דברי שאול חלק לשבעה נא

אינה גובה כ"ז שלא תביא הכתוב' ע"ש הרי בהדיא דלא כמהרש"ך ועיין במלמ"ל פי"ד ממלוה:

לענין פיטור שבועה (סי' י"ח ס"ק א') ע' נוסח הנ"ש וכתב דא"צ קנין ומאד יפלא מדוע לא הביא דעת הרא"ש דלגבי יורשים לא מועיל הפיטור עד שיקנה בקנין כמבואר ברמ"א שם ודעת הח"מ דאף קנין לא מועיל אך הב"ש השיג עליו דקנין מועיל כמ"ש הריטב"א הן אמת דבחו"מ סי' ס"ו פסק המחבר סעיף י"ז דמועיל הפטור בפירוש ולא הגיה הרמ"א כלום ובש"ך תמה בזה והנרא' בזה דשאני התם דבאמת מהראוי להעמיד שטר על חזקתו כמ"ש הבעה"ת הובא בש"ך שם רק דלענין יורשים חשו חז"ל טפי עד שיכתוב בפירוש וכל שכתב כן מועיל אבל הכא דאין ראיה מהכתוב' דבודאי התפס' צררי אינו רק למשכון דלפרוע לה אינו רשאי דאסור לשהות וכו' וא"כ אין ראי' מכתובה ולכך לא מועיל אף פטור בפירוש. עוד נראה דבשלמא התם אין לחוש רק לפרעון שיפרע אז וע"ז שפיר אמרי' דמועיל הנאמנו' דמסתמא כשיפרע לו יקח שובר או השטר עם הנאמנו' ונמצא שלא תפסיד כלל להיתומים אבל כאן יש לחוש שמא תפס' בעצמ' צררי ולשיטת הרא"ש היא שבועה בפ"ע כמ"ש הב"ש בסי' צ"ח וא"כ בזה בודאי מפסיד ליתומים בפיטורו דשמא תתפוס בעצמה צררי ותאכל וחדי וע"כ שפיר כתב דלא מועיל הפטור להפסיד ליתומים וכיון שלא מועיל לזה לא מועיל לנגד הכל ועוד דתשבע ע"י גלגול וז"ב. ובזה ממילא מיושב קושית הב"ש דאם נשתנה דין ב"ח מכתובה א"כ היאך למד הרא"ש ב"ח מכתוב' לענין שיהי' צריך גבי ב"ח עכ"פ פטור בפירוש ודלמא גם בזה שאני ולפמ"ש א"ש דלא נשתנה דינם רק במה שלא שייך גבי ב"ח הך חששא כלל וכל כה"ג לא מקרי שינוי וז"ב והבן והנה הסמ"ע כתב בחו"מ שם דאם היורשים טוענים אנו פרענו לך לא מועיל הפטור דהיאך שייך בזה פטור הא הם טוענים שפרעו בבירור ואיכא הפסד ברור והש"ך חלק עליו וכן הט"ז שם ובאמת שיש קצת ראי' להסמ"ע ממ"ש רב נטרנאי הובא בב"י בסי' צ"ח דאם ראו שמפסדת בבירור תשבע להבא ולא מועיל פטור הרי דבכה"ג דאיכא הפסד ברור לא מועיל פטור אמנם יש לחלק דש"ה שראו שמפסד' ולכך לא מועיל פטור משא"כ כאן דגרוע טענתייהו דלמה פרעו והאמינו כיון שידעו שפרע אביהם וגם העמיד שטר על חזקתו כמ"ש הבעה"ת עכ"פ בכתובה בודאי לא מועיל דיש לחוש שמא תתפוס בעצמ' וכמ"ש וע"כ דברי הנ"ש תמוהין וצריך להוסיף קנין אמנם לענין לקוחות דעת הב"ש דאף קנין לא מועיל ובאמת באותן שקנו אחר הנאמנות כיון דאינו רק חששא כל דהו כמ"ש הרא"ש משום דנפישי הרמאים והש"ך שם צווח ע"ז ע"ש א"כ נראה ברור דבקנין מועיל וז"ב:

(סי' כ' ס"ק א') וקנו ממני כתב הנ"ש דלכך כתב קנין כדי שיהי' מועיל אף בנשוא' כמ"ש הרמב"ם ולא כהטור ולפמ"ש הב"ש דאם לא אמר בנכסייך מועיל אף להטור א"כ מועיל אף להטור [ואם אמר מנכסיך ל"מ עד שיפרש אף מפירי פירותיהן] (ולא מסלק מנכסייך או שיפרש אף מפירי. פירותיהן כמ"ש בנוסח מיהו מ"ש הנ"ש דבקנין מועיל בנשוא' אף לנכסים שיפלו אח"כ ליתא כיון דידו כידה לא מועיל לזה כמ"ש הרא"ש והר"ן ועיין ב"ש ס"ק ג' ומה שהביא הנ"ש דברי הרמב"ן דמועיל בארוסה שיועיל אף לנשואין ש"ה דהוה ארוס' ואין לו יד בנכסים עדיין:

(ה') יתר על מה שהכניס' לו מדברי הנוסח הלז משמע דלא מועיל סילוק על נכסי צ"ב ובאמת ברמ"א מבואר דאם פירש בהדיא מועיל אף בנכסי צ"ב הן אמת דראיתי בא"מ דכתב דלשיטת התוס' לפי הבנת מוהראנ"ח דבדאורייתא לא מועיל סילוק כלל א"כ ה"ה בצ"ב דקיבל אחריו' ומה"ת הם שלו אבל נראה דטעה בזה במח"כ דע"כ לא כתבו התוס' רק בדבר שלב"ל כמו ירושת האב אבל דבר שב"ל ומכ"ש צ"ב שהם בעין לא אמר ומועיל הסילוק. ובזה אמרתי לישב קושית המוהראנ"ח שהקשה דאם נימא דבדאורייתא לא מועיל סילוק א"כ ל"ל לרשב"ג לומר דבירוש' מתנה עמ"ש בתורה ת"ל דהוא דאורייתא ולפמ"ש א"ש דהוא מסלק מפירי ומירושה וקי"ל דבר שבא לעולם עם שלב"ל קנה ממילא לענין סילוק ג"כ כן דהשתא קנין הוא מכ"ש סילוק ולכך הוצרך לומר מטעם מתנה עמ"ש בתורה דלא חל אף בכולל כמ"ש המלמ"ל הלכות אישות בשם מהרא"ש והביא ראיה מהמתנ' ע"מ שאין לך שאר כסות ועונה דבטל התנאי לענין עונה ע"ש פ"ו מאישות הלכה יו"ד וה"ה הכא ודו"ק:

ומה שהקשה המלמ"ל פכ"ג מאישו' דא"כ מאי הקשו התוס' בכתובות דף צ"ה דהוה כמו ארוס' והא משועבד לכתובה מה"ת ואיך יכול' לסלק' עצמה מזה ל"ק דמה"ת אטו משועבד רק שיתן לה הכתובה מאיזה קרקע שירצה וחז"ל תקנו שיהי' כל קרקע משועבד לכתובת' וא"כ אינו רק דרבנן ויכולה לסלק וז"ב:

דעת ה"ה דבקנין בנשואה מועיל אף לפירות והכ"מ חולק עליו וכתב דא"כ אין בין ארוס' לנשוא' וע"כ כתב דבנשוא' לא מועיל בקנין רק לענין המכר לא לפירו' ולכאור' ראיה לה"ה מהא דפריך הש"ס וכי כתב לה מאי הוה ואמאי לא מוקי בקנו מידו דאז מועיל אף בנשוא' וכבר נתקש' בזה הלח"מ ולה"ה א"ש דאי קנו מידו אמאי קתני במתניתין דלפירו' לא מועיל וע"כ דמיירי בלא קנו אמנם באמת גם להכ"מ