דברי שאול חלק לשבעה לב

כמו רב טוביה בר קיסנא:

ידידי' כתב הת"ה דלרב דאמר דנחלק לשתים הי' כותבו שתים דמסתמא ר"ל כמו הללו י' דכותבו בשני שיטין אמנם ריב"ל פליג אך לא ברירא אי קי"ל כריב"ל נגד ר"ח ואמה המהרש"ל הא הש"ס קאמר ופליגא דידיה אדידיה וגם מאי ראיה לידידי' וגם אמאי לא הביא מדר"י ע"ש. והנראה דכוונת המהרא"י דבאמת בידידיה אינו מבואר אם נחלק לשתי תיבות רק דהוה כמו הללו י' לר"ח וא"כ אם ריב"ל פליג על הללויה ממילא גם בידידי' כמו בהללויה ולגבי ר"ח אין הלכה כר"י דהרי גם לגבי ריב"ל שהוא רבו של ר"י נסתפק הת"ה שם אם הלכה כוותי' ע"ש ומ"ש המהרש"ל שם דהלכ' כרבא הוא הולך לשיטתו דגרס לרבא ברישא אבל התי"ט חלק עליו בפ"ד מסוכ' ודבריו נראים עיקר כמו שהוא הגירסא לפנינו שם וכן הוא בילקוט בתהלים בהללוי' ועיין במהרש"א ורי"ף בח"א בפסחים שם והנה הב"י כתב דגם בידידי' בשני שיטין פסול כמו כדרלעומר וגם הת"ה לא כתב רק אם ירצה לעשותו עושה והיינו בב' תיבות והשיג הט"ז דלרב בודאי שרי אף בשני שיטין ולפענ"ד כוונתו דהבין בת"ה דמ"ש דרב סובר ג"כ דאם ירצה עושה היינו דגם רב סובר דאחת היא ואפ"ה אם חלקו לשנים כשר כמו כדרלעומר אף דשם אחת היא אפ"ה מותר לחלקו לשתים ה"ה בידידי' וא"כ ממילא דוקא לב' תיבות לא שני שיטין. ובזה יש ליישב גם דברי הב"י בפדהצור שכתב דמותר לחלקו לב' תיבות ותמה הב"ש עליו ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק:

יקיר בלא יו"ד וכן נמצא רבינו יקר בטור חו"מ סי' ל"ד בלא יו"ד:

יהודה יש מחלוקת איך כותבין והנה בש"ס הובא כמה תנאים דחתמו בה"א וכן מצאתי במדרש תנחומא פרשת קרח דיהודה ע"ש עצמו נקרא הרי דהוא בה' בין באמצע בין בסופו ועיין בסה"ד גבי רבי הביא בשם הקדמת באר אברהם בשם מג"ע דר' חתם עצמו בריש משניות דמאימתי גי' אני יהודה קדוש ואם אמת הדבר ש"מ דיהודה בה"א דו"ק ותשכח:

יאיר נראה דהוא ביו"ד ועיין בהקדמת הרוקח דתדשא בגימ' זה ר' פינחס בן יאיר ומשמע דיאיר הוא ביו"ד דוק ותשכח:

לימא מה שהשיג הב"ש על הנ"ש (בשם יהודא) ממה שחתם הח"מ בשם לימא לא הבינותי דהנ"ש לא כתב רק דיהודה הכינוי לימן דאל"כ הי' אומר רבא בר יהודא אבל מודה דשאר שמות יכול להיות הכינוי לימא ע"ש והח"מ הי' שמו משה:

מ"ש הנ"ש לענין מוש דא"צ לכתוב המכונה דעיקר שם משה הוא מוש דמוש הוא מים בלשון מצרי כמ"ש בלה"ק דלכך קראתו משה הנה הרב אבן עזרא בפירושיו לא כתב כן והוא בקי טפי בלשונות והעיד כן בשם הספרי קורות וכן מצאתי ברמב"ן על התורה פרשת מקץ על פסוק צפנת פענח וע"כ העיקר דצריך לכתוב המכונ' ועיין ב"ש אות מ' ועיין אברבנאל פרשת שמות:

משלם מצאתי בבכורות דף כ"ד ע"ב ר"י בן משלם חסר (ובחולין דף מ"ו מוזכר המשולם בוי"ו) וכן עיקר ודלא כט"ז ועיין בשו"ת רמ"א סי' ב' ג' ד' שכתבו דמשלם חסר ועיין במס' תרומות פ"ו משנה ז' מוזכר עוד ר"י בן משלם ושם כתיב בוי"ו וצ"ע דבד"ה כתיב כמה פעמים שם משולם בוי"ו ועיין מגילה כ"ג ובד"ה סי' ט' כתוב כמה פעמים חסר ועיין נחמי' ח':

עקיבא הנ"ש האריך איך כותבין באל"ף או בה' בדרושים והנה אין דעתו נוחה ללמוד דינים מכח רמז והעיקר נראה לפענ"ד באל"ף כמו שהוא בכל הש"ס עקיבא באל"ף ובפרט שבה' הוא לשון עקבה ורמיה והרי ליעקב שינו את שמו בשביל זה כמ"ש לא יקרא שמך יעקב ופירש"י שהוא לשון עקיבה ורמיה:

פנחס בלא יו"ד כנ"ל. מ"ש דבכל הש"ס נזכר ר' פנחס בלא יו"ד ר"פ בן יאיר פנחס אחוה דשמואל וכדומה ועיין בהקדמת רוקח דתדשא בגימטריא זה רבי פנחס בן יאיר ומשמע דפינחס הוא בי"ד דו"ק ותשכח:

פילטא עיין שו"ת מאיר נתיבים מ"ש בזה:

קים דמתקרי קדיש כ"כ הנ"ש בשם זקני הגאון מוה' העשיל ז"ל ע"ש עפ"י דרש קדוש יאמר לו מה קדוש קים וע"כ קים בחד יו"ד ודפח"ח ולפענ"ד יש לכתוב קדיש ע"ש הכתוב עיר וקדיש נחית מן שמיא או ע"ש הא דאמרו בשבת קדישא יתקרי וקראוהו כן כנ"ל:

והנה יש ספר מאמר קידושין להרב מוה' קים קדיש על חו"מ ואחד על ה"ש עיין שפתי ישינים אות מ' בראשון י"ב וצ"ע בגוף הספר:

שובתאי מהרי"ט כתב דגם שם שבתאי הוא לישראל והביא ש"ס ב"ק דף קי"א ואני כתבתי בגליון הב"ש דבביצה דף ל"ב מוזכר ג"כ שבתאי בר' מרינוס ע"ש] וכן מוזכר ג"כ בב"ק דף קי"ב ע"ב ר' שבתאי] ובשני מקומות בודאי אין לומר שהוא טעות דלא כב"ש וכן מצאתי בנדה דף כ"ח מוזכר ג"כ שם ר' שבתאי ע"ש וכ"ה בב"ב פרק חזקת כמדומה או בסנהדרין סוף פ"ק ועיין יומא דף פ"ו נפיק מינה