דברי שאול חלק לשבעה מד

שלשה הנ"ש בכללים סי' וא"ו האריך דלא לכתוב בשלשה בבי"ת רק שלשה ונתן טעם דבבי"ת משמע בכל אותן הימים והנה כבר כתבתי בסדר הגט דבאסתר מקרא מלא שלא כדבריו ע"ש והנה עוד מצאתי במהרי"ו בסי' ק"ץ בסדר הרשאה שכתב בשלישי בשבת בשבעה עשר יום לירח טבת הרי שכתב בבית וא"ל דגם שם ט"ס שהרי גם בסדר הגט כתב בשלישי בשבת בתשעה ועשרים יום לירח ניסן ולא העיר שם דיש לכתוב בלא בית ועוד מצאתי במהרי"ו שם סי' ע"ב ועל שכתב בגט בעשרים וארבע' יום אין לפוסלו בשביל כך דלמאי ניחוש ע"ש ולא הזכיר כלל הך חשש דכתב בב' וע"כ אין חשש בזה ומ"ש הנ"ש דפתיחת הבי"ת מורה על הידיעה ואין נכון שני ידיעות בזה אחר זה וראיה מדברי התוס' ריש כתובו' ד"ה בתולה הנה מ"ש דאין נופל בלשון שני ידיעו' והביא ראיה מתוס' כתובו' הנה אמת נכון הדבר דכוונ' התוס' כן עיין בצהר התיב' בדקדוק המליצ' אך מ"ש דכאן ג"כ אינו נכון להיות כן לא ידעתי דכאן הם שני ענינים באחד בשבת ובתשע' ימים לחדש ונמצא יש כאן שני ידיעות דהי' באחד בשבת הנודע ובתשע' ימים לחדש הנודע וגם מי מכריח אותנו לומר דבי"ת של בתשע' הוא בפתח ולא בשוא ודוקא פתח מורה על הידיע' וכמ"ש בצהר התיבה שם בתיבת השוא סי' י"ז ועיין לבוש א"ח סי' ח' לענין להתעטף בציצי' ואנכי הערתי בזה בכמה מקומו' ואכ"מ עכ"פ אין קורין בקמץ א"כ אין כאן חשש כלל אמנם מהרמב"ם יש לדייק כדברי הנ"ש שבנוסח הגט כתוב בכך לשבוע בכך וכך לירח הרי שכתוב בב' ובגט מיאון כתוב בכך לשבוע כך וכך יום לחדש הרי דהיכא דכתוב יום אינו כותב בבי"ת ואף דגבי כתובת יבמין וכתובו' אשה כתוב ג"כ כך וכך לירח אף דלא כתוב יום היינו דאף דלא כתב יום נמי יכול לכתוב בלא ב' אבל היכא דכתוב יום ודאי אין לכתוב בב' כמ"ש הנ"ש ועיין בסמ"ע סי' מ"א בנוסח כחובה דארכסא כתב בבי"ת בכ"ו לירח מיהו שם כתב לירח ובצדו הגיהו ימים ואולי בכוון השמיט ימים ומטעם הנ"ש:

ימים הנ"ש הביא בשם ת"ש ישן שכ' מוה' מינשטריל למה"ר אלי' ז"ל ששמע ממוה' ישראל מפראג ז"ל בשם רבו מוהרר"ש בשו"ת בגט ש"מ שהי' כתוב בו בחמש' עשר ימים ולא כתב בו יום וכו' והנה מצאתי ההיתר הזאת בשם מוהר"ש בשו"ת מהרי"ו סי' ע"ב שהגאון מהרי"ל העיד כן על מוהר"ש שהתיר כן ואף דשם הוא בי"ג ימים וכאן כתוב ט"ו אבל המעשה אמת דהכשיר בימים ואולי ט"ס באחד מהם אבל מ"ש הב"ח בסי' קכ"ו שהכשיר סתם ומשמע אף בגט שאינו של שכ"מ לפענ"ד לא ראה במהרי"ו שכתב בהדיא שאמר שטעמו מהא דאמרו בירושלמי אין מדקדקין בגט של שכ"מ אלמא דשכ"מ דוקא ואף המהרי"ו בעצמו שהכשיר שם אף בגט סתם שכתב בעשרים וארבע' יום והקדים מנין המרוב' וגם כתב יום והי' לו לכתוב ימים היינו משום שנמצא בכתוב כך כמ"ש שם אבל חמשה עשר ימים דלא נמצא בקרא כך כמ"ש המהרי"ו שם בכה"ג אפשר דלא מקלינן רק בשכ"מ ומטעם שאין מדקדקין בגט שכ"מ וצ"ע וכן מצאתי במהרי"ו סי' כ"ז שהביא הך מעשה דמהר"ש וכתב דדוקא בגט שכ"מ הוא דמקלינן:

לחדש כתב הלבוש דיש לכתוב בכתובה חדש לשון המקרא כי יקח איש אשה חדשה ובגט ירח ע"ש גרש ירחים אבל בנוסח הרמב"ם בכתוב' יבמין ובכתוב' אשה כתוב לירח ולא לחדש ועיין בעיטור בנוסחתו:

תמוז כתבו דהוא מלא וכן מצאתי מקרא מפורש נשים מבכות את התמוז ועיין במורה וברד"ק שם שמפרש דקאי על חדש תמוז הרי דתמוז מלא וברד"ק כתב דיש נוסחאו' שכתוב בשני ווי"ן אבל לפנינו לא נמצא כן:

אלול כתבו בוי"ו ולא ביו"ד וכן מצאתי שכתבו בעלי מוסר ומכללם השל"ה אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול וע"כ דיש לכתוב כן:

ניסן סיון ע' בקונקורדאנציע שחשבו ליתר משלש אותיות ש"מ דהוא ביו"ד כמו שחשבו שם:

תשרי ע' בפסיקתא שהוא נקרא ע"ש תשרי ותמחול עונותינו:

בש"ע סי' קכ"ז סעיף י"ג ויש מי שמצריך גט אחר וכתב הב"ש דמשמע דלדיעה קמייתא א"צ גט אחר והא בכל פסולי דרבנן צריך גט אחר והנה לפמ"ש במק"א לחלק דדוקא בפסולי דרבנן שפסולים מחמת גזירה ומה"ת מותר לעשות כן בזה לא שייך זלזול וצריך גט אחר אבל בדבר שאף מה"ת אינן מהראוי לעשות כן רק שאינו פסול אם עשה כן ורבנן הוא דפסלוהו בזה שפיר איכא זלזול כיון דגם מה"ת אינו אריך לעשות כן. ובזה ישבתי קושית המגיה במלמ"ל פ"י מגירושין על בני יעקב ע"ש וה"ה הכא ניהי דמה"ת ל"צ זמן אבל כל שכותב זמן בודאי מוקדם פסול ולדעת הרא"ש בתשובה מוקדם פסול מה"ת ולדעת שאר הפוסקים עכ"פ בודאי אינו ראוי להקדימו וא"כ בכה"ג שפיר חיישינן לזילותא וכשר כל שניסת לאחר ודו"ק אלא שמלשון הפוסקים לא נראה כן:

בשו"ת מהרא"ש סי' קי"ט כתב דאם הכתובה ביד הסופר שהבעל לא רצה לו לפרוע דאינו ב"ז דהרי הכתוב' כתובה ולא ראה דברי הד"מ