דברי שאול חלק לשבעה כא

שטרות דרבנן הא אין כאן עדות כלל ומה יקיימו ולכך הצריכו שיקיימו ע"פ מה שיחתמו בפניהם והוה קיום שטרות דרבנן ודו"ק:

(שטר מכירת שט"ח סי' כ"ז) (בנוסח השטר ב) איך שמכרתי שט"ח זה כו'. הנה קי"ל המוכר שט"ח יכול למחול וכ' הנ"ש דאם קיבל בחרם דאז אינו רשאי למחול ע"ש וכן מצאתי בתוס' ב"ק דף פ"ט שכתבו דתוכל למכור ותעשה חרם שלא תמחול לבעלה ע"ש מיהו יש לעיין אם היורש לא יוכל למחול דאין היורש מחויב לקיים נדר אביו עיין בחו"מ בסי' ר"ז. עוד כתב הנ"ש דיכול לעשות תקנה שישעבד עצמו נגד כל המוציא דאז א"י למחול משום דכיון דא"צ כתיבה ומסיר' כמבואר בסי' ס"ו מטעם דהוה בע"ד דידי' ממילא גם למחול אינו רשאי ע"ש והנה הסמ"ע שם ס"ק ח' חולק ע"ז וכתב דאף דא"צ כתיבה ומסיר' מכל מקום יכול למחול וכ"כ בס"ק ס"ד שם מיהו לפי מה שנרא' מהש"ך שם הוא דאם לא הי' צריך כתיבה ומסירה לא הי' יכול למחול והש"ך לא חלק רק דצריך כתיבה ומסירה משום דצריך לבא מכחו כמבואר סי' נו"ן ולפ"ז בשטרות שלא כתב שם המלו' רק שנתחייב לכל מי שמוציאו דאז א"צ לבא מכחו כמ"ש הש"ך סי' נו"ן ס"ק יו"ד ממילא א"י למחול ממילא צדקו דברי הנ"ש דבשטרות יכול לעשות תקנה זו וכעין ממרנות שלנו דמזה מיירי שם ולפ"ז מה שהביא הנ"ש נוסח שטר פראג דכתב ביה בלא כתיבה ומסירה והוא כתב דדבר זה בטל דממנ"פ אי צריך כתיב' ומסיר' מה מועיל מ"ש בלא כתיבה שיועיל. ולפמ"ש א"ש דשם כותבין שיועיל הן באתי מחמתי' או לא וממילא מועיל גם בלא כתיבה ומסירה דהא א"צ רשותו ולכך צריך לכתוב כך דאל"כ לא הי' מועיל ומהתימ' על הנ"ש שלא ידע מהשתי דיעות שמובא שם סעיף כ"ו והביא דברי הר"ן סי' ס"ט בפשיטו' ובאמת היא מחלוקת הפוסקים ומה שהביא שם תשובה בענין תקנת קהלות ומקשה שם דברי רמ"א סי' ל"ז עם מ"ש סי' ז' לא ידעתי דשם בסי' ל"ז קאי הרמ"א אחר שכבר תקנו דגם בני העיר יכולין לדון בעסקי הקהל כמבואר בש"ע שם גם מ"ש בסופו לישב תשובת המהרי"ק שורש א' עם סי' ב' עיין בש"ך שם מ"ש בזה ועיין בשו"ת שב יעקב בחו"מ סי' ג' ד' מזה ועיין בב"ח סי' י"ד וסי' קל"א לישב דברי המהרי"ק:

(נוסח שט"ח בעדים סי' כ"ח) (ד) בלי כח והרשאה ע' סמ"ע סי' ס"א ס"ק ח' והש"ך הביא בשם הב"ח דחולק עליו ע"ש:

(ט) על הוצאו' כסדרן. עיין בנ"ש מה שהאריך בזה ודבריו צ"ע וע' בסי' ס"א ס"ה בסמ"ע וש"ך שם:

[יא] בכל ב"ד שיחפוץ הנ"ש כתב דהכונה היא אם לא יחפוץ ללכת בד"י הוא דרשאי לילך בד"ע אבל לא דרשאי לילך לכתחילה בד"ע ע"ש ובסמ"ע סי' כ"ו כתב דאם כתב בפירוש שידון בדיני עכו"ם צריך לילך עמו בדיני עכו"ם והיינו בזכות שאינו זוכה בד"י כגון בדיני שמטה אבל במקום שאין איסור ידונו לו ישראל אותו זכות שיש לו בדיני עכו"ם וכן כתב סי' ס"א והט"ז חלק עליו בשני המקומות דחלילה לילך בדיני עכו"ם ולייקר שם עכו"ם ע"ש ולא הבינותי כיון דעכ"פ כל תנאי שבממון קיים א"כ הוא מוכרח לקיים לו הזכות שיש לו בדיני עכו"ם א"כ אמאי לא יתנו לו אותו הזכות ואם בכ"ז אינו רוצה א"כ הוה כמו אם הוא אלם דרשאי לילך עמו בדיני עכו"ם ופשיטא דאם ירצה לתת לו כן ע"פ ישראל דאסור לילך בדיני עכו"ם וע"כ דברי הסמ"ע נכונים לפענ"ד ודו"ק ועיין בברכי יוסף סי' כ"ו מה שהביא בשם הבני שמואל ועיין בטור שמביא בשם הרי"ף בזה ומפשטת דבריו נראה ג"כ כהסמ"ע ועיין בשו"ת מהר"א ששון סי' ס"ב מה שכתב בזה:

הנ"ש האריך במ"ש המרא"י וכן הוא בש"ע סי' ס"ט דחת"י תעיד עלי כק' עדים אינו רק לשופרא דשטרא ואמאי לא נימא דהוה כאילו העידו דמסרו לו השטר ע"ש והדבר פשוט דכיון דאין להם קול לכך לא חש לטעון פרעתי וא"כ ע"כ דאינו רק לשופרא דשטרי:

(סי' ל') לענין מכירת ס"ת הביא הנ"ש דברי רש"י בשבועות וצ"ע ברש"י שם דמשם אין ראיה לענין נ"ד ודו"ק:

(סי' ל"ב) לענין מתנה גמורה מ"ש הנ"ש דהא דמבואר בסי' רמ"ב דנהגו לכתוב ביטול מודעא במתנה הוא בהמלכת בעלים צ"ע דלא נראה כן שם בסמ"ע ובמקור ורק הכוונה שם דאם ביטל לא חיישי' שמא באונס ביטל וכותבין שביטל ע"ש אבל לא דצריך המלכה גם מ"ש מסי' ס"א לפמ"ש הסמ"ע והש"ך שם אין ראיה ודו"ק גם מה שהביא משו"ת דברי ריבות סי' קי"ט מבואר בסי' רמ"ב בחו"מ סעיף ו' בשם הנ"י וצ"ע שלא זכרו. (שם) מתנה גמורה מ"ש הנ"ש דהוה אסמכתא לפמ"ש בסי' ר"ז דבשבועה לא שייך אסמכתא א"ש ועיין בסמ"ע וש"ך שם:

לענין טופס גט שחרור עיין בר"י וכנה"ג סי' רס"ז ביו"ד ובחינוך:

לענין הרשאה במלוה נראה לפענ"ד דאם יש לאשה שיש לה בעל תביעה על איזה איש נראה לפענ"ד דלא מועיל הרשאת אשה דמה שקנתה אשה קנה בעלה ואין לה ד"א קרקע שתוכל להקנות אג"ק זולת בשתתן במתנה הדבר להמורשה. אבל בקנין אג"ק