דברי שאול חלק לשבעה כה

למחות ביד הקוראים לשון לעז אף בנכתב לעז דהא צריך לקרות אחשתרנים בלשון לעז והיינו דאינו רק פסול לכתחלה כמ"ש כאן וכ"כ המג"א בהדיא לכתחלה ואף אם נימא דפסול בדיעבד ל"ק מכאן דשאני הכא דאיכא עוד טעמים כמ"ש הרמ"א משא"כ שם דהוא לשון לעז ולכך פסול ולפמ"ש הט"ז כאן בטעמו בודאי פסול שם. ועם זה לא קשה קושית אא"ז הגאון הובא בישועות יעקב עכ"פ כסלו בלשון עברי ודאי כשר כמבואר ברמ"א כאן והב"ש ס"ק כ"א הקשה למה באמת כותבין הזמן בעברי ולפמ"ש הט"ז כאן בטעמו אתי שפיר ע"ש:

(י"ג) הרמ"א בסי' קכ"ח כתב דאין לכתוב פלונית מתא אלא מתא פלונית ובנ"ש הקשה מהא דכתב הרמ"א בסי' קנ"ד קאזמיר דמתקרי קאזמירז מתא ומחלק בחילוקים אבל העיקר לפענ"ד כמ"ש הב"ש דאם כותבין מתא דיתבא על נהר פלוני כותבין מתא לבסוף ובחידושי הגרשוני הקשה ג"כ כן וכתב דט"ס ברמ"א ע"ש אבל העיקר כהב"ש:

(ט"ז) ובסעיף ז' כתב הרמ"א דאם הנהר חוץ לתחום העיר אף אם מסתפקים לכל תשמישים אין לכתבו ופסול ואם הוא תוך התחום אם מסתפקים ממנו לכל תשמישים כשר אם כתבו והוציא כן מתשובת הרשב"א במיימוני כמ"ש הב"י וביאור תשובת הרשב"א שם הוא כך שמ"ש אם מסתפקים מן הנהר כותבין ואם לא יכתוב ג"כ אין לחוש זה קאי על נהרות שהם בתוך העיר וגם בזה בעינן שיהיו מסתפקי' ומה"ט אם הרוב מסתפקים מנהר אחד ומיעוט מסתפקין מהשני אין כותבין השני כמ"ש המהרי"ק הובא בב"י וברמ"א וגם בזה אם לא כתב שם הנהר אין לחוש וכמו שמביא מנהרדעי דלא כתבו שם הנהר אף דהי' בתוך העיר ואח"כ כתב לענין השאלה דמ"מ אם הוא בתוך התחום לא נחשב כמשנה ופשיטא דמיירי במסתפקין ממנו כל תשמישין דלא עדיף מתוך העיר רק דהו"א כיון שאינו בעיר יהי' כמשנה ע"ז הביא ראיות דאינו כן וע"ז כתב אח"כ דמ"מ הי' נראה לכתוב דיתבא בצד והיינו אף בתוך התחום כל שאינו בעיר כדי שלא יהי' נראה כמשנה ובזה מבואר כל התשובה וכן הבין הב"י ממנו וע"כ כתב דבחוץ לתחום פשיטא דהוה משנה ופסול דהא כל ראייתו אינו רק בתוך התחום וגם ע"ז לא הביא ראיות ברורות כמ"ש בעצמו אבל חוץ לתחום פסול ובתוך התחום בעי שיסתפק כל תשמישין ובזה לא מקרי משנה וז"ב בכוונת התשובה ובזה כל דברי הנ"ש בטלין ובחנם השיג על הב"י וכל האחרונים ע"ש שמפרש פירוש זר בכוונת התשובה:

(יז) מ"ש בשם בעגניץ כפי הנראה לא ראה דברי הד"מ ס"ק י"ז שכתב בהדיא דלכך נשתרבב המנהג לכתוב שני נהרות דכולי האי לא חיישינן שיתרמי עיר אחרת ויהי' לה שני נהרות ומיהו מסיק דאם אין לה שני נהרות או במקום עיגון כשר אף בנהר אחד ועיר שנוסף בה נהר חדש כתב המהרי"ל דיש לכתבו והיינו משום דשאני נהר שהוא מפורסם ואין לחוש ללעז וכ"כ הלבוש ובנ"ש נתקשה בזה ומסיק בתירוץ השני כמ"ש הלבוש וז"פ ועיין בחידושי הגרשוני מ"ש בזה:

ואם נשתנה שמו ב' פעמים מחמת חולי כותבין אותן שני שמות חולי בתחלה בשני דמתקרי ושם אחרון קודם דעיקר לראשון ולכך לא כותבין בוי"ו משא"כ בהמכונה ובנ"ש האריך להביא ראיה מהא דיעקב דאמרינן דאהדריה קרא. והנה מ"ש שם בדברי הש"ס עיין בהכותב ובמהרש"א שכתבו כן. ובזה יש לי עיון בדברי התוי"ט שכתב לדחות סברת הפוסלים דאומרים ולא יקרא מהך דיעקב דהרי ש"ה דאהדרי' קרא וכמ"ש בש"ס וע"כ דברי הנ"ש דברי טעם הם ולפ"ז אם נשתנה שמו מחמת ד"א הי' צריך לכתוב ודמתקרי בוי"ו דל"ש טעם הנ"ל וכן מצאתי בב"ש ודחאו דמשום לא פלוג:

מה שנסתפק הנ"ש באם נשתנה שמו מחמת חולי ומת מחמת אותו חולי איך כותבין בגט של בנו שם השינוי של אביו אי קודם אן אח"כ נראה כמ"ש שם בעצמו אך לא מטעמי' רק דכיון דלא נקרא בשם זה כלל א"כ דעת הב"י לחד תירוץ דא"צ לכתוב אותו שם כלל ואף לתירוצא בתרא עכ"פ אותו שם אינו עיקר להשם הראשון כיון דלא הועיל ועיין בשו"ת התוי"ט והח"מ שם ומהתימה שהנ"ש לא הזכיר דברי הב"י כלל ועיין בב"ש שם וע"כ העיקר דיש לכתוב השם השינוי בסוף דמתקרי ומ"ש אח"כ דאם נשתקע שם הראשון דיש ליתן ב' גיטין עיין בב"ש דמסיק דא"צ ליתן רק גט אחד ומ"ש דאם נשתקע שם השני דודאי א"צ לכתוב רק שם הראשון תמהתי דכ"כ הכי בתירוץ הראשון ועיין ב"ש ס"ק ל"ה ואולי נשתקע שאני דהיינו שכבר נקרא בשם זה רק שנשתקע אח"כ משא"כ אם מת מחמת אותו חולי ולא נקרא בשם זה כלל ועיין בשו"ת חוט השני סי' ט' י' י"א מ"ש לענין שינוי השם:

ואם יש לו שני שמות ונקרא בשניהם יחד כשר כ"כ הרמ"א והיינו אם נקרא בב' שמות במקום אחד ובנ"ש הקש' הא שם החולי כותבין השני עיקר ולא ידעתי מאי קושיא שאני שם החולי דעיקר השם השני ולכך מקדימין אותו וכמ"ש בת"ה סי'