דברי שאול חלק לשבעה לג

שבתאי אוצר פירי ועכ"פ נמצא שם שבתאי:

שבנא בבי"ת כ"כ הב"ש ולא הזכיר דברי התוס' ר"פ שני דייני גזירות דחקרו בזה אי מסקינן בשמי' דרשע הי' ועיין בתוס' יומא סוף פ"ג מ"ש בזה וכוונתם שם מ"ש דבפז"ב משמע דשבנא האחרון רשע הי' הוא כמ"ש בכתובות דהרי גם האחרון השלים עם סנחרב ועליו אמרו קשר רשעים אינו מן המנין וז"פ והמהרש"א שם כתב דלא ידע משמעות שם ופשוט דכוונתם למ"ש עכ"פ צ"ע על הב"ש שלא נזכר כלל מזה:

שלמן כינוי ליועץ כי שלמן אינו שם לה"ק רק כמו סלמן נ"ש וב"ש ולא ידעתי הא בש"ס ברכות דף ל"ט ע"ב נזכר שלמן ואמר לו שלמה אתה ושלמה משנתך הרי דהוא שם לה"ק מן שלום או שלמה ואפשר שם נקרא בשי"ן ימנית וכאן מיירי בשי"ן שמאלית וצ"ע:

שמשון ובספר ב"ש נמצא בהקדמתו חרוזים שעשה על שמו שמשון בסמ"ך והיינו בשי"ן שמאלית ואולי נקרא שם באשכנז שמסין בס' וכן הוגד לי וצ"ע אמאי לא הזכירו זאת:

אבשלום עיין תוס' ר"פ שני דייני גזירות דאבישלום ביו"ד קרי דאבשלום בן דוד רשע הי' ולא מסקי בשמי' ומצאתי בחידושי תורת חיים בב"ב דף ס"ח גבי שמעון בן אבטילמס והוא הי' לו גירסא בש"ס שמעון בן אבשלום וכתב הת"ח דרשב"ם גרס בן אבטולמוס ומטעם דאבשלום רשע הי' ולא מסקינן בשמי' והנה לפנינו גם בש"ס הגירסא בן אבטולמס אמנם אף לפי גרסתו תמוה דא"כ למה הוצרכו להגיה בן אבטולמוס הי' להם להגיה אבישלום ביו"ד ואז היה ניחא ע"כ דבריו צ"ע:

שמות נשים אבגלי מסופק המהרי"ט אם נגזר משם אביגיל וכפי הנראה בודאי יש להסתפק כן דמסתמא יש לו שורש ולא זכיתי להבין דברי הב"ש בשם הט"ז דאין דורשין לשון הדיוט וכתובין כמו שנקרא דהרי בכל השמות מסתפקינן כן ולא כמו שהוא נכתב הוא נקרא ובמקרא נמצא עוד אביגל בת צרויה בת נחש:

סתירה כתב הב"ש בשם הרמ"א דנגזר משם אסתר ולא דהוא קיצור השם בלבד ולא כרמ"א ע"ש ולא כנ"ש ונראה דדבריו נכונים ומיוסדים על הא דאמרו בש"ס חולין אסתר מן התורה מנין שנאמר ואנכי הסתר אסתיר אלמא דהיא ע"ש סתירה ע"ש:

אדל, בלא יו"ד כ"כ הב"ש בשם הס"מ ובנ"ש כתוב ביו"ד ואולי ט"ס ויש סמך לזה ממה שכתבו בספרים דהשם נגזר מן א"ש ד"ת ל"מו דהוא ר"ת אדל אלמא דהוא בלא יו"ד:

חנה עיין בש"ס גיטין גבי האי דפורתא קרי לה שרה ואף דבני ספרד קורין לשם קטנות:

דינה בה"א כ"כ הנ"ש ובב"ש כתב באל"ף ובודאי ט"ס דהא הוא שם לת"ק:

הארס בלא יו"ד ותמהו כולם דמהראוי לכתוב בלא אל"ף ע"ש ובאמת דברי הב"ש נכונים דהדס שבמקרא הוא בפת"ח וכאן כותבין בקמץ ותדע דהרי בשם הדסה כתב הב"ש דיש לכתבו בלא אל"ף אף אם קורין בקמ"ץ ועיין שו"ת מאיר נתיבים מ"ש בזה ומכל מקום לא הבינותי כיון דקורין בקמ"ץ למה לא יכתבו באל"ף. ונזכרתי דבמדרש דורש דהדסה בגימטריא ע"ד שכך היתה אסתר בשעה שמת אביה עיין במדרש רבה בראשית גבי אברהם ובמגלה ולכך אין לשנות:

חומה חובה בה"א כ"כ הב"ש ולא ידעתי הטעם דאטו קראו אותה חובה ע"ש חוב וחובה נמצא בנזיר חובה תקברינהו לבני' וחומה נמצא בכתובות דביתהו דאביי. שוב ראיתי בנ"ש דכתב דחובה דביתהו דאביי וחומה דביתהו דר' אבוהו ובמח"כ דביתהו דר"א לא נמצא כלל נזכר שמה וחומה בודאי דביתהו דאביי כנזכר באה"ע וחובה דביתהו דרב הונא כמוזכר בנזיר ועיין בש"ע שם סי' קכ"ט סעיף ל"ד ומצאתי ביוחסין דף פ"ח שהביא בשם מר רב צמח גאון דגרס חוכה בכ"ף ולפ"ז אינו שם לה"ק וצ"ע שלא זכרוהו הפוסקים:

יטה כתב הט"ז בה"א ובלא וא"ו משום דנמצא כן במקרא את יטה ואת מגרשיה ובישועות יעקב לדודי הגאון ז"ל תמה למה לא כתב בה"א כמו שנכתב במקרא ולא ראה דברי הט"ז וב"ש שכתבו כן:

יודת כ"כ הב"ש בלא ה"א ותמהו כולם דהא בקרא כתיב בה"א וכמדומה דבש"ס קידושין דף י"ב מוזכר ג"כ שם יודת וצ"ע באמת שם ושם נכתב יהודית דביתהו דר"ח וא"כ יש לכתוב כן דמסתמא נקראו על שמה ועיין בהגהת מרדכי סוף יבמות הובא בב"י אהע"ז סי' י"ז שם נזכר מרת יהודית וא"כ יש לכתוב כן:

ילתא באל"ף כ"כ הב"ש ונכון דהיא דביתהו דר"נ ומוזכר חולין דף ק"י:

לובקא כתב הלבוש דיש לכתוב בב' שהיא לשון אהובה והט"ז כתב דאין דורשין לשון