דברי שאול חלק לשבעה כט

קדמו הרדב"ז בראיה זו ועיין בשעה"מ הלכות גירושין. ובגוף החילוקים עיין בש"ך יו"ד סי' שע"ה דיש לחלק בין א"ד לדרבנן:

(נ) אם כתב בגט ארוסה אנתתי דעת התה"ד דפסול לכתחילה וראייתו מהא דאמרו גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה והשתא למה כותב ארוסה כלל בגט וא"ל דמיירי דכ' כן דז"א הא הש"ס קפסיק ותני והשתא אכתי קשה (היכא) דלא נכתב ארוסה מא"ל וע"כ דצריך לכתוב כן והאחרונים דחו דבריו דהגזירה הוא שמא יכתוב כן ולכך גזרו על כל גט ארוסה ולפענ"ד נראה ראיית התה"ד דלכאור' צריך להבין הא דאמרו ארוסה מי אית לה פירי ומאי קושיא הא הסופר כותב טופסי גיטין שיהיו מוכנים ודלמא לכך אינו כותב הזמן דשמא יצטרך לגרש מן הנשואה ולכך אינו כותב זמן בגט אך ע"כ צ"ל דכיון דבגט ארוסה צריך לכתוב ארוסה וא"כ ע"כ כותב ארוסה וא"כ לא יוכל לגרש נשואה לכתחל' כמ"ש הב"י דגט ארוסה לנשוא' פסול וא"כ קשה ארוסה מי אית לה פירי ובגט ארוסה למה כותב זמן וע"ז משני גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה והיינו דאם נכתב בעת אירוסין שפיר יכול לגרש אח"כ כמ"ש הט"ז ולכך אינו כותב בו הזמן ובזה נדחה מ"ש הב"י דיש לומר דכיון דסומך ע"ד שיגרשנ' לאחר הנישואין א"כ כותב אנתתי דזה אינו דא"כ למה לי הטעם דגזירה ת"ל דהוא כותב נשואה עבור שיהי' ראוי לארוס' ולנשואה:

ובזה יש ליישב דברי ר"ת שכתב דאם העדים יראו שכתב ארוסה יסברו שהיא ארוסה עדיין ומאי סברא היא זו והלא לענין לקוחות כתב בעצמו דידקדקו וידעו שניסת:

ולפמ"ש אתי שפיר דעדים כיון שרואין שמגרשין בגט ארוסה יסברו שהיא ארוסה דמסתמא לא יגרש בגט שכתוב ארוסה לנשואה לכתחילה והא דבאמת אין מגרשין לכתחלה נשואה בגט שכתב ארוסה הוא מטעם שלא יאמרו גיטה קודם לבנה ועדים יחשבו שבאמת ארוסה היא:

ובזה מיושב קושית התוס' שם שהקשו דלמה לי טעם זה ת"ל הא אינו מוכח מהגט הזמן ואיכא חשש משום פירי והיינו אף דהלקוחות יודעין אבל לא מתוך הגט. ולפמ"ש אתי שפיר דאי לא מטעם זה אמאי יהי' פסול והא עדים לא יחתמו לו דחזו שהוא מוקדם כקושית התוס' וא"ל כתירוצם דעדים יחשבו שעדיין היא ארוסה והיינו כמ"ש דמסתמא לא יגרש בגט ארוסה לנשואה דז"א דאי לא אמרינן הגזיר' אמאי אסור והא כדין נכתב בשעת הכתיב' דהי' ארוס' ואף דאח"כ נשואה היא מאי חשש איכא לא משום פירי דיכתבו בפירוש שלא תגבה רק מן הנשואין ולא משום גזירה ויש להאריך בזה ואכ"מ ועיין ש"ס גיטין דף כ"ט ע"ב אגלאי מלתא דארוסה הואי והא דלא נודע מקודם ע"כ שהיו כתוב בגט אנתתי ואפ"ה כשר:

ובלא"ה יש לומר דממנ"פ אם כשר גם לנשואה א"כ הי' יכול לכתוב הזמן בגט ארוסה וכשר גם אח"כ ולחשש פירי ליכא וע"ז קאמר דהגזירה היא משום שמא יאמרו ולכך לא כתב הזמן ועיין בשו"ת ח"ץ לענין אם נתגרשה קודם שנבעל' איך כותבין ועיין במלמ"ל פ"ד מגירושין מה שהביא בשם המהר"א ששון ע"ש, ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רכ"א שכתב ג"כ להכשיר אם כתב בגט ארוסה אנתתי והביא שגם הרשב"א בחידושיו מכשיר. (נג) מה שהקשה הנ"ש על המ"ב דבנותן קנסות שישאו זא"ז לא התירו רק בדיעבד והקשו דהרי זה טוב יותר מאם יגרש בתנאי ע"ש הנה בזה פשיטא דטוב יותר מגט ע"ת רק דכוונת המ"ב שם להוציא ממ"ש הסמ"ע שם דגט בקנס הוה ג"כ ע"ת כמוזכר באורך שם סי' ע"ה ובשו"ת מהר"ם לובלין ולכך כתב המ"ב דבזה כשר בדיעבד וה"ה דאף לכתחל' אם לא היו בעת הגט רק אח"כ:

(נח) הנ"ש האריך בדבר הגט שנותנין גוזרין בחרם ר"ת שלא לערער אי רשאין לערער כשנראה לו פסול באמת בגט והעלה דפשיטא דלא חל ע"ז החרם ע"ש והנה זה פשוט דאין החרם חל בכה"ג ולית דין צריך בשש. אמנם מה שהקשה הנ"ש משו"ת תה"ד בפסקיו סי' מ"ז דכתב דחל החרם אף שערער כהוגן יפה טען אבל לא יפה פירק דבמהרא"י שם מבואר בהדיא בסופו דהחרם חל עליו כעת ע"ש. אבל לפענ"ד נראה לחלק דכל היכא דהוא מוצא דבר חדש מה שלא עמדו עליו המסדרים בזה שפיר מותר לערער ואולי באמת מצא דבר מה שלא עמדו עליו ולא לאדם השלטון שלא יטעה אבל שם דכל עיקר הפלפול אם לכתוב לנוכח וכבר ספק הרב מהר"ם שם ע"ז כאשר כתב הת"ה שם שחפשו בש"ס ופוסקים ועלה בהסכמה שלא לשנות נוסח ואח"כ עמד אחד ומערער בכה"ג הרשות נתונה ביד המסדר כיון שכבר פסק הדין כן ואף אם יטעון כדין אין שומעין לו כיון שכבר נעשה מעשה ואף אם אומר לך על שמאל שהוא ימין על פי התורה אשר יורוך וז"ב:

ובזה מיושב גם מה שהקש' משו"ת מהר"ם מינץ סי' ל"ז ע"ש משום דהתם כבר עשה מעשה בגט ראשון וחלק עליו ועלה בהסכמ' שיכתוב משולם המכונ' זלמן והמכונ' זעמיל וכן עשה וכאב כן בגט א"כ שפיר כתב לו בגט אחר דאם יערער הוה מערער וחל עליו החרם וכן הוא מ"ש המ"ב ס"ס ע"ה כנ"ל ברור ועיין במהרי"ט בשניות סי' וא"ו לענין תשובת הת"ה הנ"ל: