דברי שאול חלק לשבעה טו

מה שאין כן לדידן תמהני הלא בהגה"מ שם כתב הך נ"מ בין כתובה דאורייתא לדרבנן לענין בינוני' והב"ש בעצמו מביא תשובת הגה"מ הנ"ל שם וצ"ע. ומ"ש הנ"ש להסתייע מדברי הגה"מ אדרבא משם סתירתו ובאמת גוף דבריו דרשב"ג ס"ל גוף המאתים הם מה"ת תמוהים דהרי בש"ס קאמר מכאן סמכו חכמים הרי דאינו רק אסמכתא והש"ס מוקי שם דזה מדרשב"ג וכ"כ בהגה"מ שם דגם לרשב"ג אינו רק אסמכת' וז"ב. ועיין בחידושי הריטב"א בכתובות שם:

(מא) אבי' ואם היא יתומה כותבין מבי נשי' כ"כ רמ"א בשם ר"ת והב"ש כתב אף דגם י"ח נקראים בית אב מ"מ נקרא נמי בי נשי'. אמנם באמת לא ראה דברי המרדכי בגיטין פ"ב שעל מה שהביא שם דברי התוס' דכל י"ח נקראים בית אבי' כתב דמכאן פסק ראבי"ה דאף אם מת אביה נמי כותבין מבית אביה וכפי הנרא' גם הב"י והד"מ לא זכרו זאת שלא הביאו ועיין בש"ך יו"ד סי' רט"ז מ"ש ודבריו צ"ע. מיהו בכ"ז נראה לי דבכאן יש לכתוב בי נשיא דאף די"ח קרוי בית אב מכל מקום אדרבא מש"ה לא לכתוב בית אביה דנוכל לטעות שאביה נתן לה זאת משא"כ בי נשיא משמע שכבר נשכח ממנה בית אביה והכניסה משלה וכמ"ש הנ"ש כאן וא"כ נ"מ לענין חזרה תוך שנה. מיהו גוף פירוש הנ"ש שכתב ששמע דבי נשיא הוא מלשון נשני. לדעתי הי' נראה לפרש דהוא מלשון נשייא דהיינו נשים ומצאתי בערוך ערך נשא שכתב המוסף הערוך שני פירושים אלו ועיין בחידושי מהרי"ט בשבת דף כ"ג ובאמת כפי הנרא' מה שפירש"י בב"מ בי נשיא אבי' או חמיה היינו שנסתפק בשני פירושים האלו (ועיין בבחיי על פסוק כי נשני אלקים בפרש' מקץ) ובזה יש לישב קושי' התוס' שם אך מ"ש הנ"ש דגם בחיים אם הכניס' משלה יש לכתוב בי נשיא דהיינו דנשכח מבית אבי' אינו נראה דהבו דלא לוסיף עלה וגם ל"ש לשון זה בעוד בחיים חיותו וגם מ"ש בשם הרמ"א דבשתוקי יש לכתוב סתם ג"ז לא מצאתי ברמ"א אמנם בהכניס' משלה נראה דיכתוב סתם דבלא"ה אין קפידא באיז' לשון כותבין וק"ל ועיין ביבמו' פרק שני דף ח"י דפסל' מתרומ' דבי נשא ושם ודאי היינו מבית אביה ודו"ק ועיין ש"ס ביצה דף כ"ט ורמב"ח מרא דעובד' הוה ואי לאו דחזי' מבי נשא ומשמע שרמב"ח כבר מת:

(מ"ט) מאתיים זקוקין הדרישה כ' דעיקר כתובה אינו נכלל בכלל המאתים זקוקין והביא ראי' מתוס' כתובו' דף יו"ד שכתבו דנותן ממטבע היוצא והנ"ש הקשה דלמא שם משום דכתוב' מה"ת אבל ל"ק דעיקר ראייתו מדברי הירושלמי וסתמא קאמר אף למ"ד כתוב' דרבנן וראיתי להק"ע שם שהקשה על התוס' דא"כ מאי מייתי רבא ראיה מדלא תני כתובה בהדי' ולפי דבריהם אכתי קשה ליתני בהדי' דעכ"פ כסף שקל ע"ש ול"ק דכיון דשם קצוב המטבע וכאן מטבע היוצא וצריך להוסיף כמ"ש הגה"מ א"כ לכך לא כללינהו וז"פ. ומה שהקש' הנ"ש על הדריש' ל"ק מידי ועיין בח"מ סי' ס"ו שכ' ג"כ כהדרישה וחלק על הב"ח וכדבריו נראה עיקר גם שאר קושיותיו ל"ק להמעיין:

(נ') כסף צרוף המהר"ם מינץ תמה למה כותבין כסף צרוף ע"ש ובאמת הב"ש בסי' ס"ו כתב דנראה דאין גובין זאת במטבע של נחשת רק של כסף שהרי כותבין כסף צרוף וא"כ לכך כותבין כסף צרוף. עוד נראה דלפמ"ש הדריש' דלמה לא נותנין לה מה ששוה הז' חלקים נחושת וכתב הנ"ש לעיל דזה מנכה דאם ירצה לעשו' כסף צרוף יצטרך לתת זאת בעדו דהכסף נחסר א"כ לכך כותבין צרוף ודו"ק:

לענין מטלטלי אג"ק ע' באורים סי' ס' שהשיג על הנ"ש לענין תקה"ש בכתובה ודבריו צ"ע דדברי הנ"ש הם דברי הש"ע אהע"ז סי' ק':

(נט) ודלית להון אחריות בש"ע סי' ק' מבואר דהאידנא אף שמבואר בכל הכתובו' מטלטלי אג"ק אפ"ה אינם גובין ממטלטלי מפני תקנת השוק ולמד כן מהרא"ש בחו"מ סימן סמ"ך. והב"ש כתב דמהרשב"א. בתשוב' אינו נראה כן ע"ש ולכאור' הי' נראה דהרשב"א לא פליג על הרא"ש רק דשאני כתובה דלא שייך תקנת השוק משום דידע מעיקר' דיש לה כתובה משיעבוד מטלטלי אג"ק ואפ"ה קנה. ובאמת גוף דין הש"ע שלמד מהך דרא"ש תמה הנ"ש עליו מה"ט. אמנם באמת ל"ק דבאמ' צריך להבין דברי הרא"ש מאי שייך תקנת השוק הא אם יגבה א"כ ממילא לא יקנה בלא אחריו' ולא יהי' לו פסידא אך זה אינו דהוא גופא תקנת השוק דאין לך אדם שירצה לקנו' מטלטלי מחבירו עד שיתן לו אחריו' ומי יודע אם יש לו בין כך ובין כך בטל המו"מ וכן מבואר מלשון הרא"ש שם ומעתה ממילא גם בכתובה שייך תקנת השוק דכ"א לא יקח בלא אחריו' משום ה"ט דכתיבנ' ובטל המקח וז"פ ועיין בבאר יעקב אהע"ז סימן ב' שכתב כעין מ"ש:

ובזה מיושב גם דברי הסמ"ע בסי' רנ"ב שטען עליו הנ"ש הא בכתובה לא שייך תקנת השוק ולפמ"ש א"ש. אך מטעם אחר אני דן על הסמ"ע שהרי בסי' ק' אינו מבואר רק באם מכרו היורשים שיין תקנת השוק לא במתנה ועיין בח"מ וב"ש שם ודו"ק:

מיהו בלא"ה יש לומר דהרשב"א לא פליג על הרא"ש והרשב"א מיירי במקום, דלא נתפשט התקנה