דברי שאול חלק לשבעה ל

ומ"ש דא"צ להחרימו מחדש רק שחרם ר"ת חל עליו הנה הר"ת כתב בקידושין דף כ"ח דהא דאמרו כל הקורא לחבירו עבד יהא בנדוי לא שהוא בנדוי רק שצריך לנדותו מחדש והביא ראיה מדשמתיהו שם ע"ש וא"כ ה"ה הכא. ואפשר דיש לחלק דשם לא אמרו רק דיהא בנדוי וכן במוציא זרע לבטלה אמרו כן וא"כ לא נידהו עדן משא"כ כאן דכבר החרימו כל מי שיוציא לעז. על הגט א"כ כל שהוציא לעז הוא בחרם וכמו חרמו של יהושע דחל אף דלא החרימו מחדש:

ומ"ש דמ"כ חרם אותיות רמ"ח דנכנס בגופו של אדם כן הוא במדרש תנחומא פרשת קרח כל המאמר וכ"ה בש"ס מ"ק דף י"ד שחרם אותיות רמ"ח דנכנס בגופו של אדם ואם חזר הוא רחם כן ירחם ד' עלינו ברחמיו המרובים בקרב אמן:

סדר שמות (סו) אברהם כתב הב"ש דאם נקרא אברם וא"י היאך נקרא לס"ת תליא בפלוגתא שרה שארקא דדעתו דיש לכתוב שארקה והט"ז כתב דיש לכתוב שרה דהנקודו' שוות ולא הבינותי דשם הטעם של הט"ז דהכל יודעין ששארקה הוא מן שרה כיון דהנקודות שוות משא"כ כאן דניהו דיוצא משם זה אבל כיון ששני שמות הם ושמא נקרא ע"ש סבה אברם כמ"ש המהרש"ל ואפשר דלו יהי כן בכל זאת כיון דאין השינוי ניכר כשר ובלא"ה יש לומר דמן הסתם תולין שנקרא בשם אברהם אבינו ע"ה:

אלעזר ואם נקרא לאזר ולס"ת קורין אותו כן ורק שחתם בשם אליעזר כתב הט"ז דיכתבו אלעזר ואני חוכך כיון דמ"מ חותם עצמו אליעזר וחתימתו משונה מקריאתו:

אליהו מסתמא יש לכתוב בוי"ו ואם חתם עצמו ברשימה לאחר שכתב אלי' דעת הס"מ דכותבין בוי"ו והס"ש כתב דכותבין חסר דאין כותבין רשימה על שתי אותיות ולפענ"ד אין מזה ראיה משום דבני אדם זהירין במכתבם שלא לכתוב שם ד' וא"כ אם יכתבו גם ה' יהי' שם יה ופן יהי' מונח אח"כ באשפה דמש"ה כותבין שלום חסר במכתב כמבואר בש"ע יו"ד סי' רע"ו ולכך כותבין גם רשימה וגם שם אל אינו במשמע דהרי כותבין רשימה כנ"ל והנ"ש הקשה מ"ש משם ירמי' דכתב הת"ה דאם נמצא אחד דשמו ירמי' בלא ה' הי' כותב ב' גיטין ולא אמרינן דמסתמא נקרא ע"ש הנביא ולפענ"ד אפשר כיון דירמי' אתרע בי' מלתא דקראוהו צרות רבות דבימיו נחרב הבהמ"ק לכך אפשר דיראו לאסוקי בשמי' ועוד שבש"ס נמצא כמה פעמים ר' ירמי' בלא וא"ו וגם על אותו ירמיהו נקרא בקיצור ירמי' לכך כותבין כן וכמו בחזקי' כמ"ש הב"ש שם:

אושיעיה יש שכתבו בה"א ואם כתב באל"ף דעת הב"ש דלא פסול כיון דאינו ניכר במבטא אם בה"א או באל"ף וכתב הבי"ש דמכאן יש ללמוד דאם כתוב בס"ת א' במקום ה' כשר משום דהוא מן אותיות המתחלפים אף דניכר במבטא ובמח"כ ל"ד לכאן דכאן כיון שהוא ממתחלפים ויהי' ניכר דזה הוא המגרש די משא"כ התם דכל אות יש לו סוד וכוונה ח"ו להכשיר בשביל דהוא מתחלף והצ"ץ דמכשיר כבר חלק עליו אא"ז הח"ץ בתשובה ע"ש ודבריו נכונים ובמדרש רבה חתם שמו כמ"ש הרוקח ומשם יש ללמוד היאך נקרא ועיין ברוקח שתיבות ואהי' אצלו שעשועים עולה רבי הושעי' רבה:

אדא הנ"ש הביא דברי הב"י דכל שם שהוא לה"ק יש לכותבו בה"א וכל שאינו לה"ק באל"ף וסימנך אדא בר אהב' ותמהני דלא הביא מה שהב"י חלק ע"ז וכתב דבדיעבד אין קפידא בכל אלו ובתשובותיו האריך בזה:

אקסיל ראד עיין בב"ש ועיין בסוף שו"ת חוות יאיר תשובת הגאון מהר"ם אופנהיים בזה וכתב דברים רחוקים בטעם השם הזה ועיין מ"ש הח"י שם ודבריו נראים:

בנימין הנ"ש האריך אם לכתוב מלא או חסר ותמהני הא בש"ס מבואר כמה תנאים דנקראו בנימין ובב"ב דף יו"ד אמרו על בנימין הצדיק וכן ר' בנימין בר יפת בשבת דף נ"ו ועיין ברא"ש בשבת מלא וכן בנימין רעיא ובכלם נכתב מלא ומסתמא נקראו על בנימין כמ"ש גבי חזקי' והרי דהוא חסר ולא שייך לומר דבכל הני ט"ס ומה שהאריך הנ"ש בהקדמ' בדברי הרמב"ם בכלי המקדש כבר האריך בזה האלגזי וכל הגדולים והשכנה"ג ועיין בכנסת יחזקאל סי' א' מ"ש בזה:

בנימין המכונה בינוש דעת הט"ז דצריך לכתוב המכונה בינוש אבל בונא א"צ לכתוב המכונה ולא כתב הטעם ולפענ"ד הטעם דבינוש כותבין בצר"י ואין הנקודו' שוות לכך כותבין המכונה משא"כ בינא דהיא בחירי"ק והנקודות שוות וכמו שרה שארקי שכתב הט"ז דא"צ לכתוב רק שרה והנ"ש הקשה דהא בינא יש לו כינוי אחר ע"ש ובב"ש מ"ש בזה:

גדליה דעת הט"ז דיש לכתוב גדליה דלא גרע מכינוי וכמו בחזקיה והב"ש השיג דשאני בחזקיה דהש"ס מכנה כן חזקי' בלא וא"ו משא"כ כאן והמגיה בט"ז דכינוי שלנו הוי ככינוי שלהם ואין זה השגה דאם הש"ס מכנה הוה כינוי הרגיל משא"כ