דברי שאול - יוסף דעת - א (יו"ד) קג

אנשים שחיים אף שניטל גלגלת שלהם וא"כ אם נימא דטריפה חיה אין ראיה מזה וכ"כ הוא בעצמו. ולפי"ז לפי מה דקיי"ל בסי' נ"ז דכ"מ שהוא ודאי טריפה אף שחזינן שנשתהה י"ב חדש מכל מקום טריפה והוא מהרשב"א וא"כ לפי מה דמשמע להו להפוסקים דהא דאמר הש"ס דחסרון כסלע טריפה קאי בחסרון בגלגלת כמ"ש רש"י בדף נ"ד ואינו מוזכר כלל מנקיבת הקרום וא"כ ע"כ דהוא טריפה מצד עצמו א"כ ממילא אינו ראיה כלל ממה שחיים דמ"מ טריפה הם וז"ב

ומעתה יפה פסק הב"י בנפחתה כסלע טריפה אף דפסק קרמא תתאה דכיון דמשמע ליה דחסרון הגלגלת טריפה מצד עצמו בלא נקיבת הקרום ממילא אין ראי' ממה שחיים. איברא דלפ"ז צריך ביאור דברי התוס' דשם שכתבו דלכך אין לפרש מצד חסרון הגלגולת דהא חיים ומה ראיה מזה. אמנם הדבר נכון דבלא"ה דברי התוס' תמוהין דהא הסוגיא קאי אליבא דתדר"י דס"ל דטריפה חיה וא"כ ודאי אין ראיה משם וכבר נתקשה בזה הפ"מ שם והניח בקושיא. אמנם לפענ"ד הדבר נכון דבאמת ניהו דטריפה חיה אבל עכ"פ אין זה מצד הטבע דודאי כיון שטריפה מתנוונה והולכת ורק דס"ל להאי תנא דאין זה כלל דטריפה אינה חיה רק דיכול להיות דטריפה חיה ואפ"ה גזירת הכתוב היא דטריפה ולפ"ז כשיש כאן ספק אם הוא טריפה יותר מסתבר לומר דאינו טריפה כלל מלמימר דהוא טריפה ואפ"ה הוא חי וא"כ שם דהתוס' אזלו לשיטתם דיש לפרש דנחסרה כסלע קאי על גלודה וכדומה ועיין בתוס' דף נ"ד ולפ"ז שפיר כתבו דאין לפרש מצד חסרון הגלגולת דהא חזינן דחיים ומה"ת לומר דהוא טריפה ואפ"ה חי. אבל באמת אם נימא דהוא טריפה אין קושיא מצד שהוא חי. ובזה נפתח לי שערי בינה בדברי התוס' שם שכתבו בשם ר"ת דס"ד דטריפת דחסרון הגלגולת עם הקרום ותמה הפליתי בסי' ל' דמה לשון ס"ד הא האמת כן לפי שיטתו. ולפמ"ש אתי שפיר דכל הס"ד הי' משום דחי' ומה"ת לומר דחי' וע"כ דאינו רק עם הקרום אבל באמת יש לומר דבחסרון בלבד טריפה ואפ"ה טריפה וכמ"ש ודו"ק היטב

עוד יש לומר דבאמת אין ראיה ממה שיש בני אדם שחיים שניטל גלגולת שלהם וחיים דיש לומר דאדם דאית לי' מזל שאני וחי יותר וכמו שרצה ר"ת לחלק לעיל ורק דהתוס' אזיל לשיטתי' דאי אפשר לחלק כן לפי האמת. ובזה מיושב היטב הא דכתבו התוס' דס"ד דחסרון גלגולת עם הקרום משום דאדם אית ליה מזלא וכו' ותמה הפליתי מה ס"ד ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כל הטעם דבעי חסרון גלגולת עם הקרום הוא משום דחזינן דאדם חי בניטל הגלגלת לבד ע"כ משום דיש לו מזל ואינו נטרף כי אם בחסרון גלגולת עם הקרום. ולפ"ז זה דוקא להס"ד דבאמת פסקו התוס' מכמה ראיות דאין לחלק בין אדם לבהמה ע"ש. ולפ"ז הב"י אזיל לשיטתי' דבכ"מ פי"ג מהלכות גירושין הקשה על הרמב"ם מדברי התוס' אלו דאדם דאית ליה מזלא חי יותר והב"ז בחידושיו לזבחים דף קי"ז תמה עליו וע' בחידושי פנים מאירות בזבחים שם ובב"ש סי' י"ז ולפ"ז כיון דהוא מחלק כחלוקו של ר"ת א"כ אין ראיה מאדם לבהמה ושפיר פסק בנפחתה כסלע דטריפה

והנה הראב"ן דעתו דאינו מטרף עד שיהיו שניהם והביא ראי' מהא דאמר בדף ג' גבי עוף הניחא למ"ד עד דמנקב תתאה ומשמע דבעינן שניהם דאל"כ ניחוש שמא תתאה אנקוב עלאה לא אנקוב ותמה הרא"ש דמה"ת לחוש כן דהא הכתה חולדה על ראשה והיאך אפשר להתחתון לנקוב ולא עילאה והוא תמוה על הראב"ן. ולפענד"נ דכונת הראב"ן דהנה הכו"פ הקשה כאן דמ"ק הניחא למ"ד עד דמנקב קרמא תתאה ואכתי ניחוש שמא תתאה אנקוב ועלה קרום מחמת מכה דאינו קרום כדחיישינן גבי וושט. אך לפענ"ד נראה דל"ק דכאן דאינו מטריף בניקב קרום העליון בלבד רק מחמת דסופו לנקוב גם הקרום התחתון ולפ"ז כל שעלה קרום פשיטא דעכ"פ לא שלטה בקרום התחתון כ"כ וגם הוה כסתימה מעיקרא דבאמת אין רעותא בקרום העליון לבד רק מחמת התחתון וכל שעלה קרום מה"ת לחוש לזה ולומר דסלקא לאחר זמן כל שאין כאן טריפות ברור לפנינו ולפ"ז שפיר מקשה הראב"ן דאם נימא דאחד בלבד נטרף א"כ ניחוש שמא הקרום התחתון ניקב ולא עלה בו קרום כלל דרכיך הוא ובעליון עלה בו קרום ולכך לא אנקוב בפנינו וכאן הוה שפיר קרום שעלה מחמת מכה דלא הוה קרום שהרי כשאנקיב אחד לבד טריפה ומכ"ש היכא דהתחתון אנקוב ודו"ק. ובאמת שפשט לשון הש"ס דאמר הניחא למ"ד עד דמנקב תתאה משמע דבעי שניקב שניהם. והנה הב"ח הקשה להבה"ג דסובר דאף באחד מהם טריפה וכתב הב"י דהוא אליבא דמ"ד קרמא תתאה כ"ש עלאה בלבד דטריפה והקשה הב"ח דא"כ היכא קאמר דלמ"ד תתאה ניחא ואכתי ניחוש דלמא אנקוב עילאה ולא תתאה. ולפענ"ד נראה דאף לבה"ג דמטריף באחד מהם דוקא בודאי נקוב הוא דמטריף ולא דניחוש לשמא אנקב עלאה בלבד דפשיטא דגם לבה"ג לא חיישינן לזה וז"פ

והנה הב"י בסי' למ"ד הביא בשם רבינו ירוחם שכתב בשם ר"ת דנקיבת הגלגולת אינו טריפה רק עם נקיבת הקרום העליון והקשה הב"י דר"ת א"א שיסבור כן דהוא ס"ל דבקרמא עלאה לבד טריפה. ולפענ"ד נראה דכונת רבינו ירוחם היא דהנה הריק"ש הובא בפר"ח סי' ל' ס"ק ז' כתב דהיכא דניקב או נשבר העצם של המוח ואח"כ עלה בו קרום ונסתם ונקשר היטב יפה יפה דכשר דאם היה מגיע לקרום לא היה נתרפא יפה וכמו דאמרו בכל מידי דמטרפת לא משבחא והביא ראיה מדין נשבר העצם וחזר ונקשר יפה דמבואר בסי' נ"ה סי"ב דכשר והפר"ח השיג עליו דש"ה דאין הטריפות רק מצד שבירת עצם וכל שנקשר יפה ודאי נתרפא. אבל כאן עיקר החשש שמא ניקב קרום של מוח וכיון דעיקר הטריפות מחמת הקרום מה בכך שהעצם נקשר יפה הא אין הטריפות מחמת העצם והבית ראיה משבירת הגף בסי' נ"ג שכתב הש"ך דל"מ קשירה יפה וכן בצומת הגידין סי' נ"ו ע"ש. והנה אף שיש לדחות ראייתו דש"ה בכל המקומות דאין הטריפות משום שעי"ז סופו להתקלקל יותר רק שחיישינן שמא ניקבה הריאה או נפסק צומת הגידין וכדומה בזה שפיר אמרינן דכאן במקום הזה אין כאן טריפות כלל ולמה לא יתרפא משא"כ כאן דהטריפות היא דכל שניקב העצם של המוח יש לחוש שסופו להגיע גם אל הקרום וכיון שראינו שנתרפא מה"ת לחוש שיגיע הכאב להקרום כיון שבמקום הנקב נתרפא וכמדומה שכן שמעתי מחכם אחד להשיג על הפר"ח. אך עדיין יש מקום לדברי הפר"ח דמ"מ יש לחוש ניהו דכעת נתרפא ולא יתקלקל הקרום שמא בעת שניקב העצם הגיע המכאוב בעת ההיא אל קרום וא"כ אף שנתרפא אח"כ העצם מכל מקום הקרום לא נתרפא. אמנם בזה לענין חסרון בגלגולת כראה לי ברור דאם נימא דחסרון בגלגולת בעצמותו אינו טריפה רק מחמת שסופו לנקב הקרום א"כ בכה"ג היכא דנתרפא יפה הגלגלת פשיטא דמה"ת לחוש שניקב הקרום כיון דחזינן דנתרפא יפה והיאך הגיע לקרום ולא נחסר הגלגלת והגלגלת נתרפא יפה וא"כ שפיר נ"מ במה דכתב רבינו ירוחם דחסרון הגלגלת אינו נטרף רק עם הקרום לענין אם נתרפא יפה דאם נימא דטריפותה מצד עצמה אז היה כשר אם ראינו שנתרפא יפה דאם היה טריפה לא היה נתרפא יפה ומדנתרפא ע"כ שלא שלטה לקותא כ"כ רק בעור מבחוץ וכשר אבל אם אין עיקר הטריפות רק בשביל הקרום דאם ניקב הקרום העליון אז היא טריפה דחיישינן שגם הקרום התחתון נפסק ולפ"ז ל"מ קשירה יפה דכל דחיישינן שסופו שיפסוק התחתון שוב ל"מ קשירה כמ"ש הפר"ח ול"ק דהא קרמא עלאה לבד טריפה דנ"מ דהיכא דחזינן דנקשר יפה ולדעת ר"ת דקרמא עלאה דטריפה הוא רק משום שסופו לנקוב גם התחתון ובזה ל"מ קשירה יפה דאין הטריפות מצד עצמה וז"ב ואף דר"י אפשר לא כיון לזה אבל הדין נכון בעצמותו

עוד נראה לי דבר חדש דכיון דעיקר טריפות היא מצד שסופו לנקב הקרום התחתון ל"מ שהיית י"ב חדש ודמיא למ"ש הפר"ח סי' נ' ס"ק נ' דבשבירת גף דחיישינן שמא תנקב הריאה בזה ל"מ שהיית י"ב חודש דמה בכך דחיה דלמא לא התחיל לנקוב רק בתוך י"ב חודש או אח"כ ע"ש ודפח"ח. ולפ"ז ה"ה כאן כיון דהחשש הוא משום הקרום התחתון שמא לא הוחל עדיין לנקוב התחתון. ומעתה שפיר נ"מ בהך דינא של רבינו ירוחם לענין זה. איברא דקשי' לי מ"ש הפר"ח בשם התוס' דבחסרון הגלגולת אינו מטרף רק בשביל שסוף הקרום ליפסק וכתבו דאי אפשר לפרש כן שהרי יש בני אדם הרבה שניטל מגלגלת שלהם יותר ממלא מקדח ועדיין חיים וכוונתם דחזינן דחיים י"ב חדש ולדברי הפר"ח כיון דכל הטריפות הוא משום שסופו לנקוב הקרום וא"כ אין ראיה מדחיים דהא אפשר שלא ניקב עדיין וצע"ג. וצ"ל דמכאן ראיה למ"ש לעיל בביאור דבריהם דעיקר סברתם היא דאין לומר דטריפותם הוא משום שסוף הקרום לפסק דמה"ת לומר כן דכל דחזינן דחיים מה"ת לומר דמ"מ טריפה וחי יב"ח ובסוף י"ב חודש אחרונים ינקוב דמה"ת לומר החשש הנ"ל מוטב שנימא דאין חשש כלל בחסרון הגלגלת ולכך חיים וקיימים הם וכמו שהוכחתי שם דהרי התוס' קאי למ"ד הטריפה חיה וכמ"ש באורך ולכך כתבו דבאמת אינו טריפה כל שלא ניקב גם הקרום העליון וז"ב

ובזה מיושב קושית הפ"מ הנ"ל על הב"י דבאמת אם נימא דחסרון הגלגולת טריפה בפ"ע שוב אין ראיה ממה שחיים וקיימים וכמ"ש הפר"ח וגם כאן הטריפות הוא משום שסוף הקרום לפסק. ובזה מיושב גם מ"ש דס"ד דחסרון הגלגלת עם הקרום וע"ד מ"ש לעיל ודו"ק. אך יהיה איך שיהיה זה נראה לי ברור דכאן אם נימא דסוף הקרום לפסק וכן בדינו של הפר"ח בשמיטת הגף דחשש משום שסוף לנקב הריאה אם חי י"ב חדש וגם נקשר יפה דאז ודאי מותר אף להפר"ח שחולק על הריק"ש וכ"כ הש"ך לענין שבירת הגף דלא מועיל נקשר יפה וכאן ממנ"פ מועיל דאם ניחוש שמא כבר ניקב בזה מועיל י"ב חדש דבספק טריפות מועיל שהיה י"ב חדש וכאן אינו רק חשש שמא ניקב הקרום או הריאה ואם נימא דהחשש הוא שמא ינקוב בזה שפיר מועיל מה שנקשר ולא שייך החשש של הש"ך והפר"ח דהא אין הטריפות בעצמותו דז"א דכל שנקשר יפה ל"ש שיגיע הכאב יותר וכמ"ש ואין חשש רק שמא ניקב מקודם שנתרפא ובזה שוב מועיל שהיית י"ב חדש מיום שנקשר וז"ב לדינא ודו"ק

ולפמ"ש יש כאן היתר לאותן האווזות שנמצא נקב בגלגלותם דאם נימא דהטעם היא משום שסוף הקרום לנקב ועיין בשו"ת נוב"י מהד"ק סי' ה' בחיו"ד שהאריך בזה ולפ"ז כאן דהיא מתחלת ברייתו פשיטא דמקרי נקשר יפה ובודאי ל"ש כאן שסוף הקרום לנקב וגם הפר"ח שחולק על הריק"ש בסי' למ"ד הנ"ל יודה בזה ובפרט היכא דחי' י"ב חדש וכמ"ש ודו"ק. וכעת אין לי תב"ש שהוא ראש המדברים בענין הלז וספר שיעורי רז"ה וברצות ד' אראה לשום עין בזה ודו"ק: