דברי שאול חלק לשבעה לד

הדיוט ומזה למד הב"ש לאבגלי לעיל אבל אין דבריו נכונים דאין נצמח מלה"ק אבל אבגלי בודאי הוא מאביגיל המוזכר במקרא וגם בשם ליבקא אני חוכך דבודאי בשמות מדקדקין בלשון הדיוט דכל השמות הדיוטות קוראין ומצינו ר"מ דדייק בשמא:

מיכלה כתב הב"ש דנגזר משם מיכל בת שאול ויש לכתבו בה"א לבסוף ואינו נרא' דא"כ למה הוסיפו לה ה' וא"ל כדי שלא לטעות במיכל שם האיש דז"א דהי' לקרותו בחירי"ק כמו מיכל בת שאול ולא נטעה ובאמת דנקרא ע"ש אביה דהי' נקרא מיכל וכ"כ בנ"ש ולכך נכתב באל"ף:

מיילא בשתי יודי"ן ואל"ף כ"כ הב"ש ועיין ביש"י שכתב דלא נמצא בס"ש שם זה אבל לפענ"ד השם זה הוא ועיין בשו"ת פרי תבואה מ"ש בשם זה:

סאייא באל"ף כ"כ הט"ז והקשה הב"ש דמ"ש משם ריסה דכתב הט"ז דכותבין בה"א דיוצא משם רבקה וה"ה הכא. ולפענ"ד כוונת הט"ז משום דריסה בחיריק שוה לרבקה בחיריק משא"כ סאייה דהוא בפתח ואינו דומה לשרה ולכך ס"ל דלא נגזר מזה וכמ"ש בשרה שארקא ולכך ס"ל דהוא שם לעז:

עכסה כתב הב"ש בה"א וצ"ע דבאמת כתוב כמה פעמים בשופטים בה"א אבל בד"ה א' סי' ב' כתוב בפסוק י"ט ובת כלב עכסא באל"ף לבסוף הרי שבת כלב עצמה שכתוב שם בה"א כתוב בדברי הימים באל"ף וא"כ לכאורה אף שכתוב באל"ף לא נפסל וצ"ע הרי דכלל זה דכל שם שבלה"ק הוא בה"א אינו כלל גמור ואף מ"ש הט"ז באות עיין לענין עלא ליישב קושית הב"י לא יועיל לזה ע"ש וצ"ע:

צפורה וא"צ לכתוב פורה. מרדכי פ' השולח. והיינו משום דהוא קיצור השם של צפורה וכמו שמואל מואל וכדומה המבואר שם וכן קי"ל בש"ע סי' קכ"ט וז"פ ובהיות כן לא הבינותי דברי הב"ש שכתב דוקא כשהנקודות שוות והאריך בזה באות ב' והדבר ברור כמ"ש:

שלומית צ"ע דהא לא מסקינן בשמי' דשלומית בת דברי היתה זונה ואחת היתה ופרסמה הכתוב כמ"ש רש"י בפירושיו בשם המדרש:

לענין שמות עיירות עיין תשובות נוב"י מהד"ק ומהד"ב הרבה עיירות:

דוב נראה לי דיש לכתוב בלא וא"ו כדכתיב דב אורב וכן וארי אחרי דמיא לדב ובכלם כתיב חסר ואם כי דרשו וארי אחרי דמיא לדב דהוא זאב ע' ברש"י בדניאל אבל העיקר דדב בלא (יו"ד) [ואו] כדכתיב:

דן צ"ע דבפרק במה אשה בסופו דרשו כל הקורא דן אינו אלא ע"ז וא"כ היאך מסקי' בשמי' וצ"ע במדינתינו שקוראין לאנשים שלם לכאורה נראה דהוא קיצור השם ממשלם וצ"ע דאפשר דנקרא ע"ש שכתוב ויצר ושלם ואף דשם הוא בציר"י הלמ"ד אפשר דנשתנה המבטא וצ"ע עיין במהרי"ט חלק אהע"ז סי' י"א לענין שם שראפילה:

אם נכתב בכתובה השם יש לכתוב בגט כמ"ש בכתובה כ"כ בשו"ת זקיני הגאון בעל שער אפרים וראיתי בישועות יעקב לדו"ז הגאון ז"ל סי' קכ"ח ס"ק וא"ו שכתב בשם אביו מרן זקיני ז"ל ראיה דלא כשער אפרים שהרי בבל בורסיף אמרו ספ"ב דשבת דנ"מ לגיטי נשים עיין פירש"י. ולא זכיתי להבין הסתירה משם דל"מ לפירש"י בלשון ראשון דבני בבל הן בקיאין לשמה ובורסיף אין בקיאין אין ראיה כלל אמנם גם ללשון שני שכתב דנ"מ לשינה שם העיר ג"כ אין ראיה דפשיטא דגם בכתובה ודאי נכתב שם העיר כן והא דאמר דנ"מ לגיטי נשים היינו דבכתובה לא פסול אם נשתנה שם העיר אבל בגט יש פסול בזה ועיין רש"י בסוכה דף ל"ד ע"ב דכתב רק הפירוש הראשון בלבד ובאמת שבדברי רש"י שם נתיישב לי מה דקשיא לי לפירש"י בשבת דהא אנן לא קיי"ל כרבה דאמר לפי שאין בקיאין לשמה ורק משום דאין מצויין לקיימו וא"כ אין נ"מ במה שבקיאין לשמה וצ"ל דרב אשי ס"ל כרבה אבל בסוכה הוסיף רש"י משום דבבבל שכיחי מתיבתא ובני ישיבה רבים ושם מצויין לקיימו (וא"כ אין נ"מ במה שבקיאין לשמה) משא"כ בבורסיף דאינו מקום תורה ולא שכיחי אנשים ע"ש. וראיתי דהגירסא שם בסוכה דרבא בר' יוסף והוא סתם רבא אמר זאת דנ"מ לגיטי נשים. ובזה עמדתי על לשון רש"י מה שהוצרך להוסיף משום שאין מצויין לקיימו משום דרבא לשיטתו דס"ל לפי שאין עדים מצויין לקיימו אך באמת הדבר תמוה מה דנשתנ' הגירסא דבשבת הגירסא רב אשי ובסוכה רבא ולא עוד שגרס שם רבא בר' יוסף ובכ"מ בש"ס שנחלק עם אביי לא נקרא רק סתם רבא וצ"ע על הגאון מהר"י פיק שלא הרגיש כלל ע"ז ועיין בשו"ת מהרי"ט חלק אהע"ז סי' י"א בסופו שוב ראיתי בכ"ת שכ' בזה. ולפמ"ש אדרבא רש"י רצה לתרץ כן אליבא דרבא דהרי רבא אמר לה וכמ"ש שוב מצאתי בשער אפרים סי' קי"ח שהביא הך דבבל בורסיף וכתב דשם שאני דהוא שם הנשתקע הרי דבשם הנשתקע אין לסמוך על הכתובה ע"ש ודו"ק:

(נוסח הגט):

אנת אנתתי פלונית וכו' דהות אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית וכו' להתנסבא לכל גבר עיין