר הרמב"ם דמהראוי ללכת בתר חזקה לפי שהדבר יגיע לאין תכלית אם נלך בתר האפשריות הנה ביאר רבינו דכל שנלך בתר האפשריות יהי' לאין תכלית לכך אזלינן בתר חזקה ולפ"ז ענין חזקה אינו דבר ברור ולפ"ז כל ששכיח טפי א"כ לא יגיע לאין תכלית שיותר מסתבר לתלות בדרוס' ושוב ל"מ חזקת דנשחט' הותר' ובפרט שראינו שינוי והנה בד"מ סי' ל"א וכ"כ ברמ"א סי' נון דכל שיש לתלות שהוא מחיים לא אמרי' נשחט' הותר' ולפענ"ד הסברא דבאמת נשחט' הותר' אינו דבר ברור דהא חזינן שינוי דבכל השחיטות אזל לי' לגמרי חזקת אינו זבוח וכאן יש שינוי מחיים בעודו היה בחזקת אבמה"ח וכל ענין החזק' אינו רק שאל"כ יהי' הדבר לאין תכלית כל שניזל בתר אפשריות ולפ"ז ל"ד לכל נשחט' הותר' שיצאנו מכל הספיקות ולא נחדש דבר שיש אפשרות לבא שהרי יהי' לאין תכלית אבל אם הספק הי' קודם שנתחדש ההיתר של השחיט' פשיטא שאין החזק' כלום ודו"ק: והנה התב"ש חידש דמים בראש כיון דכל הבהמות אין להם מים בראש הרי יצא מכלל הרוב ואתרע לה רובא ובספר חוות דעת חולק עליו ואני אמרתי זה רבות בשנים דיש להתב"ש ראי' מהא דאמרו בבכורות הואיל ואשתני אשתני והראני שבבית אפרים העיר בזה ואינו תחת ידי ואני אומר דאין זה ענין לנ"ד דשם מתחלת ברייתו אשתני טבע היציר' ויוכל להיות כיון דאשתני אשתני אבל כאן שנתחדש חולי מים בראש ואטו ע"ז אשתני לשאר טריפות ובכלל רוב בהמות כשרות הם דהרי לשאר חליים ודאי א"א לומר דלא ניזל בתר רובא ולומר כיין דאשתני אשתני והרי בריאה צריכין לומר תר"ל וגם שיהי' שניהם מעידים על טריפות הלז ולמה לא נימא כיון דאשתני אשתני וע"כ דזה אינו וז"ב ופשוט

סי' ל' ס"ב שיש בהם חסרון עב"י שהעתיק בשם רבינו ירוחם שסובר דר"ת ס"ל דחסרון הגלגלת עם נקודת העליון דסוף תתאה לפסק וכמ"ש התוס' ר"פ א"ט בשמו והב"י תמה ע"ז דר"ת ס"ל דקרמא עלאה לחוד טריפה ואני תמה על עצמי דדברי רבינו ירוחם נכונים דר"ת מפרש דמ"ד וכן לטריפ' דהיינו באדם בעי חסרון הגלגלת זו נקובת העליון אבל בבהמ' טריפ' בנקובת עצם העליון לבד וז"ב ודברי הב"י תמוהים לפענ"ד ומהתימ' על הכו"פ והפר"ח שלא הרגישו בזה שוב ראיתי בתב"ש שהרגיש בזה ונהניתי שאמרתי כן בראשית ההשקפ'

שם בהג"ה דל"ח בבהמ' לנקובת קרום של מוח היינו בהכת' חולדה על ראשה ל"ח בבהמ' לנקובת הקרום כמבואר בהגהות או"ה כלל נ"ד ובתב"ש ס"ק ז' אבל אם מכין במקלות על הגלגלת בודאי יש לחוש שמא ינקוב הקרום וז"ב ופשוט. וראיתי בספר טוב טעם ודעת מהד"ת סי' ב' שהקש' לו הרב מוה' ר"פ נ"י מבוטשאטש מהא דאמרו בסוט' דף מ"ח שהיו מנקפין ובטל ריב"ז מטעם שמאכילין טריפות לישראל שמא ניקב קרום של מוח והוא החמיר בקושיא זו ולא ידעתי מה קשה פשיטא דאם מכין בחבט' והכאה גדול' עד שמפילין השור על הארץ ע"י הכאה זה ודאי יש לחוש להקרום של מוח שלא ינקב וז"ב ופשוט. והנה בשו"ת נוב"י מהד"ק חיו"ד סי' ה' ובתניינא סי' ח' שם פלפל אם נקובת עצם הגלגלת בעוף הוא משום דסוף הקרום של מוח לנקוב או מצד עצמו ובבהמ' לא נתבאר ומסוטה מוכח דאף בהכא' רבה ל"ח רק משום הקרום ולא משום הגלגלת ודו"ק: והנה בחוה"מ פסח תרכ"ג הראה לי הדיין הרב המאה"ג מוה' חיים יוסף עלינבערג נ"י בפ' שמיני במ"ר פי"ג במ"ש גלגלת של אש הראה לו למשה וא"ל קרום של מוח בכ"ש ומשמע דגלגלת משום קרום הוא האיסור והשבתי דשם הרא' לו בכ"ש מטרף ובזה נתקש' משה דגלגלת דחסרון בכסלע זה לא הי' משה נתקש' כ"כ ועיין בתוס' ר"פ אלו טריפות

סי' ל"ב ס"ב וכן אם השלחופית מנחת בין קרום לגלגלת כתב הש"ך וכ"ש אם נמצא מים בין הקרום והגלגלת וכוונתו לפענ"ד לפמ"ש הפר"ח דיש לומר דמן התולד' נוצרים מים בלחות ונעש' שלפוחית וא"כ שפיר כתב הש"ך דאם מצד התולד' נעשה שלפוחית מכ"ש בנמצא מים גרידא שבודאי יש לחוש לזה שנוצר מהלחות שבראש ואף שאחרונים השיגו על הפר"ח דמנין לו זאת דמהלחות נוצר מים לפענ"ד זה מרומז במקרא מי יתן ראשי מים דמשמע דיש מקום להיות נוצר בראש מים מהלחות והנביא מרוב מרירתו אמר מי יתן ראשי מים שיהי' מלא מים ואף שהתרגום לא פירש כן עכ"פ מקום יש בראש לפ' כן ועכ"פ יהיה איך שיהיה דברי השפתי כהן ברור מללו שכ"ש הוא שנמצא מים בלבד בודאי טריפה אבל בהט"ז יש מקום לפ' שלא מטריף רק בשלחופית ומ"מ התב"ש החליט דגם הט"ז מורה דמים בין הקרום לגלגלת בלי שלחופית ג"כ טריפה להט"ז ועיין בלב"ש בחידושי דינים שהאריך לבאר דברי הש"ך שיסכימו להט"ז ובמחכ"ת כל דבריו דחוקים בזה והעיקר כהתב"ש ועכ"פ אין ספיקו של הט"ז דהיינו ספק בפירו' דברי הט"ז מכריעין נגד הש"ך שכתב בהדיא דטריפ' הארכתי בזה דהנה בשנת תברך יום ד' נח הגיעני תשוב' מהרב אבד"ק יאניב סמוך לטארניפאל ושמו ר' שמעון באב"ד נ"י שאירע מעש' שאחר שחתכו עצם הגלגלה יצא מעט מים והמים הי' בין קרום והפסד מרובה ושעת הדחק והקרום והמוח הי' שלימים ולא הי' נחסר מהמוח כלל וע"ז סמך על הלב"ש שכתב שגם הש"ך מודה להט"ז וע"כ הכשיר וכתב שהגאון ביד אפרים הביא בשם מח"ב שדעת כמה גדולים כהט"ז ולא כפר"ח הנה הבין דזה קאי לענין נמצ' בין קרום לגלגלת ולא כן הוא דזה קאי על הדין שאחר שהוציאו המוח נמצא בגלגלת מים שהכשיר הט"ז והפר"ח חולק ע"ז וע"ז כתב המח"ב דהדין עם הט"ז אבל בנמצ' מים בין קרום לגלולת דהטריף הש"ך ע"ז לא כתב כלל וז"פ והנה הוא הביא שמורה אחד הטריף בזה וכתב שאף לדברי הט"ז כ"ז בשראינו הריעות' מחיים ונזהרו לפתוח היטב אבל כשלא נמצ' שום חשש מחיים יש לחוש דנחסר קצת מהמוח הנה יפה כתבו הרב מיאניב והגאון אביו מוה' יוסף באב"ד נ"י אם עדיין לא נחסר מהמוח והמים לא נמצ' רק בין הקרום לגלגלת והוא לא חתך רק הגלגלת ולא המוח והקרום. אמנם גוף דברי הש"ך דאם פתחו הראש קודם דיש לחוש שמא נחסר המוח תמהני שאף שהבי' כן בשם או"ה מכל מקום הא הד"מ מביא דברי האו"ה שכתב שאין נוהגין כן וכל שראינו שהמוח מקיף והוא גלוי וניכר כן איך לחוש מיהו באמת דוקא כשגלוי וניכר להדי' וכמ"ש התב"ש ובאמת שם מצד הסבר' הוא כן וכל מלתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתי' ועשו"ת צ"צ