דברי שאול - עדות ביוסף - א צב

דלהרא"ש דס"ל דאחר הזמן לא חשיב מצוה שפיר פטור אחר שפרעו ובעת שהמשכון בידו טרם שפרעו הוה ש"ש מחמת השיטוח וניעור ולא שייך לומר דעושה לטובתו כמו בצריך למשכון דהוה מצוה וכמ"ש הש"ך ס"ק ל"ו. ובזה מיושב לנכון קושית התומים ס"ק ו' דלשיטת הרא"ש יקשה בהא דמוקי בצריך למשכנו ור"א סבר דהוה ש"ח הא הריטב"א הקשה דהו"ל שוכר דהא שכרו וכתב דמיירי בשכבר כלתה זמן שכירתו ולשיטת הרא"ש תמוה דכיון דכבר כלתה הזמן א"כ שוב הו"ל ש"ש בשביל שיטוח וניעור ע"ש. ולפמ"ש א"ש דבאמת מהראוי דלא יהי' ש"ש בשביל שיטוח וניעור דעושה לטובתו כמ"ש הרש"ל אמנם לא גרע מאילו צריך למשכון דהוה ש"ש בשביל המצוה וכמ"ש הש"ך ולפ"ז לר"א דס"ל דלא הוה מצוה שוב לא הוה ש"ש בשביל שיטוח וניעור דעושה לטובתו. איברא דלפ"ז יקשה בהא דאמר דכ"ע אית ליה דרב יוסף והכא במלוה צריך למשכון קא מפלגי ומשמע דגם רבה אית ליה דרב יוסף והא לרבה לא הוה ש"ש בשביל זה. אמנם באמת לשון חכמים מרפא דקאמר דכ"ע אית לי' דר"י "בשומר אבידה" והכא וכו' ותיבת "בשומר אבידה" מיותר והו"ל למימר סתם דכ"ע אית לי' דר"י. אמנם לפמ"ש ימתק הדבר דהיינו דבשומר אבידה דכ"ע אית לי' דר"י משום דשם ודאי הוה ש"ש דלא עשה לטובתו אבל כאן פליגי במלוה צריך למשכון וכיון דלר"א לא מקרי מצוה בזה ה"ה בסתם משכון לא הוה ש"ש בשביל המצוה דשיטוח וניעור וכנ"ל ובזה ממילא מיושב קושית התוס' דא"כ לוקי למתני' בא"צ למשכון ולפמ"ש א"ש דלר"א גם בסתם משכון לא הוה ש"ש דאינו מצוה כלל וכמ"ש ובזה מיושב היטב קושית הת"ח להמסקנא דמוקי במלוה צריך למשכון דא"כ אמאי בהלוה לו אלף זוז על השטר הוה ש"ש לכ"ע דהא לא שייך טעם דרש"י דע"כ לגוביינא שקל דאל"כ למה שקלו הא בטוח ע"י השטר והרי היה צריך למשכון ולכך לקחו ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דכל הטעם דר"א לית ליה דר"י הוא משום דכאן אפשר דעושה לטובתו כדי שלא יתקלקל המשכון וכמ"ש הרש"ל ולכאור' צריך להבין דמאי אכפת ליה שיתקלקל דאם נימא דלא נעשה ש"ש בשביל המצוה תו לא יתחייב דשמואל ל"ל ופושע אינו דאינו חייב בשטוח וניעור וכמו פקדון וצ"ל דמ"מ חושש דשמא יתקלקל ולא יהיה לו ממה לגבות ומעתה זהו דוקא כשאינו בטיח על מעותיו שלא הלוהו בשטר אבל אם הלוהו בשטר דאז בטוח במעותיו כמ"ש רש"י וא"כ ממילא מה איכפת ליה בשיטוח וניעור ואי דיתקלקל אטו יתקלקל לגיורי עד שלא ראוי להשתמש בו אנן חיישי' שמא יתקלקל ולא ישוה כדי כל חובו וכאן לא אכפת לן בזה דבטוח במעותיו ובזה י"ל הא דפירש רש"י לימא דר"י תנאי היא והיינו דרבה ודאי תנאי היא רק דר"י י"ל דלאו תנאי היא והתוס' פירשו להיפך דרבה ודאי לאו תנאי דמצי לאוקמא דכ"ע ס"ל כרבה והכא בדשמואל קמפלגי אלא ר"י ניהו דפליגי בדשמואל אבל כ"פ הוה ש"ש בשביל דר"י ולפמ"ש י"ל דלכך לא פירש"י כן דלהס"ד דהוה ס"ל דלר"א אף בצריך למשכנו הוה מצוה א"כ י"ל דכ"ע ס"ל דר"י ומה דלא הוה ש"ש הוא משום דעושה לטובתו דגם הוא ס"ל כשמואל ועושה לטובתו שלא יתקלקל וחייב בתשלומין וזה בודאי לאו מצוה היא דניהו דמה שעוש' שיהי' בטוח הוה כמו צריך למשכנו דאפ"ה הו"ל ש"ש אבל מה שעושה שלא יפסד ויתחייב לשלם זה לא הוה מצוה וע"כ דל"ל דשמואל ולא נשאר רק מה שבטוח בחובו וזה הוה כמו צריך למשכנו ודו"ק. ובזה י"ל דמ"ש המהרש"ך דאף דהוה ש"ש משום פרוטה דר"י אבל מ"מ באותן דברים דמתחייב מחמת דאמרי' להכי יהבי לך אגרא כי היכא דנטרי נטירותא יתירתא זה אינו מתחייב בשביל פרוטה דר"י יינו דוקא לשיטת הרשב"א דס"ל דמחמת השיטוח הניעור לא פטור מצדק' והיינו משום דעושה לטובתו וא"כ עיקר החיוב בא בשביל דבעת שהלוהו אילו היה מזדמן עני לא הוה בעי למיתב פרוטה בשביל זה לא שייך לימר דיהבי ליה אגרא דבאמת לא יהיב לי' אגרא דאטו לא משכחת לה שלא יזדמן עני באותה שעה וניהו דחשיב הנאה בפרוטה אבל עכ"פ להכי יהבי לך אגרא לא שייך אבל לשיטת הרא"ש דחייב בשביל שיטוח וניעור וזה דבר הרגיל וגם בעת שיבא עני יוכל לשטחו ולנערו ולפטר ובזה שפיר חייב אף באותן דברים ועי' בתוס' שבועות דף מ"ד ע"ב ד"ה ר"י ובזה מיושב מה שהקשה המלמ"ל פ"ו משכירות על המהרש"ך ממהריק"ו דכתב בהדיא דחייב אף באותן דברים ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דמהריק"ו אזיל בשיטת הרא"ש והטור והכי קי"ל דמחמת השיטוח וניעור חייב ולכך חייב אף באותן דברים וז"ב ובזה מיושב מה דהקשה הקצה"ח מהא דמבואר בב"ק דף נ"ז ע"א בתוס' ד"ה כגון ובחידושי רשב"א שם דחייב בשומר אבידה אף באותן דברים וגם שם אינו רק משום פרוטה דר"י ע"ש. ולפמ"ש אתי שפיר דבשומר אבידה דשייך משום שיטוח וניעור א"כ ודאי חייב אף באותן דברים וכמ"ש ודו"ק היטב כי חריף הוא: שם לא הוה אלא ש"ח דעת הסמ"ע ס"ק י"ז דבמשכנו של כותי דלוקח ריבית דודאי הוה ש"ש לכ"ע שהרי נהנה שלוקח ריבית ועוד הו"ל כהלוה לכותי דחייב לשלם לו כל דמי משכונו והש"ך האריך בזה רק במחצה פקדון ומחצה מלוה בעסקא מפקפק הש"ך והנה לכאורה תמוה לי מהא דכתבו התוס' בשבועות דף מ"ד דפרוטה דר"י לא שייך במשכון של כותי דליכא